למי הזכות לתת שם למין זואולוגי

לפני חמש שנים, אחרי שראיתי שוב ושוב פרסומים אודות הצבי "השנוי במחלוקת" בהם לא הייתה התייחסות לגיורא אילני, כתבתי את מאמר הדעה "איזה צבי?", וכתגובה טרחו מומחים יותר ופחות ותקפו את הכתוב. בימים אחרונים נכנסתי לוויכוח בניסיון להגן על שמו של צבי הערבה (Gazela gazela arabica), שם שניתן לו ע"י גיורא אילני שזיהה ותאר אותו, ושונה ל"צבי השיטים" (Gazela acacia) ע"י 'בעלי עניין' –  לדעתי שינוי זדוני ושרירותי, ולכן אני חוזר ועוקב אחרי הגילוי והתיאור של הצבי. 

צבי ארץ ישראלי (Gazella gazella gazella) בחבל לכיש. מקור: מינוזיג, Wikimedia Commons.
צבי ארץ ישראלי בחבל לכיש, אילוסטרציה. מקור: מינוזיג, Wikimedia Commons.

כבר בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים זיהו זואולוגים את ה״ענף הדרומי״ של הצבי הישראלי –  Gazela Gazela, והיה גם מי שקרא לו Gazela gazela arbica. ב-1951 דיבר אלרמן (Ellerman) על "הזן הערבי של "Gazela Gazela". באמצע שנות החמישים שרת גיורא כקשר בעין-חצבה וסיפר על מאות צבאים מדרום לנחל צין ובמישור ימין. כצופה שעדיין לא היה מיומן לא זיהה את המין, אבל ראה את ההבדלים הבולטים בין אוכלוסיית הצבאים הדרומית – צבי הנגב (Dorcas) מול (Gazela) הצבי הישראלי שמצפון (אפשרות ראויה לבדיקה היא המגע בין הצבי הישראלי לצבי הנגב, מגע שאולי הביא להיווצרות תת-מין שחי באזורי הגבול בין שתי האוכלוסיות?). גיורא זיהה את ההבדל ולדבריו היו בשטח מאות צבאים שנורו ע"י חיילים ובדווים (אלוף פיקוד דרום אז היה צייד חובב שלימים הפך עורו ונהיה למנהל רשות שמורות הטבע).

בתחילת שנות השישים היה גיורא ביוטבתה וכעובד בחברה להגנת הטבע ניהל תצפיות מגבעה שממערב לכביש הערבה (90). בתצפיותיו זיהה את הצבאים שהכיר מחצבה והבין כי זה תת-המין שתואר ע׳י הזואולוגים כ״צבי הדרומי״ (arabica). לפיכך הציע לקרוא לו צבי-הערבה והצעתו התקבלה. לאורך השנים הייתה הנחה כי הקבוצה ביוטבתה הינה שריד של האוכלוסייה מחצבה ולכן ההתייחסות אליה היתה כאל תת-מין של הצבי הישראלי.

אני הכרתי את גיורא כאשר ב-1970 מונה לזואולוג ה״רשות״ וככזה יזם את ספירת הצבאים כאשר מפעם לפעם היינו עוברים את הכביש וצופים בצבאי הערבה. גם מי שלא היה מומחה יכול היה לזהותם כאשר בבריחה היו מטפסים על הגבעות בעוד שצבי הנגב היו בורחים במישורים. באחת ההזדמנויות גיורא לכד עופרה צעירה והביאה לגן הזואולוגי. אחרי שנים רבות (1997) נערך מיפוי גנטי של שרידי העופרה והוחלט כי זה מין וניתן לו השם צבי השיטים (Gazela Acacia). אחד התרוצים היה כי השם Gazela gazelle arabica יצור בלבול עם הצבי הערבי Gazela Arbica שנחשב כנכחד. האמנם? יבלבל? ‫(ההגדרה של תתי-מינים כמינים בעקבות מיפוי גנטי גובל בשרירותיות שכן אם היו בודקים את גזעי המין האנושי על-פי אותם מדדים היה צורך להפרידם למינים).

