אבי בליזובסקי
מיני פנורמה שצולמה בידי ספיריט – לחצו כאן לתמונה המלאה
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/spirit040905.html
רכב המאדים ספיריט זיכה את החוקרים במראה מרהיב שנשקף מראש אחת הגבעות הגבוהות באיזור. בנוף רואים עדויות לעבורו הרטוב של מאדים.
"כאשר התמונה הגיעה ויכולנו לראות את האופק בכל הכיוונים, זו היתה שמחה דומה לזו שמטפסי הרים חחשים בה כאשר הם מגיעים לפסגת הר בכדור הארץ." אמר כריס לגר Leger, מתכנן מסע רכבי המאדים במעבדה להנע סילוני בפסדינה, קליפורניה.
הפסגה ניצבת בגובה 82 מטרים מעל ממוצע המישורים באיזור ו-106 מטרים גבוה יותר מאשר האתר שבו נחת הספיריט לפני 20 חודשים. ספיריט ותאומו אופורטיוניטי הצליחו לשרוד הרבה מעבר לשלושת החודשים שתוכננו להם.
הם בחנו עשרות סלעים ודוגמאות קרקע, ומאז אפריל 2004 הם המשיכו לגלות עוד עדויות לתנאים רטובים יותר ששררו על מאדים בעבר הגיאולוגי.
"ספיריט טיפס על הגבעה והסתכל אל עברה השני, אך נאס"א לא עשתה זאת רק לצורך הוכחת היכולת הזו. רכבי המאדים נועדו לענות על שאלות בסיסיות אודות ההסטוריה הסביבתית של מאדים." אמר מנהל תוכנית חקר מאדים בנאס"א, דאג מקוסטיון (McCuistion).
פסגתה של גבעת האסבנד איפשרה לספיריט תצפית על מסלולים אפשריים להגעה לאגן הדרומי שבו נראות שכבות קרקע. מיד לאחר נחיתתו צפה הספיריט בסדרה של שבע גבעות במרחק של כ-3 קילומטרים מזרחית לאתר הנחיתה. נאס"א הציעה לקרוא לקומפלקס בשם "גבעות קולומביה" לכרם של חברי צוות מעבורת החלל קולומביה. הגבעה הגבוהה ביותר זכתה להיקרא בשמו של מפקד המעבורת, ריק האסבנד.
הדרך לגבעות היתה רצופה בסלעים וולקניים, שהעידו רק על מעט פעילות של מים. כאשר הגיע ספיריט לבסיס הגבעה, חמישה חודשים לאחר הנחיתה, היא החלה למצוא סלעים שלהם הסטוריה רטובה יותר.
"המדענים עודדו את הטיפוס על הגבעה" אומר סטיב סקוירס (Squyres) מאוניברסיטת קורנל במדינת ניו יורק. "כל פעם שספיריט צבר גובה, מצאנו סוגים שונים של סלעים. כמו כן אנחנו עושים מה שכל גיאווג סדה היה עושה באיזור מהסוג הזה – מטפס לנקודת תצפית גבוהה כדי לאתר מסלול להמשך."
החוקרים בוחנים מספר מסלולים דרומה למה שנראה כמו מדף סלע מרובד ולתצורה המכונה "פלטת הבית", שנראית כמו רמה של סלעים עתיקים יותר או מכתש ממולא בעפר וסלעים.
אתר הנחיתה וגבעות קולומביה נמצאים בתוך מכתש גוסב, שקע בקוטר של כ-150 קילומטרים. המכתש נבחר כאתר נחיתה עבור הספיריט משום שצורת הקרקע העידה על כך הוא שימש בעבר כאגם. ואולם נראה שמשקעים וולקטניים כיסו כל סימן לגיאולוגיה של האגם העתיק. ואולם המדענים אומרים כי בגבעות נחשפו שכבות עתיקות יותר שהורמו בשל פגיעת מטאוריט או בשל אירוע גיאולוגי אחר.
"מצאנו שפע של עדויות לכך שההרמה של הסלעים התרחשה בסביבה מימית." אמר רי ארבידסון Arvidson מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס. ארבידסון הוא סגן המדען הראשי של מכשירי רכבי המאדים. "עכשיו אנחנו רוצים לגלות אילו שכבות היו מעל אילו שכבות. כדי לעשות זאת היה כדאי להמשיך ולטפס ולקבל מבט טוב ולראות כיצד השכבות הללו מוטות ובאיזו זוית. הבנת רצף השכבות שקולה לקדיחה במקדח השולף גלעין מתחת לגבעות."
הן ספיריט והן אופורטיוניטי הצליחו במשימותיהם ובשמירה על עצמם. קולטי השמש שלהם מייצרים מספיק אנרגיה הודות לאירועי ניקוי אבק חוזרים ונשנים. ספיריט כבר נסע 4.8 קילומטרים ואופורטיוניטי כמעט 5.8 קילומטרים.
ידען מאדים
לדף עדכון מצב הספיריט באתר נאס"א
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~258128188~~~16&SiteName=hayadan
