אנשי מקצוע בישראל מעריכים כי הדלק והפיצוצים בעקבות ההתנגשות יצרו חום גבוה בתוך הבניינים; מדגישים: בישראל זה לא היה קורה – רוב הבניינים בנויים מבטון, שעמיד בפני אש
ענת ג'ורג'י ומירי ריילי, הארץ
קריסת אחד המגדלים. החזיקו 45 דקות (רויטרס)
מגדלי התאומים לא התמוטטו כתוצאה ישירה של פגיעת המטוסים,
למרות שעוצמת הפגיעה היתה גבוהה מאוד. קריסת המגדלים, כ-45
דקות לאחר הפגיעה, אירעה בשל החום הגבוה ששרר בבניינים –
כתוצאה מהתפוצצות מכלי הדלק במטוסים או כתוצאה משריפת הדלק,
שהמיס את הפלדה המרכיבה את הבניינים, כך מעריכים אנשי מקצוע
בישראל.
מגדלי התאומים, כמו מרבית המגדלים בניו יורק ובמדינות במערב,
בנויים מפלדה, הנחשבת לחומר חזק וזול המאפשר בנייה מהירה.
בשיטה זו יוצקים קורות פלדה ועליהן תקרות מבטון. הקורות מחברות
בין גרעין הבניין למעטפת, ומצופות לפי התקן בחומר העמיד בפני
אש. ואולם למרות הציפוי, חולשתה של הפלדה – שהיא נמסה בחום
הגבוה מ-700 מעלות צלזיוס.
לדברי ישראל דוד, שתכנן מגדלי מגורים רבים בישראל, ובהם מגדל
שער-העיר ברמת גן, נראה, לפי צורת התמוטטות המגדלים, כי הגורם
להתמוטטות היה היתוך קורות הפלדה בקומות שמתחת למקום הפגיעה.
“נראה”, אמר דוד, “שדלק המטוסים נזל לתוך הבניין ויצר עמוד אש
בתוך המבנה, שהמיס את קורות הפלדה בקומות אלה, ואת ההגנה נגד
האש, שהחזיקה 45 דקות”. התמוטטות הקומות הללו, מוסיף דוד, גרמה
לקריסת המבנה כולו.
לדברי יו”ר איגוד המהנדסים והאדריכלים העצמאים, יואב סרנה,
בניינים אינם מתוכננים ואינם מסוגלים להיות עמידים בפגיעה
בעוצמה כזאת, אלא מתוכננים כך שלא יקרסו מיד כתוצאה מהפגיעה
ויאפשרו לאנשים השוהים בהם להיחלץ.
המטוס לא היה חודר מבנה בטון
רוב הבניינים הגבוהים בישראל עשויים בטון העמיד בפני אש. רק
כמה בניינים עשויים פלדה, ובהם מגדל החשמונאים, בדרך פתח תקוה
פינת החשמונאים, בית ציון, הבניין ברחוב הברזל 3 ברמת החייל
בתל אביב ומגדלי רובינשטיין בתחנה המרכזית הישנה. הסיבה
לפרופורציה הזאת היא שהפלדה מיובאת והבטון מיוצר בישראל ולכן
זול יותר. לדברי דוד, בשנים האחרונות מייצרים בישראל בטון חזק
יותר, שמאפשר בנייה לגובה של 250 מטר.
במקרה של התרסקות מסוג זה שהיה בניו יורק, אמר דוד, סביר להניח
שמבנה בטון לא היה מתמוטט. לדבריו, המטוס לא היה מצליח לחדור
את חזית המבנה והיה נותר תלוי. לדבריו, החלל בתוך מגדלי
התאומים איפשר חדירה של המטוסים לגרעין הבניין. בבניינים
מבטון, המטוס היה נתקל במחסומי בטון בגרעין ובחזית, ובכל מקרה
החום הגבוה לא היה גורם לקריסת המבנים אלא לפגיעה בהם.
משרד שמעיה בן אברהם, מהנדסים מומחי קונסטרוקציה, תיכננו בין
היתר את מגדלי עזריאלי, בית י.ב.מ ובניין שלום. מוטי כהן, שותף
במשרד, אמר: “כל פגיעה של מטוס בעוצמה כזאת יכולה להסתיים, אם
הוא פוגע בחלק העליון של הבניין, רק בהרס אותה קומה שבה פגע.
אם נוצר חום גבוה שפוגע בפלדה, היא מאבדת מהחוזק שלה. נוצר
תהליך קריסה והקומות התחתונות לא יכולות לשאת את העומסים. כך
נוצרת פעולת שרשרת עד לקריסת הבניין. התמוטטות התקרות זו על
גבי זו גרמה לקריסת מגדלי התאומים, וזו הסיבה לכך שלקח זמן בין
הפגיעה לההתמוטטות”.
הנקודה הקריטית, לדבריו, היא פגיעה הגוררת תגובת שרשרת של
קריסה גם בקומות שמתחת לקומה הפגועה. “מרבית הבניינים הגבוהים
בישראל הם מבטון. כך תכננו גם את בניין כלבו שלום, שהיה המגדל
הראשון בארץ, ושהוקם בשנות ה-,'60 וכך גם בנו את פרויקט מגדלי
עזריאלי. שניהם נבנו עם קונסטרוקצית בטון ולא פלדה”, אמר.
על ההבדלים בין שתי שיטות הבנייה אמר כהן: “אפשר לקבל בפלדה
ובבטון אותו טיב. הפלדה מצריכה גם הגנה מפני אש. אפשר להגן
עליה מפני אש רגילה בציפוי בטון, אך אפשר להגן עליה מהתפוצצות
כמו במגדלי התאומים”.
בארץ יותר בטוח
מנכ”ל התאחדות הקבלנים, שמואל ארד, אמר כי ההתמוטטות או הקריסה
של המגדלים, מעבר לפיגוע עצמו, תלויה בשיטת הבנייה האמריקאית.
הבנייה בישראל, לדבריו, בטוחה יותר והטכניקה שבה בונים, בעיקר
עם הכנסת ממ”דים (מרחב מוגן דירתי), העוברים לאורך כל המגדל,
לא מאפשרת קריסת הבניין באופן שבה קרסו המגדלים.
“עשינו ניסיונות על בניינים בארץ, הפעלנו עשרות טונות של חומר
נפץ והבניין נפגע, אבל הוא לא קרס. וזה כך, בגלל שהממ”דים
מוסיפים עמידות”, אמר ארד.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~314189386~~~34&SiteName=hayadan
