כך עולה מדו”ח שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שלדבריה, מדובר באחד הנתונים הגבוהים ביותר ב-OECD אם כי חלק ניכר ממנו נעשה במרכזי מו”פ של חברות זרות
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול (ד’) את נתוני ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי בשנת 2015. ההוצאה הלאומית למו”פ אזרחי הסתכמה בשנת 2015 בכ-50 מיליארד שקלים – 4.3% מהתמ”ג, בדומה לשנת 2014. על פי אומדנים ראשונים, בשנת 2015 עלתה ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, במחירים קבועים, ב-4.8%, לאחר עלייה של 6.1% בשנת 2014 ושל 1.9% בשנת 2013.
ההוצאה למו”פ אזרחי לנפש בישראל הגיעה בשנת 2015 ל-1,537 דולר (דולרים שוטפים במונחי שווי כוח הקניה של התמ”ג), בין הגבוהות במדינות ה-OECD; הדבר נובע בעיקר מריכוז גבוה של מרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות בישראל.
במגזר העסקי הייתה עלייה של 5.3% בהוצאה למו”פ, במחירים קבועים, לאחר עלייה של 6.8% בשנת 2014. במגזר הממשלתי הייתה עלייה של 3.8%, במחירים קבועים, לאחר עלייה של 3.4% ב- 2014; במגזר ההשכלה הגבוהה הייתה עלייה של 2.0% ובמגזר המלכ”רים הפרטיים – 5.6%.
בשנת 2015 הופנו 52% מהוצאות משרדי הממשלה לקידום הידע הכללי (הכולל ברובו את ההקצבות למו”פ של הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה), ו-30% מהן הופנו לקידום טכנולוגיות תעשייתיות. 49% ממימון המו”פ היה מחו”ל ו-37% מהמימון היה מהמגזר העסקי.
מחקר ופיתוח (מו”פ) כולל פעילות שיטתית ומקורית שמטרתה להגדיל את מאגר הידע, הכולל ידע על האנושות, על התרבות ועל החברה ואת השימוש בידע ליצירת יישומים חדשים.
ההוצאה למו”פ אזרחי, במחירים שוטפים, שבוצעה במגזר העסקי הגיעה בשנת 2015 ל-43 מיליארד ש”ח, שהם 86% מכלל ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי. יתר ההוצאה למו”פ בוצע במגזר ההשכלה הגבוהה – 11%, במגזר הממשלתי – 2% ובמגזר המלכ”רים הפרטיים – 1%.
ההתפתחות במחירים קבועים משקפת עלייה של 5.3% בהוצאות למו”פ במגזר העסקי בשנת 2015, בהמשך לעלייה של 6.8% בשנת 2014 ושל 1.8% ב-2013. במגזר העסקי נכללים: ענף תכנות מחשבים, ייעוץ בתחום המחשבים ושירותים נלווים אחרים (תכנה), ענף מחקר מדעי ופיתוח (מו”פ) וענפי התעשייה.
בענף תכנות מחשבים, ייעוץ בתחום המחשבים ושירותים נלווים אחרים (תכנה) חלה בשנת 2015 עלייה של 6.7%, במחירים קבועים, בהמשך לעלייה של 11.2% ב-2014. בענף מחקר מדעי ופיתוח (מו”פ), הכולל חברות הזנק, מרכזי מו”פ בין-לאומיים, חממות טכנולוגיות ומכוני מחקר, חלה עלייה של 8.0%, במחירים קבועים, בהמשך לעלייה של 11.1% ב-2014.
ההוצאה למו”פ, במחירים שוטפים, (כולל השקעות בנכסים קבועים ותשלומים לגורמי חוץ) במרכזי המו”פ של חברות רב-לאומיות בישראל בשנת 2014 הייתה 20.4 מיליארד ש”ח, עלייה של 6%, במחירים שוטפים, לעומת 2013. כל המו”פ שמבוצע בחברות אלה מיועד לשימוש בחו”ל.
בענפי התעשייה המסורתית הייתה ירידה, במחירים קבועים, של 0.4% בשנת 2015, בהמשך לירידה של 3.8% בשנת 2014.
במגזר הממשלתי עלתה ההוצאה למו”פ בשנת 2015 ב-3.8%, בהמשך לעלייה של 3.4% ב-2014 ולעלייה של 1.8% ב-2013. במוסדות להשכלה גבוהה הייתה עלייה של 2.0%, בהמשך לעלייה דומה בשנת 2014. במגזר המלכ”רים הפרטיים עלתה ההוצאה למו”פ בשנת 2015 ב-5.6%, בהמשך לעלייה של 2.9% בשנת 2014.
מקורות המימון העיקריים של המו”פ – חו”ל והמגזר העסקי
הנתונים המפורטים האחרונים לשנת 2013 מראים כי המגזר העסקי מימן 37.1% מכלל המחקר והפיתוח האזרחי בישראל, פחות משנת 2012 (39.4%). חלקו של המימון מחו”ל, עלה בשנת 2013 – 49.3% לעומת 45.6% בשנת 2012 ורובו יועד למגזר העסקי. המגזר הממשלתי מימן, בעיקר באמצעות העברות למוסדות להשכלה גבוהה ובמימון עצמי, 12.4% מההוצאה, בדומה לשנת 2012 (12.7%). המוסדות להשכלה גבוהה מימנו 0.2% מסך ההוצאה, לעומת 1.1% בשנת 2012. המלכ”רים הפרטיים מימנו 1.0% מסך ההוצאה למו”פ, בדומה לשנת 2012. נתוני תרשים 4
עלייה במספר המועסקים במו”פ העסקי
73,690 מועסקים עבדו בשנת 2014 במחקר ופיתוח במגזר העסקי, כולל מועסקים במו”פ בבתי החולים הכלליים, (עלייה של 7.1% לעומת 2013), מהם 69,835 משרות מלאות (עלייה של 7.3% לעומת 2013).
התפלגות המועסקים לפי רמת השכלה מראה כי בשנת 2014 5% מהם היו בעלי תואר שלישי, 75% היו בעלי תואר שני וראשון, 13% היו בעלי תעודת הנדסאי וטכנאי ו-7% מהם היו בעלי השכלה אחרת.
מימון משרדי הממשלה מופנה בעיקרו למוסדות להשכלה הגבוהה ולחברות עסקיות
הוצאות משרדי הממשלה למו”פ אזרחי הסתכמו בשנת 2015 ב-6.9 מיליארד ש”ח. הוצאות אלה כללו ביצוע מחקרים, הזמנת מחקרים מגורמים אחרים והעברות למימון מו”פ במגזרים אחרים, לרבות הוועדה לתכנון ולתקצוב של ההשכלה הגבוהה (ות”ת).
התפלגות הוצאות משרדי הממשלה למו”פ אזרחי מראה כי הביצוע העצמי היה 14% מכלל ההוצאה ובוצע ברובו על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר(79%). 8% מההוצאה הופנו להזמנת מחקרים מגורמי חוץ ו-78% הועברו למימון מו”פ – 95% במגזרים אחרים (כולל מבצעים בחו”ל) ו-5% במשרדי הממשלה.
רוב מימון המו”פ של משרדי הממשלה נעשה על ידי משרד הכלכלה, שהוצאותיו הגיעו ל-63% מהוצאות משרדי הממשלה למו”פ (ללא ות”ת). ההוצאות למחקר ופיתוח של משרד הכלכלה, במחירים שוטפים, עלו בשנת 2015 ב-1.4%.
מימון משרדי הממשלה לפי יעדים מראה כי בשנת 2015 הופנו 52% מההוצאות לקידום הידע הכללי, שכולל ברובו את מימון הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, ומופנה לאוניברסיטאות בישראל. בנוסף, הופנו 30% מההוצאות לקידום טכנולוגיות תעשייתיות. עיקר ההוצאות בתחום זה היו מענקים שנתן משרד הכלכלה לחברות עסקיות. 6% מההוצאות הופנו למחקרים לפיתוח החקלאות, 3% הופנו למחקרים בתחום השירותים החברתיים – חינוך, עבודה, רווחה, קליטת עלייה וכד’, ו-2% הופנו לפיתוח תשתיות (כולל מחקרים בתחבורה ותכנון עירוני וכפרי).
3 תגובות
העברית קצת עילגת כמו עולה חדש, אבל המסר נכון – מדינות צריכות להגדיל את ההשקעה שלהן במו”פ.
במדינות שבהן זה נעשה התחולל שינוי. בספרד יציאה מהמיתון זהירה, ובאיטליה יחסית שגשוג.
מקווה שיכולת ההתבטאות שלך בשפת מדינת היעד שלך תהיה טובה יותר מיכולת ההתבטאות שלך בעברית..
הישראלים נורא אוהבים תכנולוגיה(אני מאוד אוהב דברים,נורא?).אז סומכים על השקעות זרות,המדינה משקיעה פחות. אני נולדתי במדינה הלא נכונה,אם תהייה לי אפשרות אני יעזוב.