מי היה פרומתיאוס האמיתי

אנתרופולוגיה / החוקרים חלוקים בשאלה מי מהאבות הקדמונים של האדם גילה את האש, מתי ובאיזו יבשת

אמנים בתקופה פרה-היסטורית מציירים לאורן של מנורות שמן במערה. עבודה של צ'ארלס ר' נייט, 1920

כמעט לכל תרבויות העולם יש מיתוסים, המספרים איך הביא נוכל כלשהו – אדם חכם או אל אוהד – את האש לבני האדם, ושינה את חייהם. האש איפשרה את הבישול וסיפקה הגנה מטורפים ומקור. היא האירה את הלילה ופילסה את הדרך למוסיקה, לאמנות ולשירה.

מעטים האנתרופולוגים החולקים על תפישה זו, אבל יש ביניהם ויכוח בשאלה מתי קיבלו אבות אבותינו את השליטה באש ומה זה אומר על דרך חייהם והתפתחותם האבולוציונית. “אין הסכמה אפילו בנוגע לשאלה איזה הומיניד אילף את האש”, אמר עופר בר-יוסף, פרופ' לאנתרופולוגיה באוניברסיטת הרווארד.

בקצה האחד של הקשת נמצאים האנתרופולוגים הטוענים שההומו ארקטוס, הנתפש בדרך כלל כאב הקדמון המוצלח הראשון של האדם, שהתפתח בעזרת האש במזרח אפריקה לפני כ-1.8 מיליון שנה. חמושים באש ובכלי עבודה ונשק מאבן, החלו עד מהרה האבות הקדמונים הללו להתפשט ברחבי אירופה ואסיה, והגיעו אפילו לאינדונזיה.

אולם הדעה השלטת בקרב האנתרופולוגים כבר זמן רב היא, שהראיות הארכיאולוגיות ממזרח אפריקה על הגילוי המוקדם של האש שנויות במחלוקת במקרה הטוב, ושבעצם ההומו ארקטוס חי בלי אש בהצלחה כצייד ואוכל נבלות במשך יותר ממיליון שנה. ההומו ארקטוס, ואולי עוד מיני אבות קדמונים של האדם, גורסת התיאוריה, החלו לשלוט באש רק מתוך הכרח, כאשר נעו לקווי רוחב צפוניים יותר והיה עליהם להסתפק בבשר קפוא ולהתמודד עם קור מקפיא.

עד לאחרונה, הראיה המקובלת המוקדמת ביותר לאש בשימוש האדם היתה ממערת זוקודיאן שבסין, שבה נמצא “האדם מפקין”; גילה כ-500 אלף שנה בערך, אמר ריצ'רד קליין, פרופ' לאנתרופולוגיה באוניברסיטת סטנפורד. יש גם אתר או שניים באירופה המכילים ראיות לשימוש באש לפני כ-400 אלף שנה, הוסיף ד”ר קליין.

“אך אם אתם מעוניינים בראיות מוצקות לאש, כמו דוגמאות של אח מאבן ותנורי טיט, אתם ב-250 אלף השנים האחרונות”, אמר. זו תקופת ההומו ספיאנס הקדום באירופה וההומו ארקטוס המאוחר באסיה.

ואולם, בשנתיים האחרונות פירסמו כמה קבוצות חוקרים סדרת מאמרים, שהעמיקו את המחלוקת. הם הטילו ספק בראיות לאש מעשה ידי אדם בזוקודיאן ותמכו שוב בטיעון כי השליטה באש הושגה מוקדם בהרבה.

הצוות של ד”ר בר-יוסף מצא כי האפר בזודוקיאן, שהארכיאולוגים האמינו זמן רב כי נוצר על ידי אש מעשה ידי אדם לפני 500 אלף שנה, נשטף פנימה מבחוץ וייתכן שנוצר מסיבות טבעיות. העצמות החרוכות וכלי האבן עדיין מציעים את השערת קיומה של אש, אך אין כל ראיה ישירה לכך שבני אדם הפיקו אותה, אמר ד”ר פול גולדברג, חבר בצוות המחקר.

בה בעת העלו שתי קבוצות נפרדות של אנתרופולוגים את התיאוריה, שהפקעות והשורשים המבושלים מילאו תפקיד חשוב באבולוציה האנושית. הבישול הופך את הפקעות אכילות יותר ומגדיל את ערכן התזונתי כאשר הוא מרכך אותן, ובמקרים רבים משחרר אותן מחומרים רעילים, אמר ריצ'רד רנגהאם, פרופ' לאנתרופולוגיה בהרווארד, העומד בראש קבוצת חוקרים מהרווארד ומאוניברסיטת מינסוטה.

