סיקור מקיף

במימד הטכנולוגי הויכוח על התועלת של כיפת ברזל הוכרע

כך אמר יאיר רמתי, ראש מנהלת חומה במשרד הבטחון האחראית על מערכות ההגנה מפני טילים ובהן כיפת ברזל, בכנס השנתי של בוגרי המכללה לבטחון לאומי. לדבריו, הויכוחים שהיו בשנות התשעים באשר לצורך במערכות הגנה בכלל ובהגנה מפני טילים בפרט, שהיו בניגוד לתפיסה שצריך להתמקד ביכולות תקיפה, אינם רלוונטיים עוד

יאיר רמתי, ראש מנהלת חומה במשרד הבטחון בכנס השנתי של בוגרי המכללה לבטחון לאומי
יאיר רמתי, ראש מנהלת חומה במשרד הבטחון בכנס השנתי של בוגרי המכללה לבטחון לאומי

"הפלסטינים שיגרו במהלך מבצע עמוד ענן מטחים של 14-15 טילים בו זמנית, מסלולים שטוחים, והצלחנו לעמוד בכל האתגרים", כך אמר יאיר רמתי, ראש מנהלת חומה במשרד הבטחון האחראית על מערכות ההגנה מפני טילים ובהן כיפת ברזל, בכנס השנתי של בוגרי המכללה לבטחון לאומי. שהעיר כי מערכת כיפת ברזל, למרות היותה מערכת טקטית הצליחה לסייע בהכרעה בממד האסטרטגי.

"האיום עלינו מגוון, החל מהקסאמים, דרך רקטות תקניות ועד לרקטות ארוכות טוווח כגון פאג'ר 5 ורקטה 8 אינטש שראינו בראשון. עדיין לא חווינו את הרקטות הכבדות של חצי טון ראש נפץ. חלק מהאיומים הם של כלי טיס נושמי אוויר כולל טילי שיוט שהאירנים הכריזו עליהם לאחרונה. בניית המערכות מתאפינת בקצב מהיר."

"בניהול פרויקטים של הגנה מטילים אם הצלחת תוך 5 שנים זה השג פנומנלי – להביא את מה שביקשו בזמן בביצועים. אף פעם עוד לא קרה – עשר שנים. דיברנו על מה קרה מ2002 עד היום. כל פעם שאנחנו נרדימים אנחנו מקבלים איתות, כמו המלט שנסע מעל ישראל.
"האיום הולך ומחריף, זה גם פוגע בתפיסת הניהול. אנחנו במרוץ חימוש כאשר הצד השני משכלל את יכולת ההתקפה ואנחנו משכללים את יכולת ההגנה. מערכת כיפת ברזל שפותחה בתחילה כאבן יסוד טכנולוגית ובזמן שיא מקבלת ההחלטה – דצמבר 2007 ועד ליירוט ראשון, ב-2011 עברו בכל זאת 4 שנים. בזמן זה האיום השתנה כבר לא מדובר ברקטות לטווח של 4-40 קילומטרים אלא בטילים שמגיעים לתל אביב – מרחק של 70 קילומטרים מהרצועה.

רמתי הזכיר לכולם את הדילמות שהיו בשנות התשעים בכל הנוגע להגנה מטילים: האם ניתן בכלל ליירט טיל בליסטי שחתימתחו קטנה באמצעות מערך הגנה קרקע? האם הסקאד אכן מייצר איום משמעותי על ישראל ומה לגבי הגראד? האם נכון להשקיע בהגנה על חשבון ההתקפה – ערעור תפיסת הבטחון המסורתית? האם ארהב תהיה מוכנה לסייע לישראל, לאורך זמן, במימון ההגנה מטילים? מה מידת ההגנה שניתן לספק לעורף ומה נכון לספק.

"שתי הסוללות הראשונות היו במימון ישראלי, סולות 3-4 היו במימון אמריקני של 204 מיליון דולר. בזמן מבצע עמוד ענן, סוללות 5 ו-6 היו בבניה, ואת סוללה 5 הצלחנו להביא לתל אביב זמן שיא, כאשר הפמעילים היו צריכים להתמודד עם תוכנה לא יציבה בשפה חדשה עבורם. הם הצליחו לעשות זאת בתוך יום וחצי."

