תעשייה של רעיונות

ד”ר יצחק שריב חזר למכון ויצמן כמנכ”ל חברת “ידע” האחראית לקידום יישומים מסחריים המבוססים על פירות המחקרים של מדעני המכון 

 
 
יש פגישות ואירועים שמכוונים את החיים לכיוונים בלתי צפויים. פגישה כזאת היתה פגישתו של ד”ר יצחק שריב עם מכון ויצמן למדע. שריב הצעיר התכונן לנסוע ללמוד בחו”ל, אבל בפרק הזמן שנותר לו עד לנסיעה המתוכננת בא למכון ויצמן והשתתף באולפנה על שם פרופ' עמוס דה-שליט. הציץ ונפגע. מאז, בכל אופן, חייו קשורים בדרך זו או אחרת למכון ויצמן.

הוא נרשם ללימודי פיסיקה במדרשת פיינברג של המכון, ועם סיום לימודיו – בהנחייתו של פרופ' אשר פריזם – הצטרף לחברת “אל-מול” המפתחת מכפילי אלקטרונים המיועדים למיקרוסקופים אלקטרוניים, על בסיס פטנטים של פרופ' זאב וגר ופרופ' רון נעמן מהמכון. לאחר שבע שנות עבודה ב”אל-מול” חוזר בימים אלה ד”ר שריב למכון, כמנכ”ל חברת “ידע” האחראית לקידום יישומים מסחריים המבוססים על פירות המחקרים של מדעני המכון.

ד”ר שריב: “במכון הייתה ועדיין קיימת אווירה תומכת ומעוררת יצירתיות, לצד רמה אקדמית ומחקרית גבוהה ומאתגרת, וזה בדיוק מה שחיפשתי. בין העבודה במעבדות לבין ההרצאות השונות מצאתי עניין רב במפגש עם סטודנטים מהפקולטות השונות. זו היתה חוויה נפלאה. אני זוכר לפחות שני מפגשים כאלה שהובילו לשיתופי פעולה מדעיים בין-תחומיים”. מפגש אחד שהתקיים במכון, שהוא אינו מרבה לדבר עליו, הוא זה שהוביל אותו ואת רעייתו, מיכל, אל מתחת לחופה.

בשנת 1993, עם סיום לימודיו במכון, עזב שריב את משחקי הפריזבי על המדשאה שמול ספריית ויקס, והחל לעבוד בחברת “אל-מול”. החברה, שנוסדה על-ידי פרופ' עלי חפץ מהפקולטה לפיסיקה במכון, מפתחת ומייצרת מכפילי אלקטרונים, המשמשים כגלאים למיקרוסקופים אלקטרוניים. המתקנים הללו מגדילים את הזרם המגיע מהדגם שבו מתבוננים במיקרוסקופ – זרם המורכב ממספר קטן של אלקטרונים שקשה מאוד לזהות ולמדוד. מכפילי האלקטרונים, כשמם כן הם, מספקים זרם מוגבר של אלקטרונים שקל לתרגמו לתמונה.

ד”ר שריב הצטרף לחברה כפיסיקאי במחלקת הפיתוח, והיה אחראי למציאת שימושים לפיתוחי החברה. כשפרש מנכ”ל החברה, פרופ' עלי חפץ, כדי לחזור למכון, הוצעה לשריב משרת המנכ”ל.

שריב: “לפעמים אני עוד נכנס למעבדה ועוזר בתהליכי הפיתוח, אבל האמת היא שכיום, יכולתי לתרום בתחום הניהול גדולה יותר”. החזרה למכון בתפקיד מנכ”ל חברת “ידע” אינה מסע אל הבלתי נודע מבחינתו של ד”ר שריב. “את 'ידע' הכרתי עוד בימי כסטודנט במכון. הם רשמו פטנטים על המצאות שהמצאתי במהלך עבודת הדוקטורט שלי. המשכתי לעבוד מולם גם בתפקידי כמנכ”ל 'אל-מול', הפועלת על בסיס הסכם עם 'ידע' ומשלמת לה תמלוגים”.

בדרך הטבע אפשר היה לצפות שמנכ”ל “ידע” ישאף לראות את מדעני המכון מביאים עוד ועוד פטנטים אל שולחנו. אבל ד”ר שריב רואה את הדברים במבט רחב וארוך טווח יותר: “לדעתי, מכון ויצמן צריך להמשיך ולהתמקד במדע טהור. מדען לא צריך לנתב את תחומי המחקר שלו דווקא לכיוונים שעשויים להניב יישומים מסחריים מיידיים. מדען צריך להיות מונע בכוחם של העניין והסקרנות. אבל הניסיון מלמד שמחקרים בסיסיים מניבים לעתים – באופן בלתי צפוי – אפשרויות ויישומים שונים. כאשר זה קורה, אנחנו, אנשי חברת 'ידע', צריכים להיות בסביבה ולעזור למכון ולמדענים לנצל כראוי את ההזדמנויות.

“חברת 'ידע' לוקחת על עצמה את מלאכת קידום היישומים, ומאפשרת בכך למדען להמשיך בעבודת המחקר שלו באין מפריע. אם וכאשר פעולת החריש והזריעה הזאת מסתיימת בקציר, נחלק היבול בין המדען והמכון. כך, פירות ממחקר אחד יכולים לממן ולאפשר את קיומם של מחקרים אחרים.

“הרקע המדעי שלי יסייע לי בהבנת רעיונות מדעיים, וניסיוני בתעשייה יסייע לי להעריך את הפוטנציאל היישומי והמסחרי הטמון בהם, ואת המרחק שבין הרעיון לבין מימושו המסחרי