מדוע טבעה הטיטניק?

הכל יודעים שהטיטניק – האניה הבלתי ניתנת לטביעה, טבעה כיוון שהיא פגעה בקרחון. אך מסתבר שהיו מספר גורמים שמספיק שאחד מהם היה מסולק – הטיטניק לא היתה טובעת, או לפחות לא כל כך מהר – דבר שהיה מותיר שהות להצלת כמעט כל הנוסעים.

העניין הרב שהחל להתעורר בפרשת טביעת הטיטניק החל עם גילוי שברי האניה לראשונה בשנת 1985 והתגבר עם המחקר וחשיפת הממצאים שהחלו בשנת 1991. בעקבות זאת נעשה גם הסרט שלאחר שיצא אל האקרנים, היה הסרט המצליח ביותר בכל הזמנים. התרחיש של ההתנגשות והטביעה כפי שתואר בסרט וגם בסדרת הטלוויזיה – מדויק למדי, על פי עדותם של ניצולים ועל פי הממצאים שנתגלו בתהליך החשיפה של שרידי האניה.

אילו ההתנגשות היתה חזיתית

מה היה קורה אילו הטיטניק לא היתה משנה את מסלולה (או לא היתה משנה מספיק) ומתנגשת בקרחון חזיתית. המלחים שצפו בנתיב ההתקדמות של האניה, הבחינו בקרחון, התריעו עליו, ואז הצוות האט את המהירות ושבר שמאלה ככל שניתן. הצד הימני של הטיטניק התחכך בקרחון וקיבל ממנו מכה שכתוצאה ממנה נוצר שבר בגוף האניה. ובכן, אם הייתה התנגשות חזיתית – האניה היתה סובלת זעזוע חזק ביותר שהיה גורם לפציעה או מוות של נוסעים אחדים. הטיטניק היתה מחולקת כידוע לתאים מבודדים שניתן לחסום ביניהם – זה היה סודה כאניה “בלתי ניתנת לטביעה”. במקרה של התנגשות חזיתית, ייתכן ותא אחד או שנים בקדמת האניה היו מתמלאים במים, אך הדבר לא היה גורם לטביעתה. בפועל, האניה נפגעה בצד והשבר היה בששת התאים הקדמיים, דבר שגרם לנטייה חזקה של האוניה וטביעתה המהירה. קל להיות חכם לאחר מעשה ולומר שעדיף היה להתנגש חזיתית, אך המחשבה האינסטינקטיבית במקרה כזה, היא לחמוק מהפגיעה וייתכן שאם היו מצליחים לשבור שמאלה מעט יותר חזק – לא היה קורה כלום. כאן המקום להזכיר שהואיל והטיטניק היתה גדולה מאוד והיא שייטה במהירות גבוהה יחסית לפני ההתנגשות – פעולת ההיגוי התבצעה באיטיות רבה.

אילו ואילו…

אפשר להוסיף עוד כמה “אילו”. בעצם כל אירוע – אם זה אסון ואם זה אירוע אחר – קיומו מותנה באוסף של תנאים שהיעדר או שינוי באחד מהם יביא לשינוי בתוצאה. אילו היה זה ליל ירח, התצפיתנים היו מבחינים בקרחון הרבה יותר מוקדם ואז היה מספיק זמן להתחמק ממנו.

הים באותו לילה היה שקט לחלוטין. אילו הוא לא היה כל כך שקט אז קצף הגלים הנשברים על גושי הקרח שהיו בסביבה, היה בולט לעין ואז הקרחון היה מתגלה מוקדם יותר.

ועוד אילו אחד גדול – אילו היו מספיק סירות הצלה לכל הנוסעים… כידוע, לא מילאו את מלוא מכסת הסירות לפי מספר הנוסעים, כדי לא לפגוע בנוחיות המעבר בסיפון והתירוץ היה שממילא האניה לא יכולה לטבוע.

האניה קליפורניה

האניה קליפורניה ששייטה במרחק לא גדול יחסית, הבחינה באחד הזיקוקים שנורה מהטיטניק. היא החזירה זיקוק בתשובה אך לא נענתה לו (וזה ברור כי הצוות בטיטניק היה עסוק בפעולות הצלה ולא היה פנוי לתצפיות). כשצוות קליפורניה לא קיבל איתות נוסף הם הניחו שזה שום דבר והמשיכו בדרכם. לו החליטו לשוט לכיוון ממנו ראו את הזיקוק – היו יכולים להציל את נוסעי האניה. אגב אותה אניה – קליפורניה, שידרה בתחילת אותו ערב אזהרה על קרחונים בסביבה ואזהרה זו נקלטה בטיטניק. יש דעה גם ששידור מצוקה של הטיטניק לא זכה לתשומת לב באניה קליפורניה, אם בגלל חוסר תשומת לב של המפעיל ואם בגלל תקלה תפעולית ברדיו.

הפטנט נגד טביעה – הטביע

הפטנט של חלוקת האניה לאיזורים – תאים נפרדים הניתנים לחסימה ביניהם, לא הוכיח את עצמו. באסון הטיטניק נבקעו ששת התאים הראשונים בקדמת האניה. הדבר גרם לנטיית האניה וכאשר התא בו היה השבר הגדול התמלא – המים גלשו לתא הסמוך לו וכך הלאה לכיוון החרטום. בצורה כזו האניה טבעה תוך כשעתיים. אילו האניה לא היתה מחולקת – המים שחדרו היו מתחלקים שווה לאורך כל האניה והיא היתה נשארת מאוזנת. בצורה כזו היא הייתה מחזיקה מעמד על פני הים עשר שעות ויותר, והדבר היה משאיר זמן לאניות אחרות להגיע ולהציל את כל הנוסעים.

חוזק חומרים

הטיטניק היתה עשויה מפלדה חזקה מאוד. אבל חוזק זה לא הכל. וכבר המשילו חז”ל על שני עצים, אחד מכפיף את עצמו ברוח ושורד והשני ניצב ישר ונשבר. הפלדה של הטיטניק היתה דומה לעץ השני.

לאחר שנחשפו שברי הטיטניק, נבדקה הפלדה ממנה הייתה עשויה ונמצא שהיא מכילה גופרית בכמות גבוהה. פלדה כזו היא פריכה ושבירה. פלדה המשמשת כיום לבניית אניות היא בעלת תכולת גופרית נמוכה והדבר מקנה לה גמישות. לו הייתה הטיטניק בנויה מפלדה המקובלת בבניית אניות היום, המכה שהיא קיבלה מהקרחון היתה מכופפת את הפלדה אך לא גורמת לשבר כזה גדול. הטיטניק היתה מחזיקה מעמד עוד הרבה שעות, כך שהאניה המצילה היתה מגיעה עוד לפני הטביעה.

בפעם הבאה כשתראו את הסרט טיטניק, תחשבו על כל הדברים האלה.