ד”ר רנגהאם ואנשיו סבורים כי האוסטרלופיתקינים, אבותיו דמויי הקוף של ההומו ארקטוס, השיגו את השליטה באש והחלו לבשל פקעות ושורשים במזרח אפריקה לפני 1.9 מיליון שנה. בתוך כמה מאות דורות – תקופה קצרה במונחים אבולוציוניים – התפתחו האוסטרלופיתקינים להומו ארקטוס. “האבולוציה מונעת על ידי אירוע תרבותי: כיבוש האש”, אמר רנגהאם.

ההומו ארקטוס שונה במבנהו הפיסיולוגי והנוירולוגי מאבותיו האוסטרלופיתקינים: מוחו גדול בהרבה, שיניו קטנות יותר והליכתו היתה זקופה. הנקבות גם החלו ליצור עם הזכרים קשרים זוגיים נפרדים בתוך הקבוצות החברתיות הגדולות, גורס ד”ר רנגהאם, בעיקר כדי למנוע מזכרים אחרים לגנוב מזון שאספו והכינו סביב המדורה.

ד”ר ג'יימס אוקונל וד”ר קריסטין הוקס, אנתרופולוגים באוניברסיטת יוטה, עם ד”ר ניקולאס בלארטון ג'ונס מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, קושרים גם הם את הפקעות המבושלות ישירות לאבולוציה, לגידול האוכלוסייה ולהגירת ההומו ארקטוס.

ד”ר אוקונל ועמיתיו משערים שבתגובה לאקלים יבש וקר יותר, שהפחית את זמינות המזון המסורתי כמו פירות, פנו הנשים בקבוצות מסוימות לאיסוף ולבישול של פקעות ושורשים אחרים. מנהגים אלה, גורסים האנתרופולוגים, איפשרו לנשים שאחרי גיל הלידה להשתתף בהאכלת משפחותיהן. הצירוף של מזון טוב יותר ותרומה רבה יותר להזנת המשפחה סייע להפחית את שיעור תמותת המבוגרים, אמר ד”ר אוקונל, ושיפר את תזונת הילדים והאמהות.

תאוריות “הפקעת המבושלת” עוררו חילוקי דעות ניכרים, במידה רבה משום שהן מניחות כי השליטה באש היתה מרכזית לאבולוציה האנושית המוקדמת, ושאכילת הבשר היתה חשובה פחות משהאמינו. מקצת האנתרופולוגים טוענים שאכילת הבשר היתה מרכזית להתפתחות – בעיקר להיווצרות המוח הגדול יותר – של ההומו ארקטוס ובני האדם המודרניים.

“התפישה המקובלת גורסת שהציד ואיסוף בשר הנבלות על ידי הזכרים הם האחראים לשינויים שאנו רואים בהומו ארקטוס”, אמר ד”ר אוקונל. “אך אם עושים את החישובים, אי אפשר למצוא את המשאבים התזונתיים הדרושים לשם כך בבשר בלבד”.

ההצעות דירבנו כמה חוקרים להתבונן שוב בראיות לקיומה המוקדם של אש במזרח אפריקה. האתרים בגאדב באתיופיה, קובי פורה וצ'סוואנג'ה בקניה, וערוץ אולדובאי בטנזניה, הניבו ראיות כמו כלי אבן שעברו שינוי באמצעות חום ומעגלי טיט שרוף בני 1.5 עד 1.7 מיליון שנה. עצמות שרופות מלפני כ-1.5 מיליון שנה נמצאו במערת סוורטקראנס בדרום אפריקה.

החומר מרמז לפחות על האפשרות של אש מעשה ידי אדם, אמר ג'ון האריס, פרופ' לאנתרופולוגיה באוניברסיטת רטגרס. הוא חקר רבים מהאתרים בשנות ה-70 וה-80 וחושב שהתיאוריות החדשות על הבישול מחזקות גישה זו.

חוקרים אחרים אינם בטוחים כל כך שסוג הראיות המוחלטות שדורשים ארכיאולוגים רבים יימצאו אי פעם. ד”ר אוקונל אמר, כי “רוב הארכיאולוגים אינם מבינים איזה אופי עשוי להיות למדורות קטנות בבוש (שיחים וחורש נמוך). הן קטנות ומשאירות מעט מאוד עקבות”. הפחם והאפר הנשארים אחריהן נעלמים במהרה.

בהעדר הוכחות פיסיות, אמר ד”ר קליין, אפשר שהדרך היחידה לענות על השאלה תהיה לבחון את הסיבות להיווצרות המוח הגדול בהומו ארקטוס. “לפני בערך 1.8 מיליון שנה גדל המוח בדרמטיות, ויש צורך במקור מזון עתיר אנרגיה לשם כך. זה עשוי לדרוש אש לפירוק השרירים וסיבי הצמחים לצורך העיכול”, אמר ד”ר קליין.

ואולם, הוסיף קליין, עד שהתיאוריה תוכח, “השאלה תוסיף להוביל לספקולציות ולחילוקי דעות”.

(פורסם במקור ב-16.1)
{הופיע בעיתון הארץ, 22/1/2001}

אתר הידען היה חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ.