איך ייראו החיים סביב שמש קרה?

מחקר חדש שבוצע באמצעות טלסקופ החלל שפיצר של נאס”א רומז על כך שכוכבי לכת המקיפים כוכבים קרים מהשמש שלנו עשויים להמצא בסביבה בה התערובת של החומרים יוצרי החיים שונה מזו שלנו בתמהיל

“החיים כפי שאנו מכירים אותם”, משפט נפוץ זה מתאר את החיפוש שלנו אחר יצורים חיים ביקום. ואולם ישנה אפשרות לחיים “כפי שאיננו מכירים אותם”. מחקר חדש שבוצע באמצעות טלסקופ החלל שפיצר של נאס”א רומז על כך שכוכבי לכת המקיפים כוכבים קרים מהשמש שלנו עשויים להמצא בסביבה בה התערובת של החומרים יוצרי החיים שונה מזו שלנו בתמהיל.

בעוד החיים על כדור הארץ נוצרו, לפי התיאוריות העדכניות, ממרק חם של חומרים כימיים שונים (המכונים קדם חיים או כימיקלים פרה-ביוטיים), האם אותה תערובת חומרים יוצרי חיים תיווצר סביב כוכבים אחרים שמידת החום שהם מפיצים שונה? כימיה פרה-ביוטית עשויה להתפתח אחרת בכוכבי לכת המקיפים כוכבים קרים” אומרת אילאריה פסקוצ'י, החוקרת הראשית במחקר חדש.

פאסקוצ'י ואנשי צוותה השתמשו בשפיצר כדי לבחון את הדיסקות בהם נוצרים כוכבי לכת, המקיפים 17 כוכבים קרים יותר ו-44 כוכבים הדומים לשמש. הכוכבים כולם בני 1-3 מיליון שנים, גיל שבו כוכבי הלכת נוצרים. האסטרונומים בחנו במיוחד את יחס המימן-ציאניד מול מולקולה המשמשת כקו בסיס- אצטילן. באמצעות הספקטרוגרף האינפרה-אודם של שפיצר, מכשיר המפרק את האור למרכיביו כדי לחשוף את חתימת החומרים הכימיים, חיפשו החוקרים אחר כימיקל פרה-ביוטי מימן-ציאניד בחומר המקיף את הכוכבים ושממנו נוצרים בסופו של דבר כוכבי הלכת. מימן-ציאניד הוא מרכיב באדנין, אחד המרכיבים הבסיסים של ה-DNA.
החוקרים גילו מולקולות של מימן-ציאניד בדיסקה של 30 אחוזים מהכוכבים הצהובים דמויי השמש, אך לא מצאו כלל את החומר סביב כוכבים קרים יותר כגון ננסים מסוג M – הנוטים לאדום וכן ננסים חומים הנפוצים ביקום.

הצוות גילה את מולקולת קו הבסיס – האצטילן גם סביב כוכבים קרים, דבר המדגים כי הניסוי שלהם עובד היטב. זו הפעם הראשונה שסוג כלשהו של מולקולות התגלה בדיסקה המקיפה כוכבים קרים. “יתכן שהאור האולטרה סגול, החזק יותר סביב כוכבים דמויי השמש שלנו, עשויי להוביל לייצור גדול יותר של מימן-ציאניד” אמרה פסקוצ'י.
כוכבים צעירים נוצרים בתוך פקעות של גז ואבק שבסופו של דבר משתטחות לדיסקות. גז ואבק בתוך הדיסקות מספקים את החומרים שמהם נוצרים כוכבי הלכת. המדענים סבורים כי המולקולןת שיצרו את הגרסה הראשונה של החיים על כדור הארץ עשויות היו להיווצר בדיסקה כזו. מולקולות פרה-ביוטיות כגון אדנין נשרו מהשמים על כוכב הלכת הצעיר באמצעות מטאורטים שהתרסקו על פני השטח.

“מתקבל על הדעת שהחיים על כדור הארץ קיבלו זריקת עידוד באמצעות אספקה עשירה של מולקולות מהחלל” אמרה פאסקוצ'י.

לממצאים יש השלכות עבור כוכבי לכת שהתגלו לאחרונה סביב ננסים מסוג M. כמה מכוכיב הלכת הללו נראים כגרסאות מוגדלות של כדור הארץ ולפיכך נקראים סופר כדורי-ארץ, אך מסלולו של אף אחד מהם לא נמצא בתוך איזו החיים שבו המים נמצאים במצב נוזל. אם כוכב לכת כזה יתגלה, האם יוכל לקיים חיים?
האסטרונומים לא בטוחים בכך. לננסים מסוג M יש נטיה להתפרצויות מגנטיות חזקות שעשויות להיות גורם הרסני לחיים המתפתחים. ואולם כעת, עם התוצאות החדשות של שפיצר, יש בידי המדענים מידע נוסף שמאפשר לקבל החלטה: יתכן שכוכבי לכת אלה יחסרו מימן-ציאניד, מולקולה שסבורים כי הפכה בסופו של דבר לחלק מאיתנו.

כעת נותרת השאלה האם בכלל יווצרו שם חיים ואם כן, כיצד יתבטא השוני ביניהם לביננו?

לידיעה ביוניברס טודיי