עולם מסוגו של צדק שהתגלה לאחרונה הוא כה חם עד שהוא מותח את ההגדרה של המילה “כוכב לכת”. התגלה באמצעות סקר שמים המבוצע מטלסקופים שנבנו מרכיבי מדף ומהווה הוכחה שגם באמצעים זולים ניתן להגיע לתגליות מדעיות באסטרונומיה
עולם שהתגלה לאחרונה מסוגו של צדק הוא כה חם עד שהוא מותח את ההגדרה של המילה “כוכב לכת”. עם טמפרטורת יום של 4,600 קלווין, כוכב הלכת KELT-9b חם מרוב הכוכבים, וקר רק כ-1,200 מעלות קלווין (או צלזיוס) יותר מהשמש שלנו.
במאמר במהדורה הנוכחית של כתב העת Nature ובמצגת באסיפה האסייתית של האגודה האמריקנית לאסטרונומיה מתארים חברי צוות מחקר בין-לאומי בראשות אסטרונומים מאוניברסיטת אוהיו ואוניברסיטת ונדרבילט כוכב לכת עם כמה מאפיינים יוצאי דופן.
לדוגמה, מדובר בענק גז פי 2.8 מסיבי יותר מצדק אבל צפיפותו רק חצי מזו של צדק. זאת מכיוון שהקרינה הקיצונית מן הכוכב המארח שלו גרמה לאטמוספירה שלו להתנפח כמו בלון. וכיוון שהוא נעול כבידתית לכוכב שלו – כמו הירח לכדור הארץ – הצד היומי של כוכב הלכת מופגז תמיד על ידי קרינה כוכבית, וכתוצאה מכך הוא חם כל כך עד כי מולקולות כגון מים, פחמן דו חמצני ומתאן אינם יכולים להישאר שם. המאפיינים של הצד בלילה עדיין מסתוריים – מולקולות גז יכולות להגיע שם, אבל כנראה לשהות שם רק באופן זמני.
“זהו כוכב לכת על פי כל ההגדרות האופייניות המבוססות על מסה, אבל האטמוספירה שלו היא כמעט בוודאות כמו של כוכב רק בגלל הטמפרטורה של צד היום שלו”, אמר סקוט גאודי, פרופסור לאסטרונומיה באוניברסיטת מדינת אוהיו ומוביל המחקר.
KELT-9b מקיף את הכוכב, המכונה KELT-9, שהוא גדול יותר מפי שניים גדול וכבד כמעט פי שניים מהשמש שלנו. קלוון סטון, פרופסור לפיזיקה ואסטרונומיה בוונדרבילט, שניהל את המחקר עם גאודי, אמר כי “KELT-9 מקרין קרינה אולטרה-סגולה חזקה כל כך, עד שהיא יכולה לתאדות את כוכב הלכת. לפיכך אם כוכבי לכת ענקיים כמו KELT-9b מחזיקים ליבות סלעיות מוצקות כפי שעולה מכמה מהתיאוריות, ייתכן שהפלנטה צחיחה, כמו כוכב חמה”. זאת אם הכוכב לא יגדל ויבלע את כוכב הלכת. “KELT-9 יתנפח ויהפך לכוכב ענק אדום בעוד כמיליארד שנים”, אמר סטאסון.
בהינתן העובדה שהאטמוספירה שלו מפוצצת ללא הרף ברמות גבוהות של קרינה על סגולה, כוכב הלכת עשוי אפילו ‘לשפוך’ זנב של חומר כוכבי מאודה כמו כוכב שביט, הוסיף גאודי.
בעוד גאודי וסטאסון מבלים זמן רב בפיתוח חלליות שנועדו למצוא כוכבי הלכת חיים במערכות שמש אחרות, אומרים המדענים כי יש סיבה טובה ללמוד עולמות בלתי אפשריים בקיצוניות.
“כפי שהודגש על ידי התגליות האחרונות ובהם כוכב הלכת שהתגלה סביב אחד הכוכבים הקרובים ביותר לשמש – פרוקסימה קנטאורי והמערכת המדהימה שהתגלתה סביב TRAPPIST-1, הקהילה האסטרונומית מתמקדת בבירור במציאת כוכבי לכת דמויי כדור הארץ סביב כוכבים קטנים וקרירים יותר כמו השמש שלנו. אפשר לחקור כוכבי לכת שעשויים לארח בעלי חיים, והם מקיפים כוכבים בעלי מסה נמוכה במיוחד, ומצד שני, מכיוון שהכוכב המארח של KELT-9b גדול וחם יותר מהשמש, הוא משלים את המאמצים האלה ומספק סוג של אבן בוחן להבנה כיצד מתנהגים כוכבי לכת במערכות שמש שבמרכזן כוכב חם ומאסיבי.” אמר גאודי.
סטאסון הוסיף כי “כאשר אנו מבקשים לפתח תמונה מלאה של מגוון העולמות האחרים שם בחוץ, חשוב לדעת לא רק כיצד כוכבי הלכת נוצרים ומתפתחים, אלא גם מתי ובאילו תנאים הם נהרסים”.
כוכב הלכת KELT-9b התגלה בשנת 2014 על ידי אסטרונומים שהשתמשו בטלסקופ KELT-North במצפה וינר באריזונה. הם הבחינו בירידה זעירה בהירות הכוכב – רק כמחצית האחוז – שנוצרה כאשר כוכב לכת עבר לפני הכוכב. הבהירות ירדה פעם אחת בכל 1.5 ימים, כלומר הכוכב משלים הקפה “שנתית” סביב הכוכב שלו כל 1.5 ימים.
תצפיות מעקב אישרו כי האות נוצר בשל קיומו של כוכב לכת, וגילו שהוא מה שהאסטרונומים מכנים “צדק חם ” – כוכב הלכת האידיאלי עבור טלסקופ KELT. KELT הם ראשי תיבות של Kilodegree Extremely Little Telescope.” אסטרונומים מאוניברסיטת אוהיו, אוניברסיטת ונדרבילט ואוניברסיטת ליהיי פועלים במשותף בשני מצפי KELT (אחד מהם בחצי הכדור הצפוני והשני בחצי הכדור הדרומי) כדי למלא פער גדול בטכנולוגיות הזמינות לגילוי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש.
טלסקופים אחרים נועדו להסתכל על כוכבים חלשים מאוד בחלקים קטנים מאוד של השמים, ברזולוציה גבוהה מאוד. טלסקופי KELT, לעומת זאת, צופים במיליוני כוכבים בהירים מאוד בבת אחת, על פני חלקים רחבים של השמים, ברזולוציה נמוכה. מדובר באמצעי זול מאוד למשימת ציד כוכבי לכת ומרבית רכיביו הם בטכנולוגית מדף. בעוד בניית טלסקופ אסטרונומי עולה מיליוני דולרים לכל טלסקופ, החומרה של טלסקופ KELT עלתה פחות מ – 75,000 דולר.
“תגלית זו הוא עדות לכוח גילוי של טלסקופים קטנים, ואת היכולת של מדענים אזרח לתרום באופן ישיר למחקר מדעי חדשני”, אמר ג’ושוע פפר, אסטרונום ופרופסור לפיזיקה באוניברסיטת ליהיי, שבנה את שני טלסקופי KELT.
האסטרונומים מקווים להביט מקרוב על כוכב הלכת החדש בטלסקופי חלל – כולל שפיצר, טלסקופ החלל האבל, ובסופו של דבר את טלסקופ החלל של ג’יימס ווב. תצפיות עם האבל יאפשרו להם לראות אם לכוכב אכן יש זנב שביטי, ולאפשר להם לקבוע כמה זמן עוד יישאר כוכב הלכת הזה במצב הגיהנום הנוכחי שלו.
12 תגובות
אפשר להאמין באלוהים שנמצא מחוץ לעולם אולי במימד אחר שאנחנו לא מסוגלים לתפוס לפי דקארט למשל (דואליות)
מצד שני אבל קצת יותר קשה לתפיסה זה אלוהים בתפיסה פנטאיסטית ואימננטית כמו האלוהים של שפינוזה – כלומר היקום (בעצם העולם – שזה גם הפיזי וגם הרוחני )זה כל מה שיש הוא אין סופי אלוהים הוא כוח אין סופי וכיוון שני אין סופי לא יכולים להתקיים ביחד הרי אלוהים והעולם זה היינו הך. בפשטנות אלוהים הוא הכוח שמניע את העולם קובע את החוקים בו ומנהל אותו גם בקטן וגם בגדול וגם מהווה את העולם ונמצא בכל דבר.
מי שמאמין באלוהים כזה אמור להבין שחוקי הטבע או חוקי המדע הם חוקי אלוהים ( כולל אבולוציה) שאין דבר כזה “על טיבעי” ואין ניסים – כי נס או אל טיבעי הוא הפרה של חוקי אלוהים .
ואגב פרופסור איינשטיין אמר שהוא מאמין באלוהים של שפינוזה.
אבי אתה צודק מה שהיה ” לפני ” המפץ הגדול לא יכול להיות מובן ונסתר מאיתנו בינתיים.
עצם זה שלא היה זמן רק מוכיח את גודל הבעיה אפילו בתפיסה בסיסית.
אפשר ויכול להיות משהו מחוץ לזה שיצר או לא בכל מקרה הוא או היא יכולים להיחשב ככוח עליון ואף עונים על ההגדרה הזאת כי הם לא כבולים לחוקים הפיזקליים שכובלים את כולנו.
המרכז כנראה נמצא במימד נוסף שונה משלשת המימדים והזמן, זה מימד נוסף שאנחנו לא מסוגלים לתפוס.
מבחינה פילוסופית כאשר הכל מכווץ לנקודה אחר הרי אין התחלה ואין סוף אין מרחב בכלל ואין גם זמן בכלל, ואין זמן זה אומר שאין גם רצף התרחשויות – כלומר לא קורה כלום, לא קדימה ולא אחורה, ואם אין זמן הרי לא יכול לקראת כלום ואין כלום, כולל מפץ גדול (כמו שביבי אומר) הי איך יקרה מפץ גדול אם אין איפה שהוא יקרה ואין מתי שהוא יקרה ? אז אי אפשר לדבר בכלל על התחלה או המשך או מיקום במרחב. יש שחושבים שזה המצב במרכזו של חור שחור… כל זה נשגב מבינתו של האדם התלת מימדי ולכן בסיס טוב להמשיך להאמין בבורא עולם ואו כוח עליון וגו.
האם המרכז הוא לא נקודת ההתחלה?
כלומר התחיל מנקודה כלשהי שממנה נוצר המרחב והזמן.
האם לא אפשרי להתחקות אחר המקור הזה?
כל השאר אני מסכים איתך רק הנושא של המרכז לא ברור לי, כי אם היתה התחלה אז יש מרכז ואם לא אז זה פרדוקס, כי זה למעשה אומר שהיקום היה תמיד ולא התחיל משום נקודה, גם שהכל מתרחב כמו בועה לכל הכיוונים, עדיין יש נקודת התחלה לבועה הזאת.
יוסף
ליקום אין מרכז.
כדי להבין – נסה להגדיר מה זה מרכז. איזה תכונות יש לו? איך יודעים איפה המרכז?
קראתי את ההסבר של אבי בספרו של בריאן גרין נדמה לי ואחרים. מילדות לבגרות בשביל החלב.לכן במובן הזה הוא מקובל עלי. כלומר שאנחנו נקודה על מעטפת דמיונית מתפשטת.
