התרשים האדריכלי של אלפי בתי מגורים עתיקים חושף דפוסי אי-שוויון מחרידים לאורך ההיסטוריה האנושית

ארכיאולוגים יצרו מאגר עולמי הכולל למעלה מ‑55,000 מדידות שטח רצפת מגורים ממגוון אתרים ברחבי העולם, במטרה לבחון כיצד צמח אי‑השוויון בחברות טרום‑תעשייתיות. ממצאים ראשוניים מגלים כי פערי העושר נטו להופיע במקומות שבהם הקרקע הפכה למשאב נדיר ומונופוליזציה בו, אך בחברות מסוימות נרשמה הגנה על שוויון בזכות מנגנוני ממשל משותפים.

אם פרשנויות נוכחיות של רשומות הטופוגרפיה הארכיאולוגיות נכונות, ייתכן שהמבנים הראשונים המזוהים עם אבותינו—קווי אבנים שנתגלו בקניון אולדובאי בטנזניה ונשתייכים לענף ה־Homo habilis לפני 1.7 מיליון שנים—שימשו כמקלטים פרימיטיביים. אולם עדותו הארכיאולוגית למגורים קבועים מתועדת רק לפני כ‑20,000 שנים, בתקופה שרובה של צפון אמריקה, אירופה ואסיה היה מוקף קרח וקהילות אנושיות החלו להקים ישובים קבועים.

מאותה נקודת זמן ועד ראשית תיעוש, מספק המאגר הראיות העשירות ביותר למגורים קבועים ולעליית אי‑השוויון החברתי. במאמר מיוחד ב־PNAS, חוקרים מאוניברסיטאות שונות משתמשים בנתונים אלה כדי לבחון קורלציות בין גודל מגורים לבין מדדי אי‑השוויון.

סקוט אורטמן מאוניברסיטת קולורדו בבולדר, שעמד בראש שיתוף הפעולה יחד עם איימי בוגארט מאוניברסיטת אוקספורד וטימוטי קולר. מאוניברסיטת פלורידה, מסביר: “ארכיאולוגים מתעניינים בחקר אי‑השוויון כבר זמן רב. בעוד חלק מהמאמרים במוסף עוסקים בהתפתחות אי‑השוויון בעבר, אחרים מתמקדים בדינמיקה הכללית של תופעה זו.” לדבריו, הגישה החדשה מתייחסת לרשומה הארכיאולוגית כמיצג רחב של ניסיון אנושי המבקש לחשוף את מניעי אי‑השוויון הכלכלי.

דפוסי אי‑השוויון

Ortman, Bogaard ו‑Kohler הם גם חוקרים ראשיים בפרויקט GINI (Global Dynamics of Inequality), שמומן על ידי ה‑NSF והמשמש כמרכז סינתזה במכון למדעי ההתנהגות ב־CU Boulder. במסגרת הפרויקט גויסו ארכיאולוגים מכל העולם לתרום נתונים ממחקרים קיימים, שנבדקו ואוחדו למאגר מרכזי. גם עוזרי מחקר בוגרים ותלמידי תואר שני וסיום שותפו ביצירת המאגר, שכולל כיום מעל 55,000 יחידות מגורים מאתרים מפומפיי והרקולנאום ועד ליישובים בפרברי אמריקה, אירופה, אסיה ואפריקה.

“אין זה כלל הנתונים שאספו הארכיאולוגים אי‑פעם,” מציין Ortman, “אך ניסינו לדגום את העולם ולכלול את מרב המידע הידוע ממחקרי חפירה, חיישנים מרחוק ולידר.”

המאגר מתמקד בחברות טרום‑תעשייתיות מ‑12,000 שנים לפני זמננו ועד ראשית המהפכה התעשייתית, ומשמש בסיס לעשרה מאמרים במוסף PNAS העוסקים בארכיאולוגיה של אי‑השוויון כפי שהיא משתקפת במגורים.

דמיון בתבניות המגורים

בפתיח למוסף הם כותבים: “אי‑השוויון הכלכלי, ובמיוחד בהקשר של פיתוח חברתי כולל וברי־קיימא, מהווה אתגר עולמי מרכזי בזמננו ונושא מחקר מפתח בארכיאולוגיה.” הם מציינים גם את ההקשר לקשיי אקלים – שעלולים להחריף פערים כלכליים – ואת הקשר ליציבות שלטונית, שכן מחקרים עכשוויים מארבע־עשר דמוקרטיות מצביעים על כך שאי‑שוויון גבוה מקושר לפילוג פוליטי וירידה באמון במוסדות.

המאמרים דנים בקשר שבין צמיחה כלכלית לאי‑השוויון, מנגנוני שימוש בקרקע, השפעת מלחמות על פערי המגורים, ומשך התקופה בה ישובים נשארים מאוכלסים. מחקר שהוביל Ortman בשיתוף צוות בינלאומי מצא כי במגורים טרום‑תעשייתיים, הפיזור בגודל הדירות פרופורציונלי לפערי ההכנסה, והוא מהווה אומדן שמרני לאי‑השוויון בעושר.

“המחקר שלנו מראה שאי‑שוויון גבוה נעשה מושרש במצבים בהם הקרקע הופכת למשאב נדיר שניתן למונופוליזציה,” מסכמת Bogaard, “אך גם חושף כיצד חלק מהחברות הצליחו למתן את הפערים באמצעות מנגנוני ממשל גמישים.”

כמו כן, החוקר Kohler וצוותו מצביעים על כך שהרשומה הארכיאולוגית מלמדת שדרך אמינה לקידום פיתוח שוויוני היא ניוד מדיניות ומוסדות שמפחיתים את התלות של הפריון המשפחתי בהתפתחויות בצמיחה הכלכלית.