אות בין כוכבי משנות השבעים ממשיך לאתגר את החוקרים
מאת: סת' שוסטק, מדען במכון סט"י
אחד מהרבה "כמעטים" שהחיפוש אחר חיים מכדור הארץ הוליד בארבעים שנות ההסטוריה של התחום, אף אחד לא היה ידוע יותר מהאחד שהתגלה באוגוסט 1977 בקולומבוס אוהיו. אות ה"וואו" נמצא כחלק מפרויקט מיפוי השמים בטלסקופ הרדיו "האוזן הגדולה", שביצעה אוניברסיטת המדינה באוהיו.
אות ה"וואו" – אות שאיננו בא מפעילות של מולקולות טבעיות, בא בהפתעה גם בעוצמתו: 60 Janskys בתדר 10קילוהרץ, פי 50 אלף מהאנרגיה של קרינת הרקע הנקלטת כיום בפרויקט הסט"י הנוכחי – פרויקט פניקס.
ואולם השידור לא נמשך זמן רב. האם היה זה אות מ-ET או הפרעה אקראית של שידורים מכדור הארץ שהפכו כיוון? במשך עשור, רובטר גריי, חוקר סט"י עצמאי משיקגו ניסה לגלות.
גריי, כמו אחרים נמשך למוזרות של אות הוואו, הדרך שבה הוא עלה וירד במשך 72 השניות. מדוע הוא מעניין? אוהיו החזיקה את הטלסקופ במצב יציב ונתנה לסיבוב היומי של כדור הארץ לסובב את השמים. הקרן, כמובן היתה מנקודה צרה של השמים שאליה הטלסקופ כוון באותו רגע – הכיוון שבו הוא יכול לקבל אותות קוסמיים. הרגישות היתה הגדולה ביותר במרכז הקרן ונפלה בשני הצדדים. כך שמקור רדיו שמימי יחלוף, תחילה יעלה בעוצמתו וכאשר כדור הארץ יביא את מרכז הקרן אל הטלסקופ האות תגיע לשיא ואחר כך תדעך. מכיוון שאנחנו יודעים את רוחב הקרן, עליה וירידה זו צריכים לארוך 72 שניות. ואכן כך קרה באות הוואו.
אות מכדור הארץ יכול להיות ארוך בהרבה מ-72 שניות ואות מלווין יהיה קצר יותר כי גם הלווין נע. מסיבות אלה, אות הוואו עשוי להיות מועמד לבחינה מכיוון של חיפוש חיים תבוניים ביקום.
מהצד השני, יש כמה היבטים של האות שמקטינים את האפשרות שמקורו בחלל. הטלסקופ השתמש למעשה בשני קרניים שהיו צמודות בשמים. כל מקור קוסמי עשוי להיראות תחילה באחד החיישנים ל-72 שניות ושלוש דקות לאחר מכן, לערך, בשניה שוב ל-72 שניות. אות הוואו לא עמד במבחן זה. הוא הופיע במלוא הדרו בקרן אחת, אך לא הופיע כלל באחר, דבר המצריך לעורר חשד.
ואולם ככל שגרי וחוקרים אחרים גילו, תכונה זו עלולה להגרם בידי משדר חייזרי שפשוט ירד מהאוויר במהלך אותם שלוש דקות המתנה בין שתי הקרניים. אולי ET יצא לחופשה, או לקח הפסקת צהרים. אם החייזרים הללו סגרו את המשדרים שלהם לנצח, אין שום סיכוי לשמוע את אות הוואו שוב, כמו לראות את המפלצת מלוך נס, לא נוכל להוכיח מעולם מה זה היה. ואולם אם האות היה תקופתי, אם למשל החייזרים משתמשים במשדר המכוון כל פעם לכוכב אחר ומשנה את מיקומו אחת לחמש דקות או חמש שעות באורח מחזורי, אזי נוכל לקוות למצוא אותו באמצעות הסתכלות שוב לאותו המקום.
רוברט גריי הביט שוב ושוב ושוב לאותה נקודה בעשור האחרון. תחילה במטה-סט"י של הארווארד ואחר כך במערך הגדול מאוד (VLA) לחפש שידור חוזר של אות הוואו. הניסוי ב-VLA במיוחד היה מאמץ אדיר, מכיוון שהוא הרבה יותר רגיש מהאות המקורית של אוהיו ומכסה הרבה יותר תדרים. בכל אופן הוא לא הצליח לשמוע את האות.
גריי הבין כי הוא עשוי להיות קורבן של חוסר בסבלנות. התצפית הארוכה ביותר שלו ארכה 22 דקות. ומה אם הקרן של החייזרים מהבהבת אחת לפרק זמן ארוך יותר מ-22 דקות. ומה אם המשדר שלהם היה מקובע לכוכב הלכת שלהם המסתובב נאמר אחת ל-20-30 שעות סביב צירו?
בגליון ה-20 באוקטובר של אסטרופיסיקל ג'ורנל, כתבו גריי וסיימון אלינגסן מאוניבריסטת אוסטרליה בטסמניה, דיווח על תצפית חדשה (שמומנה בחלקה בידי מכון סט"י) ודרך לבחון את הרעיון. הניסוי החדש שלהם בוצע בטלסקופ 26 מטרים בהובארט, טסמניה. המכשיר הזה בחצי הכדור הדורמי יכול לעקוב במשך מרבית היום אחר חלק מן השמים (בקבוצת סגיטריוס) שאליה היתה "האוזן הגדולה" מכוונת כאשר נקלט אות הוואו. הם ביצעו שש תצפיות במשך 14 שעות. על אף שהטלסקופ שלהם היה הרבה יותר קטן מזה ששימש את הניסוי באוהיו, הוא היה מספיק רגיש כדי למצוא אותות בעוצמה של 5 אחוזים מהאות של 1977. הם גם כיסו פי 5 מתדרי הרדיו מאשר הטלסקופ המקורי.
השורה התחתונה – הם לא הצליחו לגלות את האות מחדש. אם נצטט את המאמר שלהם: "שום אות המזכירה את אות הוואו של אוהיו לא נתגלה". כמבן, אם האות ייצג מחזור גדול מ-14 שעות, אזי אפילו ניסוי זהיר עלול להפסיד אותו. ואולם כפי שגריי ואלינגסן הדגישו, אם האות היה באמת בלתי סדיר, הסיכוי למצוא אותו היה נמוך מאוד.
האם אות הוואו הגיע מחייזרים? יתכן, אך אף מדען לא יצהיר הצהרה מעין זו. ניסוי מדעי, מטבעו ובצדק הוא ספקני. זו אינה גישה מתנשאת, זו הדרך היחידה של המדע להמנע מלשגע את עצמנו מדי פעם. כך שעד שנשמע את האות הזה שוב, אות הוואו יישאר חידה.
תגובה אחת
המאמר לא אמור לדבר בשפה דמיונית אלה להציג את הנושא כלשעצמו, משום שהנכם רושמים לעתים שטויות של "אי-טי" הלך לאכול צהריים". אין לזה קשר למאמר וזה צורם באוזניים.