ביקום העל אולי אין מרכז ואולי יש. ביקום הנראה שנוצר לסברתנו על ידי מפץ גדול יש מרכז להבנתי. מוקד המפץ הגדול. אולי הוא זז, אבל במובן המגורי זה מרכז. יתר הטיעונים מקובלים עלי.
לערן
הדימוי שמשתמשים בו כדי להמחיש את זה זה שאתה נמצא על מעטפת של בלון שמתנפח על מעטפת כזאת כל נקודה מתרחקת באותה מהירות מכל נקודה אחרת, אם אתה על אחת הנקודות נראה לך שאתה במרכז וכולם מתרחקים ממך .
ככה היקום מתפשט המרחב כולו גודל ולכן כל הנקודות במרחב הזה מתרחקות זו מזו ומכל מקום נדמה שלך שאתה במרכז וכולם מתרחקים ממך.
העניין הוא שאנחנו יצורים תלת מימדיים וכנראה היקום מתפשט “מתנפח” במימד או מימדים נוספים שאנחנו לא יכולים לתפוס בחושים שלנו .
אם יצור רב מימדי יסתכל עלינו הוא יאה את ההנפתחות הזאת זה כמו שאנחנו (יצורים תלת מימדיים) מסתכלים על נקודה על מעטפת בלון שהיא יצור דו מימדי , ואנחנו לא קיימים לגביה בכלל.
אנחנו לא יכולים לראות בחושנו את ההתנפחות ולא את ההתרחקות אנחנו רק יכולים לדעת שיש התרחקות כזאת ע”י מדידות פיסיקליות למשל למדוד את הסטיה של הספקטרום של האור מגלקסיות רחוקות מאד.
אנחנו לא מסתכלים על העבר אנחנו פשוט רואים את האור שמגיע מגלקסיות רחוקות אחרי הרבה זמן כשהוא מגיע אלינו , אור שיצא מהם לפני הרבה שנים ולכן זה כאילו שאנחנו רואים את מה שהיה בעבר . זה כמו שאתה שומע פיצוץ אחרי כמה שניות שהוא קרה בגלל הזמן שעובר לקול להגיע אליך.
ניסים איך אין מרכז ליקום אם הכל התחיל מנקודה אחת?
האם זה לא פרדוקס?
אם הוא מתפשט בצורה אחידה, הייתה לו התחלה כלשהי במיקום כלשהו?
עירן
אנחנו לא במרכז, כי ככל שידוע לנו, ליקום אין מרכז.
היקום מתפשט בצורה אחידה, כמו בצק שמרים שמתנפח. בכל נקודה, אתה רואה התפשטות אחידה בכל הכיוונים – בלשון אחרת, המרחק בין כל שתי נקודות מתפשט בצורה שווה – באחוזים. למשל אם תסכל על נקודה במרחק מטר ואחרי שנה הוא במרחק 2 מטר, אז נקודה במרחק 30 מטר הוא עכשיו במרחק 60 מטר.
בנוסף, לאור יש מהירות קבועה בחלל. לכן האור שמגיע אלינו מכוכבים רחוקים יצא לפני הרבה זמן. בגלל זה אנחנו רואים את הכוכב “בעבר”.
הערה: רצוי שבמאמרים על כוכבים לציין את המיקום שלהם בשמיים ואת המרחק שלהם מכדור הארץ.
אולי לצרף למאמר איזה “תעודת זהות ” עם פרטים כאלה.
רציתי לדעת אם מישהו יכול להסביר לי, אם היקום מתרחב כל הזמן ואנחנו למעשה מסתכלים על העבר- קדימה, האם יש דבר כזה להתבונן אחורה? איפה אנחנו נמצאים באמצע? בהתחלה? בסוף? אני מבין שכל המרחב מתרחב כמו בועה לכל כיוון ככה שכל כיוון שנסתכל הוא למעשה קדימה או אחורה בזמן, מה שאומר שאנחנו המרכז? או שיש כיוון שהיקום בו התרחב יותר רחוק מאיתנו או פחות רחוק מאיתנו?