ידענים: המוח - מחקרים בסיסיים | מייקל שרמר - קולו של הספקן

מאת 16 ביוני 2016 9 תגובות

האם אפשר לשמור לעד את מערכת הקשרים במוח?/מייקל שרמר

קריוגניקה. איור: shutterstock

קריוגניקה. איור: shutterstock

הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל

הנפש היא תבנית מידע המייצגת אותנו, את מחשבותינו, את זיכרונותינו ואת אישיותנו – את ה"אני" שלנו, אבל אין שום ראיה מדעית לכך שמשהו כמו נפש או נשמה מתקיים מעבר לחיווט העצמי של המוח. הייתי סקרן אפוא לבקר במעבדות חברת "רפואת המאה ה-21" בפונטאנה שבקליפורניה כדי לראות במו עיני את הניסיונות הנערכים שם לשמר את הקוֹנֵקְטוֹם (connectome) של המוח: התרשים המקיף של כל הקשרים הסינפטיים העצביים במוח.

חברת המחקר הרפואי הזאת מתמחה בשימור קְריוֹגֶני של רקמות ואיברים אנושיים באמצעות חומרי הגנה נוגדי קיפאון הקרויים קְריוֹפְּרוֹטֶקטַנטים (cryoprotectants). למשל, ב-2009, פרסם המדען הראשי של המעבדות, גרגורי מ' פאהי, מאמר בכתב העת Organogenesis, הנתון לבקרת עמיתים, ובו תיעד כיצד צוותו השתיל בהצלחה כליה של ארנבת לאחר שטיפלו בה בחומרי הגנה והקפיאו אותה בטמפרטורה של מינוס 135 מעלות צלזיוס. ההקפאה נעשתה באמצעות תהליך זיגוג, או ויטְריפִיקַציה, "שבו הנוזלים המצויים במערכת חיה מוקפאים למצב זגוגי בטמפרטורה נמוכה." [בניגוד למצב גבישי שהורס את תאי הרקמה – העורכים.]

האם אפשר לשמר מוחות? פאהי ועמיתו רוברט ל' מק'ינייר מפתחים כעת שיטות שיזכו אותם, כך הם מקווים, ב"פרס הטכנולוגיה לשימור מוח", פרי רעיון של חוקר המוח קנת הייוורת' (אני [מייקל שרמר] חבר במועצה המייעצת של [הקרן לשימור המוח, המעניקה את הפרס] בתפקיד "פרקליט השטן"). בעת כתיבת שורות אלה, גובה הפרס מוערך ב-106 אלף דולר. ראשית, יוענקו מתוך הסכום הזה 25% לשימור המלא הראשון של מבנה סינפטי של מוח עכבר שלם. השאר, בשיעור של 75%, יוענק לצוות הראשון "שישמר בהצלחה מוח שלם של בעל חיים גדול באופן שיהיה אפשר לאמץ לשימוש בבני אדם בבית חולים או במוסד סופני מיד לאחר קביעת מוות קליני."

הייתי עד לעירוי של חומר מְקַבֵּע הקרוי גְלוּטַראַלדֶהיד, דרך העורק התרדמני, למוחה של ארנבת. לאחר שהחומר קשר את חלבוני המוח לפיגום של ג'ל מוצק, הוציאו את המוח מגוף הארנבת והציפו אותו עד לרוויה באֶתילֶן-גְליקוֹל, חומר נוגד קיפאון שמונע היווצרות גבישי קרח ומאפשר אכסון בטוח בטמפרטורה של מינוס 130 מעלות צלסיוס. לאחר טיפול כזה, נשמר המוח במצב מוצק, דמוי זכוכית, אדיש מבחינה כימית. התגובות הכימיות בטמפרטורה הזאת כה אטיות, עד שאפשר לאכסן את המוח במשך אלפי שנים. ואם הדבר יצליח, האם תהיה זאת הוכחת הרעיון?

