מחוז יורק בקנדה מציע תמריצים לחברות הייטק וביוטק ישראליות המבקשות להתפתח באמריקה

כך אמרו אתמול יו"ר המועצה האיזורית יורק שבה מתגוררים 1.1 מיליון תושבים, וראש עיריית מרקהאם, העיר הגדולה במחוז, בכנס שנערך במשרד עורכי הדין נעמי אסיא ושות' 

משמאל ראש מחוז יורק בקנדה, ביל פישר, וראש עיריית מרקהאם ביל סקרפיטי. צילום: אבי בליזובסקי
משמאל ראש מחוז יורק בקנדה, ביל פישר, וראש עיריית מרקהאם ביל סקרפיטי. צילום: אבי בליזובסקי

מבין שלל המשלחות שהגיעו לארץ לכנס ביומד, היתה גם משלחת ממחוז יורק בקנדה, המחוז הגובל בטורונטו והמהווה חלק מאיזור טורונטו רבתי. במשלחת היו חברים נציגי ציבור – ראש המחוז, ביל פישר, וראש עיריית מרקהאם ביל סקרפיטי, וכן נציגים מהמגזר הפרטי ובהם יוג'ין גירצ'אק ממשרד עורכי הדין והפטנטים מילר תומפסטון וליאו גרינוולד, מנכ"ל ושותף בכיר בקרן הון הסיכון ליאון פארק, המשקיעה בעיקר בחברות ישראליות.

חברי הקבוצה השתתפו בכנס מיוחד שנערך במשרד עורכי הדין נעמי אסיא ושות'.

לו מילארד מחברת מילר תומפסון שהנחה את הפאנל אמר כי כיום קיימת דרישה גבוהה לחברות ביוטק, ולחברות בתחום האנרגיה החלופית, וכי נושאים אלה הם הנושאים החשובים ביותר במיסחור של חברות היוצאות מאוניברסיטאות. כאשר למשרד עורכי הדין נציגות בכל עיר אוניברסיטאית.

פיש הציג את המחוז, הכולל שבע עיריות ושכונות עצמאיות רבות. במחוז יורק, ובעיקר במרקהאם יש מאות רבות של חברות שהמטה שלהם נמצא שם. גם ההיטק ומדעי החיים בולטים במרקהאם לאחר שיבמ גילתה לפני כ-12 שנים את הפוטנציאל הגלום בבוגרי אוניברסיטת יורק ופתחה מרכז מחקר ופיתוח, תוך תחרות עם אירלנד, ועם שלוש ערים גדולות בארה"ב. "אוכלוסית מחוז יורק גדלה במהירות והיה צורך להקים תשתית, ואנו מצפים לגידול מואץ עוד יותר, כאשר איזור טורונטו רבתי יגדל בתוך עשור מ-5 ל-9 מיליון תושבים, רבים מהם במחוז יורק.

סקרפיטי, ראש עיריית מרקהאם הגדיר את עירו כבירת ההייטק של קנדה. "יש לנו מעל 900 חברות IT ומדעי החיים. יש המכנים אותנו עמק הסיליקון של הצפון. יבמ, AMD (למעשה במרקהאם התפתחה חברת AST וצמחה עד שנרכשה לפני שנים אחדות על ידי AMD), יש לנו אוסף של חברות IT וגם ריכוז של חברות בתחום מדעי החיים. שמענו על ההצלחה של ישראל וקראנו את הספר אומת הסטארט-אפ. אנו רוצים לחקות את הדרך שבה אתם בניתם את נושא החדשנות, החממות והמיסחור.

"אנו נמצאים בשלבי הקמה של מרכז מיזוג (Convergence Center) בו אנו נפתח חממה לחברות שתבקשנה לנצל את הידע שנצבר בתחום ה-IT לטובת מדעי החיים. הציבור משקיע יותר כסף במשחקים לילדים מאשר בשיפור הרפואה, צריך לשנות זאת. הממשלה המרכזית של חבל אונטריו תספק תקציב להקמת מעבדות במתקן, שיתבסס על מודל החממות הישראלי."

בנוסף, אמר סקרפיטי כי כדאי לחברות ישראליות לפתוח נוכחות ומטה במרקהאם בשל העובדה שהמנטליות של תושבי העיר דומה יותר למנטליות אירופית ואף ישראלית וכי הם מגיעים מכל העולם. אם כי בשל מדיניות ההגירה, קיימת עדיפות לבעלי תארים אקדמיים וכך יוצא של-60% מתושבי העיר יש תארים אקדמיים. בנוסף יש לקנדה הסכם סחר חופשי המאפשר גישה חופשית לשוק האמריקני, וכן הסכם עם האיחוד האירופי.

כדי לקדם השקעות הוחלט במרקהאם לזרז את ההליכים למתן היתרים וכן העיר גובה את מס העסקים הנמוך ביותר בכל איזור יורק.

מילארד הוסיף כי קנדה לא היתה ידועה לישראלים, אך לדבריו "הקנדים שותפים טובים במימון, יש להם קשרים בעמק הסיליקון, בניו יורק, וושינגטון. הם גם עושים המון שיתופים בין המגזר הפרטי והציבורי, האוניברסיטאות מוציאות בוגרים מוכשרים שיכולים אחר כך להתקדם כאשר המפעלים יצמחו.

 

יוג'ין גירזאק שותף במילר תומפסון הסביר על ההבדלים והדמיון בין חוקי הפטנטים והיכולת לבצע שותפויות אסטרטגיות בקנדה ובישראל. ליאו גרינוולד תיאר את השקעות הקרן שהוא נמנה על ראשיה המתמחית בחברות סטארט-אפ ישראליות, ובין היתר גם השקיעה בחממת טרקוטק בנתניה. "התפקיד שלנו כקרן הון סיכון הוא לקחת חברות מתפתחות ולהעלות אותן לגודל משמעותי. בניגוד למודל ההסטורי של קרנות הון הסיכון שמעדיפות השקעות בטוחות יותר בשלבים מאוחרים אנחנו מבקשים לגשר על הפער שבין היציאה מהחממה ועד למצב שבו החברה אטרקטיבית לקרנות הון סיכון."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן