חלון לעולם

העתיד: מחקר בינתחומי, פעילות בינלאומית, אופק אסטרטגי • על יעדיו ופעילותו של משרד הקישור, המגשר בין חוקרים בטכניון לבין גופים חוץ-טכניוניים המבקשים לתמוך במחקר מדעי וטכנולוגי 

“קשה לדמיין איך היה המחקר היישומי בטכניון נראה בלי הסיוע האירופי,” אומר פרופסור פיני גורפיל מהפקולטה לאווירונוטיקה והנדסת חלל (פרטים נוספים במסגרת הכחולה בעמ’ 10). “במחקר שימושי צריך המון כסף, ותוכניות המסגרת של האיחוד האירופי הן מקור מימון משמעותי מאוד בהקשר הזה.”
פרופסור גורפיל יודע על מה הוא מדבר – הוא כבר השתתף בארבעה פרויקטים הקשורים בתוכניות המסגרת, המעודדות ומממנות מחקר ופיתוח במגוון רחב של תחומים. במקרה של פרופסור גורפיל מדובר בפרויקטים הקשורים ל”גלילאו” – התשובה האירופית למערכת ה-GPS האמריקאית.
“העבודה מול אירופה כרוכה בבירוקרטיה אינסופית, ורובנו – החוקרים – לא מבינים בבניית תקציב, ביצירת קשרים עם תעשיות באירופה, ובכל הלוגיסטיקה שכרוכה בעבודה מול האיחוד האירופי. משרד הקישור בטכניון מאפשר לנו לצלוח את כל המשוכות האלה, בין השאר באמצעות יועצים חיצוניים שמתמחים בתחומים הרלוונטיים.”
הטכניון מוביל
משרד הקישור הוקם בינואר 1999 על ידי אלכס גורדון, העומד מאז בראשו. “אנחנו משלבים ידיים עם כל היחידות האחרות במוסד הטכניון ובטכניון,” אומר גורדון. “המטרה הראשונית היתה לטפל בנושאים שעד אז לא טופלו על ידי שום יחידה קיימת, ולהמציא את עצמנו כל פעם מחדש כיזמים וספקים של שירותים שונים המותאמים לצורכי החוקרים. במרוצת הזמן הלך המשרד והתמקד בקידום השלב הטרום-תחרותי של העברת הטכנולוגיה, תוך סיוע בגיוס מקורות מימון אסטרטגיים למחקר טכניוני בארץ ובחו”ל. זה כיום מוקד הפעילות שלנו.”
“הם בעצם היחצ”נים שלנו, של החוקרים,” אומר פרופסור גורפיל, “והמקצועיות שלהם מתבטאת בהחלט גם בתוצאות – בעובדה שהטכניון הוא גוף מוביל בישראל בקבלת מימון מתוכניות המסגרת האירופיות.”
צוות בינלאומי
אנשי משרד הקישור הם חבורה בינלאומית להפליא. גורדון עצמו, בעבר קונסול ישראל בוורשה, דובר פולנית, אנגלית ועברית; מארק דוויסון, יליד אנגליה, מתגורר בעשור האחרון בישראל עם אשתו הישראלית; דוד שמטוב, שעשה תואר שני בשוודיה, נשוי ליהודייה שוודית שעלתה לישראל, והוא דובר אנגלית, עברית ושוודית; ג’קי לבן למד ציור באקדמיה לאמנות במילאנו והנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, והוא דובר איטלקית, אנגלית ועברית; בוריס הרשקוביץ עלה מרומניה כדוקטור לביוטכנולוגיה, פיתח ב”זוגלובק” שניצל צמחי, וכאן בטכניון הוא קיבל פרס מהמשנה לנשיא למחקר על עבודתו במשרד הקישור.
מימוש הידע הטכניוני
“פעילות הליבה שלנו היא מו”פ בעל אופק יישומי – ממחקר בסיסי ועד יישום,” מסביר דוד שמטוב, סגנו של גורדון וראש הדסק האירופי במשרד. “בטכניון נצבר ידע עצום, שחלק ממנו אינו בא לידי מימוש טכנולוגי למרות הפוטנציאל היישומי העצום. אנחנו, במשרד הקישור, מנסים לגשר על הפער הזה בין החוקר לתעשייה, בין רעיון לשוק, ולהוציא לפועל את אותו פוטנציאל.
“החוקרים הצעירים בטכניון עובדים קשה מאוד, והם שקועים – ובצדק – במחקר בסיסי ובהוראה. אין להם זמן לחשוב על יישומים תעשייתיים ואחרים, ואחד התפקידים שלנו הוא לעזור להם לחשוב בכיוונים של אופק יישומי, להתכוונן למטרות ‘חיצוניות’ כגון תעשיית החלל, שוק התרופות וכו’, ולקבל את המימון הדרוש להם למחקר יישומי. אחד היעדים העיקריים שלנו הוא התאמה בין הכלי הפיננסי הרלוונטי לבין החוקר הספציפי. כשמדובר באיחוד האירופי, ישנם מענקים של מיליוני יורו שבעצם ‘מחכים’ לחוקרים שיקחו אותם וישתמשו בהם. לכן אנחנו פועלים כל הזמן גם כלפי חוץ, כלומר כלפי אירופה, וגם כלפי פנים – בלמידה של מה שנעשה בטכניון – כדי להבין איך אנחנו יכולים לקשור בין החוקרים לתעשייה ולשותפים אחרים.”
