הרצל, אורסון וולס, הומוסקסואלים בברזיל ומלחמת השחרור – בחוברת חדשה של “זמנים”

האם היתה באמת סכנה למדינת ישראל כתוצאה מפלישת צבאות ערב מיד לאחר הכרזת העצמאות. דוד טל סבור שלא היתה סכנה כזו, ולפיכך קשה אפילו להגדיר אם ישראל ניצחה במלחמת העצמאות.

האם היתה באמת סכנה למדינת ישראל כתוצאה מפלישת צבאות ערב מיד לאחר הכרזת העצמאות. דוד טל סבור שלא היתה סכנה כזו, ולפיכך קשה אפילו להגדיר אם ישראל ניצחה במלחמת העצמאות.
במאמר המתפרסם ברבעון להסטוריה “זמנים” בגליון סתיו 2002 שיצא בהוצאת בית הספר להסטוריה של אוניברסיטת תל אביב והמו”ל כינרת, זמורה ביתן-דביר.
לפי התיזה שהעלה טל, הצבאות השונים שפלשו לא היו מתואמים, וכי צה”ל בכלל התכוון לכבוש רק את השטח שהותר למדינה היהודית בהחלטת החלוקה בתוספת ירושלים. צבאות ערב לא היו מתואמים ביניהם. הירדנים למשל רצו אף הם רק לכבוש שטחים שיועדו למדינה הערבית, העירקים והסורים הובסו בנקודת הפלישה המקורית שלהם והסתפקו בעזרה לירדנים להתבסס בשטח שכבשו. קוי האספקה של המצרים היו מתוחים. צבאות ערב היו עדיפים על צה”ל הן מבחינת ההכשרה של מפקדיהם והן בציוד, ואולם הם לא הפעילו את כל כוחם בשל ויכוחים מדיניים.
מאמר מעניין נוסף מדבר על צוואתו של הרצל וכיצד הוחלט שלא לקיימה עד סופה כאשר הוועדה שמונתה בראשית ימי המדינה החליטה שלא להעלות את עצמותיהם של ילדיו שהתאבדו ובנו אף התנצר לפני שהתאבד.
אצל מחזירים בתשובה, גורל ילדיו של הרצל משמש דוגמא לשלילה שבציונות, השאלה היא אם זה מספיק כדי שלא לקיים את צוואתו המפורשת של הרצל להעלות את עצמות הוריו וילדיו (לגבי אשתו היה ספק כלשהו) ולקברם בישראל העצמאית?

מאמר מעניין נוסף עוסק בהסטריה שגרם תסכית הרדיו “מלחמת העולמות” בגרסה הרדיופונית של אורסון וולס. המאמר מתמקד בתפקידו של הרדיו אז ובקבוצת התיאטרון האוונגרדית של וולס.
מאמר אחר עוסק ביחס להומוסקסואליות בבזיל של ראשית המאה ה-20 ועד מלחמת העולם השניה, דיקטטורה ימנית שהיתה מקורבת מאוד לגרמניה הנאצית ואשר מדעניה ערכו ניסויים קשים מאוד בבני אדם.
בנוף המגזינים שלנו, זמנים הוא מגזין ייחודי, והוא מראה שהסטוריה אינה חייבת להיות אוסף משמים של תאריכים ושושלות.