"במימד הטכנולוגי הויכוח הוכרע, גם המימד הכלכלי הוכרע בזכות הסיוע האמיקנית. מבחינת פרויקטלית מינהלת חומה עלתה מפרויקט אחד- פרויקט החץ, לארבעה פרויקטים במקבילכיפת ברזל, שרביט קסמים, חץ 2 (ו-3 בפיתוח) וכן פרויקט בני רשף.אנו שואפים, בסיוע המודיעין, להיות תמיד שלב אחד לפני הגורמים המאיימים אם מדובר בעזה, לבנון, סוריה או אף אירן. אם נוסיף את המידע מתחנות ההתראה האמריקניות, מצבנו היום מבחינת היכולת ליירט טילים טוב בהרבה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

12 תגובות

  1. לנועם – רק הגבתי על הציטוט: "הויכוחים שהיו בשנות התשעים באשר לצורך במערכות הגנה בכלל ובהגנה מפני טילים בפרט, שהיו בניגוד לתפיסה שצריך להתמקד ביכולות תקיפה, אינם רלוונטיים עוד.."

    זהו אחד המשפטים היותר אובר מתלהבים שקראתי לאחרונה.

  2. @אני,

    זה לא שעם פיתוח החץ, רש"קי הגרעין של ישראל (על פי פרסומים זרים) פורקו, אין מניעה לשלב בין יכולות.
    לגבי אחוזי ההצלחה, שים לב שזה מאוד לא כלכלי ליירט תמרור תנועה המכיל 2 ק"ג חנ"מ עם 100% הצלחה, אך תהיה בטוח שאם איראן תעשה את הטעות ותשגר רש"ק אב"כ לישראל, לא יסתפקו בטיל חץ אחד, וכנראה ישגרו 2-3 במקביל.

    @יוני,

    מדובר במערכות נשק מבוססות turbocharger.

  3. לא הגיע הזמן לבצע הגהה לכתבות לפני שמעלים לאתר?
    אבי בליזובסקי, עם כל הכבוד לשאיפתך לכתבות רבות ככל האפשר, כמעט כל אלו עליהן אתה חתום נגועות בטעויות דפוס ודקדוק איומות.
    זה משדר חוסר רצינות משווע.

  4. וכי מה יש לאמור?
    ויומר אדוני ביום ההוא לאמור, אם אין חומוס, נוציא טחינה מהארון.

  5. לא הבנתי את הביטוי – כלי טיס נושמי אויר

    לישראל כמדינה דמוקרטית יש בעייה מוסרית להפעיל את מלוא העוצמה של הנשק ההתקפי ועובדה זו מנוצלת על ידי האוייבים כך שארגון קיקיוני כמו החמאס הטיל אימה על חצי מאוכלוסיית המדינה

    האירנים יודעים שישראל תתקוף מתקנים צבאיים ואסטרטגיים אך לא ריכוזי אוכלוסיה בערים הגדולות
    ואילו הם לא יהססו להשמיד את גוש דן על יושביו

    צריך לשדר להם מסר ברור וגלוי שטילים בליסטיים מכוונים בכל עת לשיגור על טהרן ויתר הערים הגדולות והעם האירני יימחה מספרי ההיסטוריה

  6. בנוסף – הדבר היחיד שימנע מאיראן לתקוף את ישראל זה העמימות לגבי היכולת הגרעינית שלנו.

    אם האיראנים יחשדו שאין לנו יכולת גרעינית ויש לנו רק את טילי החץ ואם הם באמת רוצים להשמידנו – הם היו שולחים מטח של כמה טילי גרעין וגומרים את הסיפור שלנו.

    אם כיפת ברזל אחרי מאות שעות של ניסיון מבצעי עדיין מפספסת פה ושם באחוזים לא קטנים (20%), אני לא רוצה לחשוב כמה "חורים" עוד לא גילו במערכת החץ, ואין ספק שהיום שהיא תיבחן זה יהיה ביום הדין, וזה יהיה מאוחר מדי לכולנו בשביל לתקן באגים….

  7. אם בזמן המלחמה הקרה ארה"ב היתה משקיעה רק במערכת הגנה, ייתכן שרוסיה כבר ממזמן היתה מעיפה עליה מטח של כמה עשרות או מאות טילים גרעיניים וגומרת עם זה.

    הידיעה שתהיה השמדה הדדית זה הדבר היחיד שמנע התקפה (של שני הצדדים).

    יכולת הגנה לא באה במקום יכולת הרתעה (התקפה פוטנציאלית) – ומי שחושב אחרת – חי בסרט, טועה ומטעה.

  8. רן האמת שגם לי זה נשמע מוזר, חיפשתי על זה אתמול מידע באינטרנט ולא מצאתי שבב של אינפורמציה.

  9. מה זה "פרויקט בני רשף" ?
    ציטוט מסוף הכתבה:
    "במימד הטכנולוגי הויכוח הוכרע, גם המימד הכלכלי הוכרע בזכות הסיוע האמיקנית. מבחינת פרויקטלית מינהלת חומה עלתה מפרויקט אחד- פרויקט החץ, לארבעה פרויקטים במקבילכיפת ברזל, שרביט קסמים, חץ 2 (ו-3 בפיתוח) וכן פרויקט בני רשף."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן