החוקרים הקנדים טוענים כי בינה מלאכותית גנרטיבית – כולל מודלים של שפה גדולים כמו chatGPT – ורשתות חברתיות יכולות להסיט את תשומת הלב מסוגיות גלובליות דחופות, לטפח תחושות של חוסר תקווה ולהפחית יכולות לחשיבה יצירתית ופתרון בעיות
חוקרים טוענים במאמר פורום חדש שפורסם בכתב העת Global Environmental Politics, כי בינה מלאכותית גנרטיבית ורשתות חברתיות עלולות לחבל במאמצים להתמודד עם שינויי האקלים.
פרופסור המיש ואן דר וון מאוניברסיטת קולומביה הבריטית ועמיתיו טוענים כי בינה מלאכותית גנרטיבית – כולל מודלים של שפה גדולים כמו chatGPT – ורשתות חברתיות יכולות להסיט את תשומת הלב מסוגיות גלובליות דחופות, לטפח תחושות של חוסר תקווה ולהפחית יכולות לחשיבה יצירתית ופתרון בעיות.
תפיסה נפוצה היא שבינה מלאכותית, רשתות חברתיות ומוצרים ופלטפורמות טכנולוגיים אחרים הם ניטרליים או בעלי השפעה חיובית נטו על פעולות שינוי האקלים.
"רוב הניתוחים שראינו עד כה מתמקדים בספירת הפליטות הישירות הקשורות למחזור החיים של מוצרים טכנולוגיים", אמר ד"ר ואן דר וון, מרצה בכיר לניהול עסקי בר-קיימא של משאבים טבעיים.
"אנחנו יודעים, למשל, על ההשפעה הישירה של תשתיות אינטרנט כמו חוות שרתים, כריית ביטקוין ודברים דומים. אבל יש מעט מאוד בחינה של ההשפעות השליליות והעקיפות של בינה מלאכותית גנרטיבית ורשתות חברתיות על האקלים. טכנולוגיות אלה משפיעות על התנהגות אנושית ודינמיקה חברתית, מעצבות עמדות ותגובות לשינויי אקלים."
הוא ציין כי בינה מלאכותית וטכנולוגיות חברתיות יכולות להפחית את הריכוז שלנו במשבר האקלים. "בהצעת תוכן חדש ומשתנה תמיד, פלטפורמות מדיה חברתית יכולות להסיט את תשומת הלב מסוגיות שמתקדמות לאט יותר. הצד השני של זה הוא שחשיפה מתמדת לחדשות שליליות ברשתות חברתיות עלולה גם לשחוק אופטימיות ולהגביר תחושות של חוסר תקווה. כל זה עלול למנוע מאיתנו להתארגן או לנקוט פעולה קולקטיבית בנושא שינוי האקלים."
החוקרים קוראים לבחינה זהירה של בינה מלאכותית גנרטיבית. ככל שאנשים נעשים תלויים יותר בה, אנו עלולים לגלות שהיכולת שלנו ליצירתיות ופתרונות קדימה הולכת ופוחתת, ציין ד"ר ואן דר וון. הן המדיה החברתית והן הבינה המלאכותית ידועות כתורמות להפצת מידע כוזב או מוטה – מה שעלול לשתק את הפעולות שעלינו לנקוט בנושא שינוי האקלים.
"אנו קוראים ליותר ספקנות לגבי יחידים ועסקים שממצבים דיגיטציה כפתרון למשבר האקלים. אנו קוראים לחוקרים להסיט חלק מהמיקוד שלהם מההשפעות הישירות ולכיוון ההשפעות העקיפות של טכנולוגיות מבוססות אינטרנט. רק באמצעות ניתוח מבוסס עובדות נוכל להשיג הבנה הוליסטית יותר של ההשפעה האמיתית של האינטרנט על האקלים", הוא הוסיף.
