קבוצת העבודה המיידית משפיעה באופן משמעותי על החלטת העובד להיעדר מהעבודה
הסביבה והקולגות משפיעים בצורה משמעותית על החלטת העובד להיעדר מעבודתו. כך העלו חוקרי הפקולטה לתעשייה וניהול בטכניון, אשר מציעים מודל ייחודי לבדיקת הבעיה. מחקרם יפורסם בקרוב בכתב העת Organizational Behavior and Human Decision Processes.
על פי הנתון של חברת “חשבים”, בעשרת החודשים הראשונים של 2006 נרשמו בישראל מעל ארבעה ימי היעדרות בממוצע (מעבר לימי חופשה).
פרופסור פיטר במברגר והדוקטורנטית מיכל בירון מציעים מודל לבדיקת המנגנונים המסבירים את השפעת הנורמות החברתיות על התנהגות ההיעדרות של הפרט. הם מצאו כי השפעת הקבוצה על התנהגות הפרט חזקה ביותר בקרב העובדים ה”צייתנים” (הקונפורמיסטים) ופחות בהרבה על העובדים האינדיבידואליסטים. בנוסף מצאו החוקרים תמיכה לכך שהנורמות הקבוצתיות משפיעות על התוצאות המיוחסות להיעדרויות. “הסביבה החברתית מעצבת את תפיסות האדם באשר למה שיכול לקרות לו אם ייעדר מהעבודה”, אומרת מיכל בירון.
החוקרים בדקו כ-150 עובדי ייצור במפעל מזון. השאלונים לא היו אנונימיים והעובדים השיבו בשמותיהם המלאים. הם אף ציינו את שמות העובדים הקרובים אליהם ביותר, והחוקרים פנו גם אליהם. עמיתים אלה היוו את הקבוצה הנורמטיבית של הפרט, שאת השפעתה בדקו החוקרים.
לאור ממצאיהם ממליצים החוקרים להנהלה לאתר יחידים וקבוצות בארגון שאוחזים בנורמות היעדרות מתירניות (קרי, כאלה המתייחסות לסיבות רבות ומגוונות להיעדרות כאל לגיטימיות) ולהקדיש מאמצים ל”חינוך” העובדים – הדרכה שממוקדת בעלויות הגבוהות הכרוכות בהיעדרות, הן מנקודת המבט של המעסיק והן מנקודת המבט של עמיתים לעבודה. תוכניות תגמול קולקטיבי עבור שיעורי היעדרות נמוכים ביחידה/קבוצה, יכולות אף הן לחזק תהליכי חינוך אלו.
