מחקר המתפרסם היום בכתב העת נייצ'ר בראשות סמדר נאוז חוקרת לשעבר מאוניברסיטת תל-אביב הנמצאת בפוסט בארה"ב עונה על החידה מדוע כוכבי לכת רבים במערכות שמש אחרות נעות בכיוון מנוגד לכיוון סיבוב השמש שלהם ומדוע לא מעטים מהם, בהם כאלו הגדולים מכוכב הלכת צדק נמצאים בקרבה חזקה לשמש שלהם. המחקר גם מביא תובנות חדשות לגבי מערכת השמש שלנו
למעלה מ-500 כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש התגלו מאז שנת 1995. ואולם בשל התפתחות הטכנולוגיה, רק בשנים האחרונות הבחינו האסטרונומים בכך שכמה מהם סובבים את השמשות שלהם בכיוונים הפוכים. רבים מכוכבי הלכת הללו מכונים צדקים חמים בהיותם גדולים כמו צדק או גדולים ממנו (לעיתים אף פי כמה), ואולם בניגוד למצב במערכת השמש בו כוכב הלכת צדק מרוחק מאוד מהשמש, מדובר בכוכבי לכת הנמצאים בקרבה גדולה מאוד לשמש שלהם, עד כדי כך שלוקח להם ימים ספורים להקיף את השמש שלהם, בהשוואה לכמעט שלושה חודשים שלוקח לכוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש – כוכב חמה להקיף אותה.
כיצד הגיעו כוכבי הלכת הללו ממקומם באמצע מערכת השמש לקרבה כל כך גדולה לשמש ובמיוחד מדוע שיעור לא קטן מתוכם – כמחצית – נעים בכיוון ההפוך. שתי חידות אלה נפתרות בבת אחת במחקר שתוצאותיו מתפרסמות היום בכתב העת נייצ'ר, בראשותה של ד"ר סמדר נאוז, החוקרת במסגרת פוסט דוקוטרט באוניברסיטת נורת'ווסטרן, ביחד עם ד"ר וויל פאר, פרופ' יורם ליטוויק (אף הוא ישראלי לשעבר, אך השלים את לימודיו בארה"ב), פרופ' פרד ראסיו והדוקטורנט ז'אן דה סדיה.
לדברי ד"ר נאוז, שהשלימה את התואר השלישי בביה"ס לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה באוניברסיטת ת"א, עצם הגילוי סתר תיאוריה רבת שנים של היווצרות מערכות שמש, ואשר התבססה בעיקר על מערכת השמש שלנו שהתבררה כחריגה בנוף כאשר בה כל כוכבי הלכת נעים עם ציר הסיבוב של השמש, ופחות או יותר במישור קו המשווה שלה. "כשמסתכלים על מערכות השמש האחרות שהתגלו רואים שמחצית מכוכבי הלכת שניתן למדוד להם את ציר הסיבוב נמצאים מעל או מתחת למישור המשווני ושבמחצית מכוכבי לכת אלו, כוכבי הלכת נעים בכיוונים מנוגדים.
הדבר חייב את הצוות בנורת'ווסטרן לשנות במקצת לבנות מחדש את התיאוריה בדבר יצירת מערכות השמש,על ידי הוספת גוף נוסף, חיצוני המשפיע עליה. בתיאוריה הקיימת דובר על כך שבתחילה יש ענן גז ואבק שמתחיל להסתחרר. ואז נוצרת במרכזו השמש, ובמישור המשווה שלה נוצרים משאריות ענן הגז כוכבי הלכת שממשיכים להקיף אותה באותו מישור ובאותו כיוון בו היא גם מסתובבת סביב צירה.
באמצעות הוספת גורם חיצוני למודל – כוכב לכת או כוכב מלווה (שמש נוספת במערכות כוכבים כפולות) נמצא מעל מישור המשווה, והוא מושך אליו במקצת את כוכבי הלכת. באמצעות שימוש בחוקי ניוטון הותיקים ובכוחות הגיאות הפועלים על כוכב הלכת ברגע שהתקרב במידה מספקת לשמש שלו, הצליחו החוקרים לבנות מודל מתמטי, להוכיח אותו ולבנות על בסיסו סימולציה. לפי המודל, מסבירה ד"ר נאוז: "כדי להראות את התופעה ולפשט את ההסבר התמקדנו במערכת שיש בה שמש ועוד כוכב לכת אחד, כמו צדק הנמצא במרחק של צדק מהשמש שלו, וכוכב לכת נוסף בעל מסלול אליפטי המשפיע על כוכב הלכת דמוי צדק שנמצא בתחילה במסלול כמעט מעגלי במישור המשווני ובכיוון שבו מסתובבת השמש סביב צירה בשלב הראשוני. כשמתקיימת מערכת בתצורה כזו רואים שלאט לאט, השפעת הגוף החיצוני מתחילה להשפיע על מסלול כוכב הלכת הפנימי וזה מתחיל להתנדנד בין המסלול המקורי שלו לבין מסלול אליפטי.
כאשר הוא עולה מעל המישור המשווני או יורד מתחתיו, מסלולו מעגלי וכשהוא קרוב למישור, מסלולו מאוד אליפטי. עם הזמן, מסלולו נעשה אליפטי יותר ויותר עד שאחד המוקדים הופך קרוב מאוד לשמש ואז יש לה אפשרות ללכוד אותו במסלול קרוב בעזרת כוחות הגיאות."
עד כאן יש הסבר כיצד הגיע כוכב לכת כמו צדק למסלול שבו הוא מקיף את השמש במרחק קצר, אך מדוע ב-50% מהמקרים הוא גם מקיף אותה בכיוון הפוך לכיוון הסיבוב?
לדברי ד"ר נאוז מהמודל שבנו הסתבר כי התנודות בין צורת המסלול לבין גובה המסלול מעל המישור כה גדולות, שבכחמישים אחוז מהמקרים המסלול מתהפך”. עכשיו השאלה באיזה שלב במסלולו השמש תופסת אותו, אם היא תופסת אותו במקרה כשהוא בכיוון המנוגד לכיוון הקפתה העצמית, זה יהיה הכיוון בו הוא יקיף אותה לנצח.
"המודל שלנו מתאים לתצפיות, הוא גם די פשוט מסתמך בעיקר על חוקי ניוטון, על תהליך שהיה ידוע משנות השישים, הבעיה היא שבצורה בה השתמשו במודל במשך חמישים שנה היתה שגיאה. הפיזיקה שם, פשוט אנשים שגו בצורה שבה עשו את החישובים במשך חמישים שנה, הצות שלנו תיקן את השגיאה וכעת הוא מסביר היטב את החישובים." מסכמת ד"ר נאוז.
15 Responses
יש בעיה אחת במודל:הוא מצריך מערכת בינארית,הוא מצריך שמש נוספת בכל מערכת בה קיים סיבוב הפוך של פלנטות והסטה שלהם מחוץ למישור הסיבוב של השמש-דבר אשר לא קיים כמעט,יהיה הגיוני הרבה יותר לתאר מודל בו מערכת שמש נוצרת במספר שלבים שבמהלכם נוצרים מספר מוקדי מאסה אשר מושכים יותר חומר אליהם,בסופו של התהליך,חלק מהמוקדים מתפרקים .
תודה מ*כאל , לפעמים אני שוכח כמה מידע ברשת .(או מתעצל לבדוק).
אבי אתה צודק , תמיד יש פעם ראשונה ואולי באמת זו הפעם.
איש:
http://en.wikipedia.org/wiki/Stellar_rotation
אתר את דף הבית של החוקרת באוניברסיטת נורת'ווסטרן וכתוב לה ותשאל אותה.
איך יודעים מהו כיוון הסיבוב של כוכב רחוק סביב מרכז המסה שלו?
חבל שלא מפורסם בכתבה מה קרה לכוכב הלכת הנוסף במערכת הסימולציה.
א.בן נר:
לא מדוייק.
מספיק שהכוכב הנוסף לא ינוע במישור הראשי של מערכת השמש וראה זה פלא: זה דווקא כתוב בכתבה:
"באמצעות הוספת גורם חיצוני למודל – כוכב לכת או כוכב מלווה (שמש נוספת במערכות כוכבים כפולות) נמצא מעל מישור המשווה, והוא מושך אליו במקצת את כוכבי הלכת. "
התגובה האחרונה שלי מיועדת כמובן ל : צבי.
סליחה על הטעות .
לעמית
ההסבר שאתה מביא כאן מחייב כי בתצפיות ניראה גם פלנטות שמסלול
הסיבוב שלהן סביב השמש שלהן הוא ניצב למישור הסיבוב שלה.
לא דווח בכתבה כי תופעה מאין זו נצפתה באחוזים משמעותיים אם בכלל.
לפי התאוריות המקובלות בקרב היצוריים החיים במערכות ההפוכות, כדי שיתקמו חיים צריך שיתקים היפוך. לכן הם לא מבזבזים זמן בחיפוש אחר חיים במערכות משעממות כמו המערכת שלנו.
מדהים מדהים מדהים כמה מעט אנחנו יודעים!!
אבל מה שהכי מדהים זה לגלות כל פעם משהו חדש, פשוט כיף!
עמית,
הכוונה בכיוון סיבוב הפוך היא כי מסלול הסיבוב של הפלנטה סביב השמש הפוך לכיוון סיבוב השמש סביב עצמה.
אבנר,
לא הבנת נכון
בשום שלב לא עושה הפלנטה מסלול דמויי 8. מה שקורה הוא שבהדרגה גדלה זווית הטייה של מישור סיבוב הפלנטה ביחס לקו המשווה של השמש. כאשר זווית זו גדולה מספיק (קרוב ל-180 מעלות) יוצא שהפלנטה נעה "הפוך". המעבר הזה הוא הדרגתי ונעשה על זמנים ארוכים ממחזור ההקפה של הפלנטה את השמש שלה.
הפוך למה ? לסיבוב של השמש סביב עצמה ,או הפוך לשאר כוכבי הלכת ?
אגב במערכת השמש שלנו כל הסיבובים מסונכרנים ,או שאני טועה ?
אני מבין כי לפי התאוריה שבכתבה, ישנה הקפה אחת של הפלנטה שבה היא
משנה את כיוון סיבובה סביב השמש שלה. בהקפה זו צורת המסלול של הפלנטה
סביב השמש היא צורת 8 . ולאחר מכן היא חוזרת למסלול אליפטי-מעגלי אך
בכיוון ההפוך.
אכן מפתיע, בלתי צפוי ומנוגד לאינטואיציה.