חֲשוֹב על ספר שנטבל בשרף אֶפוקסי והתקשה לכדי לבנה מוצקה של פלסטיק, אמר לי מק'ינטייר. "לעולם לא תוכל לשוב ולפתוח את הספר הזה. אבל אם תוכל להוכיח שהאפוקסי לא המיס את הדיו שבו נכתב הספר, אתה מדגים למעשה שכל המילים בספר חייבות להיות בתוכו… ואם תוכל לפרוס את הספר בזהירות, לסרוק את הדפים, להדפיסם ולכרוך אותם, תקבל ספר חדש שיכיל את אותן המילים." הייוורת' אמר לי שהוא בדק את הקישורים במוח הארנבת באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק תלת-ממדי והם "נראים שמורים כראוי, לא פגועים, ושאפשר בקלות לאתר את החיבורים הסינפטיים בין תאי העצב."
הייוורת' הודה בפני ש"עתיד פוסט-הומני, שבו יעלו מוחות של בני אדם למחשב, מצוי כפי הנראה במרחק של כמה מאות שנה מאתנו." ואף על פי כן, הוא מוסיף, "כאתאיסט וכחוקר מוח שאינו מתבייש בהיותו מטריאליסט, אני כמעט בטוח שאפשר להעלות תודעה למחשב." מדוע? מפני ש"המודלים העצביים הטובים ביותר שלנו טוענים שכל הזיכרונות התפיסתיים והחושיים-תנועתיים שלנו אגורים כשינויים סטטיים בסינפסות שבין תאי העצב." וזה מה שהתחום הקרוי קוֹנֶקטוֹמיקה אמור לעשות: להקליט ולשמר את הקשרים האלה, כדי לאפשר לנו, על פי הצורך, "'ללחוץ על כפתור השהה' במשך כמה מאות שנים. "דמיין עולם שבו "פחד המוות והפחד מפני מחלות וזִקנה, נעלם רובו," הוא אומר לי.זה נשמע מבטיח, אבל יש לי ספקות. האם הקוֹנֵקְטוֹם הוא אנלוגיה מדויקת לתוכנה שאפשר להעלות אותה בתבנית שמחשב יוכל לקרוא? האם העלאה למחשב של קוֹנֵקְטוֹם שנשמר באופן כזה תהיה זהה להתעוררות משינה עמוקה או ממצב של חוסר הכרה? זאת ועוד, במוח אדם יש כ-86 מיליארד תאי עצב שכל אחד מהם קשור לעתים קרובות ב-1,000 קשרים סינפטיים או יותר. כלומר, צריך לשמר ולהעתיק במדויק כ-100 טריליון קשרים בסך הכול. זאת מורכבוּת גבוהה להפליא. והמספר הזה אינו כולל את שאר מערכת העצבים, מחוץ למוח, שאף היא חלק מן העצמי שלנו, שגם אותו נרצה להקים לתחייה.

זה נשמע אוטופי, אבל באמונה שלו ביכולתנו לשפר את העולם בכוחות עצמנו יש משהו הנוגע עמוק בלבי. "אני מסרב לקבל את הטענה שהמין האנושי יפסיק את ההתקדמות הטכנולוגית והמדעית," אמר לי הייוורת'. "נועדנו להחליף בסופו של דבר את הגופים ואת המוחות הביולוגיים שלנו בתחליפים סינתטיים שתוכננו באופן מיטבי והתוצאה תהיה מין פוסט-הומני הרבה יותר בריא, חכם ומאושר שנועד לחקור וליישב את היקום."

Per audacia ad astra (באומץ לב אל הכוכבים).

מייקל שרמר הוא המו"ל של כתב העת (Skeptic ( www.skeptic.co. ספרו החדש: "תיבת נח המוסרית" ראה אור לאחרונה. עקבו אחריו בטוויטר: @michaelshermer

9 תגובות ל “העולם הבא של האתאיסטים או האם ניתן לשמר את המוח לאחר המוות”

  1. אתאיסטית

    כאילו שכל מיני מאמינות ומאמינים סטייל עינב בובליל, יפספסו את האופציה לשמר את עצמן לאחר המוות ויגידו "עזבו רק השם יתברך יחליט עלי".

  2. יריב

    בת-יה,

    אפשר גם לעזור לקשישים וגם לשאוף לשפר את עצמנו, האחד לא סותר את השני.

  3. בת-יה

    יריב,
    רוצה לשפר את עצמך? להגיש טוב עם עצמך? בבקשה.
    תתנדב לעזור לקשישים בבית אבות או אולי לקשישים שגרים בדירה משלהם ומתקשים בפעילות יום יומית. מבטיחה לך שאחרי עזרה כזאת כבר לא תשאל שאלות כמו: למה לא מנסים לעזור.

  4. יריב

    בת-יה,

    מה רע בלשאוף לשפר את עצמנו? מדוע זה צריך להיות אחר כך? ומה את טוענת שהמדע והרפואה לא מנסים לפתור בעיות שיש לאנשים מבוגרים?

    מה לעשות אלוהים עשה עבודה כל כך גרועה שבהחלט יש הרבה מה לשפר.

  5. אלי

    בסופו של יום כולם מחפשים לעצמם אלוהים ליום שאחרי.

  6. ספקן

    יתכן שיהיה ניתן בעתיד להעתיק את המוח למחשב אבל השאלה היא האם מה שירוץ על המחשב יהיה סימולציה או הדבר האמיתי, האם הישות הזאת תרגיש רגש פנימי כמו מערכת ביולוגית?
    מכיוון שאנו עוד לא יודעים איך מיושם מערכת הרגשות הסוביקטיבית בממלכת החי במורכבות שהולכת וגדלה לפי המין שעליה היא מיושמת שכוללת מגוון גדול של תחושות רגשות, דוגמא להבדלים בטבע
    זה נוזלים שונים שחלק מהתכונות יכולות להיות חופפות אבל גם יש גם הבדלים ביכולת החיבור של הנוזל כמו מים לחומרים שונים שלא ניתן לבצע ע"י נוזל אחר כי ההתנהגות הזאת היא חלק אינטגרלי מחוקי הפיזיקה,
    יתכן (במסגרת החוסר ידע שיש לנו) שבמערכת הביולגית תוך כדי האבלוציה היה פוטנציאל ליצירה של מערכת עם הרגשה סוביקטיבית שמערכת חיים שניצלה אותו היה לה סיכוי הישרדות טוב יותר מול מערכות ביולוגיוית שלא "ניצלו" את הפוטנצאל הזה שאולי לא ניתן לקיים בחלק מהחומרים האחרים כמו החומרים שמהם מורכבים המחשבים הכוונה היא שיתכן שהקוונקטום שיש במוח האנושי והחומר הביולוגי שממנו אנו נוצרים הם הכרחיים
    עבור ההצגה הפנימית הזאת הסוביקטיבת שאנו מרגישים , אם זה נכון אז יש סבירות שאנו נמצא שגם התחושה הסוביקטיבית האנושית היא תוצר אבלוציוני שהתפתח בממלכת החיי ואנו נמצא את ההתפתחות של בשאר ממלכת החיים ואז מענין יהיה למצוא מאיזה שלב זה התחיל, אני היתי מהמר שכבר ברמות הראשוניות הפרימטיביות ביותר ביותר או בהתחלת הרב תאים או אולי מליארדי שנים רק שם זה כמו מעגלי היזון פשוט שמזכיר מאד מחשב אבל יתכן וכבר שם יש הבדל בצורה שזה מיושם משהוא שקשור לחומר שממנו אנו עשוים
    כך שאם זה נכון יהיה ניתן ליצור חיים עם מודעות עצמית אבל הם יהיו חיבים להיות מורכבים מחומר ביולוגי
    אולי יהיו מערכות שינצלו את האפשרויות של המחשב עם היכולות הביולוגיות להרגיש רגש פנימי,
    שקשור להרגשה הסוביקטיבית, מכיוון שיש המון מחקר יתכן עוד בימינו נדע את התשובה לשאלה הזאת,
    אם זה סביר להניח שלהבדיל מהתנהגיות דיגטליות שיותר מובנות לנו מול תוצאה של אבלוציה ארוכה שהיא כמו משהו אנלוגי של שכבות ועוד שכבות של מאות עד מליאדי שנים שיוצרות את מה שמוכר לנו כיום
    שתמיד יהיו קשות להבנה כי אין מקום ברור שההרגשה הסוביקטיבית מתחילה ובו זה נגמר אלה תוצר של הרבה תהליכים שעובדים יחד כך שכנראה זה יהיה יעד לוויקוחים גם שיבינו איך זה עובד כי יהיו פירושים שונים
    כי מערכת כל כך מורכבת קשה לתת לה הגדרה אחת שמוסכמת על כולם לפחות במערכות המורכבות של החי כגון האדם

  7. בת-יה

    שמחתי ללמוד שיש עכשיו אלוהים חדש שקובע שנועדנו לתחליפים סינתטיים כדי לשפר את עצמנו. כנראה שלמגלומניה אין גבול. אני בהחלט בעד השתלת איברים בגלל סיבה רפואית, אבל לצורך שיפור? תלמדו קודם כל להתייחס לזקנים בכבוד או לפחות תשקיעו מאמץ בפתרון בעיות שיש להם – אחר כך תדברו על שיפור.

  8. אדי

    הייורת' נשמע מעניין ורציני עד שלוש השורות האחרונות במאמר. האמירות שלו על המרת הישות הביולוגית שלנו לישות ממוחשבת נראות לי בעיתיות. משום מה, אינני מצפה מהמחשב שאני עובד עליו עכשיו, או משום מחשב אחר בהווה או בעתיד, להיות "מאושר " . אני גם לא תופס אותו כמי ש "נועד" למשהו, פרט לכך שישרת אותי, האדם בעל הקיום שהוא גם ביולוגי, למטרות שהם שלי, לא שלו. בודאי שאינני מועיד אותו "ליישב את היקום". אני בטוח שאם המחשב שאמור להיות בעתיד מין 'אני', ישקול את הדברים בינו לבין עצמו, בהגיון הבריא של תוכנת הבינה המלאכותית שנבנתה בו, ובהכירו שהוא בעצם מכונה – מתוחכמת ככל שתהיה – הוא יבין וגם יחליט שאין לו כל סיבה להיות, לא להיות, לפעול או בשביל מה להיות או לפעול. הרי בסופו של דבר, מחשב שהוא בעל מודעות 'אותנטית' חייב להכיר בכך שהוא מכונה, לא מעבר לכך, וכי ה'ערך', לרבות עצם הערך הקיומי – חייב להיות קיים מחוץ ל'עולמה' של מכונה. ואם אין לו מודעות אותנטית כזו, הרי שהוא באמת סתם אוטומט, לא בעל מהות אנושית.

הוספת תגובה

  • (will not be published)