“לעיתים אנחנו קטליזטור של מחקר ושיתוף פעולה,” אומר יעקב (ג’קי) לבן מהדסק הבינלאומי במשרד הקישור. “לפעמים התעשייה מכוונת את החוקר למקומות שהוא לא חשב עליהם, ופותחת לו תחומים חדשים. זה כמובן מחייב אותנו לערנות, כדי שלא נחמיץ הזדמנויות לקשר בין גורמים ‘חיצוניים’ לחוקרים בטכניון גם כשהקשר נראה קלוש במבט ראשון.”
50 מיליארד יורו
תוכנית המסגרת האירופית ש”רצה” כיום היא התוכנית השביעית, המקצה סכום כולל של 50 מיליארד יורו. לשם השוואה, תקציב המדינה של ישראל עומד על כ-60 מיליארד יורו. המימון שמשיג הטכניון מתוכניות המסגרת עולה בהדרגה, ובתוכנית הנוכחית הוא מתקרב ל-55 מיליון יורו.
משרד הקישור פועל גם לגיוס מקורות מימון ישראליים למימון המחקר היישומי, בין השאר באמצעות “מגנט”, “מגנטון” ו”נופר” ו”קמין” (תוכנית חדשה), מו”פ תעשייתי דו לאומי ותוכניות אחרות – כולן תוכניות של המדען הראשי במשרד התמ”ת. בוריס הרשקוביץ, המרכז את הדסק הישראלי במשרד הקישור, מציין שהמימון המגיע לטכניון מתוכניות אלה שילש את עצמו תוך פחות מעשר שנים – מ-10 מיליון ש”ח ב-2002 ל-30 מיליון ש”ח כיום.
ללמוד לחלום
“צריך להבין שהמימון הוא רק פן אחד,” אומר גורדון. “יש כאן היבטים רבים נוספים, רווחים נוספים, כגון הכשרה של פוסט-דוקטורנטים, קשרים עם אירופה והעולם, בינאום הקמפוס, תוכניות אקדמיות משותפות עם אירופה, ועוד. אנחנו מלווים את החוקרים בכל החזיתות, ומעודדים אותם לחשוב בגדול, לחשוב רחוק, לחלום – לאן המחקר שלהם יכול להוביל וכיצד הוא עשוי להועיל לתעשייה, למדינה, לאנושות. התוכניות האירופיות הן תוכניות מגלומניות, שכוללות המון רכיבים לא מדעיים, כגון יישום, פוליטיקה, אינטגרציה, תחרות, היבטים סוציו-אקונומיים שונים, כגון מקומות עבודה ומקצועות חדשים, אדמיניסטרציה ומימון, ולכן חוקרים רבים מאבדים את הביטחון ומחליטים לוותר על ההזדמנויות האלה. לכן חשוב שנציע להם לא רק סיוע לוגיסטי אלא גם מטרייה כוללת, שתוריד את רמת החרדה ותשחרר את החוקר, ככל האפשר, לעיסוק המדעי-טכנולוגי.
“אנחנו חייבים לחשוב אסטרטגית. מה זאת אומרת? זאת אומרת ללמוד את החוקר ולהבין מה הוא עושה כיום, אבל גם מה הוא יכול לעשות מחר, איך הוא יכול לפתח את טכנולוגיות העתיד. ואחרי שלמדנו אותו אנחנו צריכים לשכנע אותו שהפרויקט, או שיתוף הפעולה, משתלם לו.
“אפשר לומר שאנחנו עושים סוג של גישור בין העולם לבין החוקר, בין מערכות שונות של מינוחים, צרכים והגדרות. אנחנו מלמדים אותו איך לתקשר עם התעשייה, עם אירופה, עם כל גורם שיכול לקדם ולהעשיר את המחקר שלהם. הגישור הזה חייב להיות חכם. אנחנו צריכים גם לשמור על החוקר שלא יהפוך לקבלן-משנה של התעשייה. אנחנו חייבים לשמור על האינטרס שלו כאיש אקדמיה, שמעוניין לעסוק במחקר בסיסי, לכתוב מאמרים, להכשיר סטודנטים ומשתלמים ולהתמקד בתחומים שמעניינים אותו. וכמובן, אנחנו מחויבים לשמירה על החופש האקדמי שלו.”
לראות החוצה
“יש חוקרים עם נטייה לחדשנות ויזמות, ויש אחרים שצריך לסייע להם – חברי סגל עם נטייה תיאורטית, שלא יכולים לדמיין את עצמם בתוך פרויקטים כאלה,” אומר מרק דוויסון, המרכז את פעילות המו”פ האינדיבידואלי הבסיסי בדסק הבינלאומי במשרד. “אנחנו חייבים לתת להם אפשרות לראות החוצה, לראות קדימה, לתכנן את הקריירה שלהם ולחשוב באופן יישומי בזמן ובעיתוי הנכון.”
מבקרים מכל רחבי העולם “עולים לרגל” לטכניון, אבל לדברי אנשי המשרד, הביקורים הם רק אמצעי שיש למנף לתועלת הטכניון וחוקריו. “המשימה שלנו היא לזהות את התעשיות והביקורים הנכונים שיש בהם פוטנציאל לשיתוף פעולה עתידי, וליזום ביקורים או לקחת חלק בהם. לשם כך דרושה פעילות מודיעינית מעמיקה, שתאפשר לנו לאתר גורמים רלוונטיים ולהתמקד בהם. זה חלק חשוב בעבודה שלנו – ללמוד את האנשים שבאים לכאן, ‘לצוד’ אותם באופן סלקטיבי ולא פחות חשוב, לשמור איתם על קשר, לא להרפות.”
אחת הדוגמאות המוצלחות למינוף של ביקורים כאלה היא הקשר עם מכון ספרדי בשם Aplus, שנציגיו ביקרו בטכניון. אנשי משרד הקישור הפגישו אותם עם הפרופסורים יכין כהן ואייל שמעוני מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, המתמחים בדרכים חדשניות לאריזת מזון (ננו-אנקפסולציה). “קשרנו לעניין הזה את החברות שטראוס ופולירז,” אומר שמטוב, “ונוצר כאן מודל חדש, תהליך חדש, שמעניין את החוקר ומועיל לתעשייה.”
מענקי ERC:מ עשרות מליוני יורו לחוקרים בטכניון
“ERC – אלה המענקים הכי גדולים שזמינים לנו, והם דורשים עבודת הכנה מעטה יחסית,” אומר ד”ר אהרון בלנק מהפקולטה לכימיה, שזכה במענק כזה לפני כשלוש שנים. ד”ר בלנק עוסק בפיתוח שיטות מתקדמות של תהודה מגנטית, שיישומיהן מתפרשׂים על פני תחומים רבים: רפואה, מחקר ביולוגי, אנרגיה סולארית, איפיון חומרים ועוד.
ד”ר בלנק קיבל מענק ERC בסך מיליון ורבע יורו. “זה היה המחזור הראשון שהגיש בקשות למענקים האלה, וכ-3% מהמגישים זכו במענק. אין ספק שזה היה כדאי.”
מענקי ERC הם מענקים יוקרתיים שמטרתם עידוד חוקרים מובילים למצוינות מחקרית. הם ניתנים לחוקרים מבטיחים, הצפויים להשיג פריצות דרך משמעותיות, בשתי קטגוריות – חוקרים צעירים (Starting Grants) וחוקרים ותיקים. סכום המענק עשוי להגיע למיליוני יורו. כיום נהנים 17 חוקרים בטכניון ממענקי ERC בסכום כולל של כ-25 מיליון יורו.
פרופסור רון קימל מהפקולטה למדעי המחשב טוען כי “בשבילנו כישראלים מענק ה-ERC נחשב ענק, וחריג בשני סדרי גודל מהמקובל בארץ, אך יש לזכור כי חוקרים מובילים באירופה וארה”ב נהנים ממענקים אישיים גדולים בהרבה. ראוי לציין ששיפוט ההצעות באירופה הוא בהחלט קפדני ואיכותי. אכן, האירופים הקימו מפעל לתפארת.”
פרופסור קימל עשה את התארים הראשון, השני והשלישי בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. לאחר מכן הוא יצא לפוסט-דוקטורט בברקלי, ושהה במשך כשנה בסטנפורד כפרופסור אורח. המחקר שבמסגרתו זכה במענק ה-ERC עוסק ביישום שיטות גיאומטריות בהבנת צורות ותמונות. “המענק בהחלט פותח אפשרויות מחקריות חדשות, אך גם מציב מגבלות. ה-ERC מחייב את החוקר הראשי להמנע מיציאה לשבתון בארה”ב למשך חמש שנים. חוקי השכר של ות”ת לא נבנו להתמודד עם מענקים שכאלו, ואף מטילים קנסות על חוקרים שהוזמנו להציג את תוצאות מחקריהם בעולם בכלל, ובאירופה בפרט, במשך חודשי הקיץ.”
פרופסור קימל מוסיף כי “עם המענק ובלעדיו אני מרגיש בר מזל להיות חבר סגל בטכניון. המענק עוזר בעיקר לדוקטורנטים, דור העתיד שאנו מכשירים, ועל כך תודתי.”