לרוע המזל באותו זמן כבר היה גיורא אחרי פגיעה מוחית וללא יכולת התערבות. אולי זו הסיבה שגם השם העברי שגיורא נתן לצבי שונה. גיורא היה מומחה בכל הנוגע לפאונה הישראלית מומחיות שבגללה לא היה אהוד, ולא במוסדות האקדמיים, לא בין עמיתיו ב״רשות״. אלה גם אלה לא אהדו מי שיודע יותר מהם, כך גם מי שהחליפו בתפקידו – זואולוג הרשות שהוא כנראה מקור היוזמה לשינוי השם…

אלא ש״חוסר אהדה״ אינה תרוץ ראוי לעשיה שגויה! ניתן לקבל את ההגדרה כמין ואת מתן השם המדעי, לא כך לגבי השם העברי. ראוי ונכון היה להשאיר את השם שניתן לו ע"י מי שזיהה ותאר את ייחודו. ראוי היה להשאיר את השם צבי-הערבה לו רק כמחווה לאיש שעשה כה הרבה למען שמירת הטבע. ראוי היה להשאיר את השם שנתן לו גיורא אילני, צבי-הערבה.

ראו עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. רוזנטל,

    1. אם אתה טוען שאפשר לפסול את כל מדע הטקסונומיה הגנטית, אין לי כוח להכנס לדיון על זה.

    2+3. כתבתי שתת-מין יכול להיווצר רק מבידול והוספתי כפי ידיעתי כדי לא להעליב. למעשה אני די בטוח שאין שום תאוריה שטוענת כי תת מין נוצר מקרבה בין מינים שונים. אם אתה מכיר אנא תן דוגמא.

    4. המילה זן לא מוקפת בגרשיים כראוי לכן זה נראה כמו טעות דפוס. בכל מקרה ראוי להשתמש במינוח נכון גם כשמצטטים.

    —-
    לגבי השם המדעי: אתה יכול לקרוא כאן http://www.iucnredlist.org/details/117582065/0
    נכון להיום הקהילה המדעית לא מקבלת את ההבדלה לתתי מינים והם כולם סינונים של צבי סיני.

    לגבי השם העברי, אתה ממשיך לטעון שקיימת החלטה להשתמש בשם אחר על פני האחר. האם אתה יכול להסביר איזה גוף החליט כך? זה שירחון זה או אחר החליט לכנות את הצבי צבי השיטים לא אומר שכולם חייבים להשתמש בשם הזה.

  2. כתבתי את הרשימה מאחר וגיורא היה חבר קרוב
    ולכן הנושא קרוב לליבי וכל עיוות פוגע בזכרונו ובזכויותיו,
    לכן שוב אחת לאחת תשובות לתגובה המלומדת של ״אסף״,
    1 – לא כתוב ואין טענה כי בני-אדם הם מינים נפרדים ,
    אלא כי על פי המדדים בהם מפרידים מיני חיות למינים נפרדים
    אפשר לעשות אותו דבר לבני-אדם,
    2 – טענתי על פי גיורא כי זה תת-מין , Gazela gazela arabica לא ״קיים״
    שכן מה שקיים הוא Gazela Arabica , מי שאינו מבחין בהבדל מוטב שידום !
    3 – תת-מין יכול להיווצר כתוצאה מהפריה בין שני מינים קרובים ומכאן
    ההצעה על ״התפר״ ,
    האמת מתבררת כשהמגיב כותב : ״עד כמה שאני יודע״ !
    4 – ההתיחסות לצבי כ ״זן״ היא ע׳י אלרמן ולכן כתובה במרכאות ,
    אם המגיב אינו מבין מרכאות – זב׳׳שו !
    הרשימה כתובה במגמה לאזכר את מי שנתן את השם העיברי
    מה שעבור המגיב ״לא מענין״ , אז יואיל וימשיך להתיחס ולהתבטא בלעז ,
    בסיכום התגובה כתוב העיקר והחשוב : ״אני לא מכיר את פרטי המקרה״,
    ואני הלא מתיחס ל״מקרה״ מהכרות אישית קרובה ,
    לכן שוב :
    סוף תגובה בהבנת הנקרא !

  3. ניהלתי וויכוח ארוך אם המגיב ״אסף״ ולכן רק אחזור כי :
    לעומת כל הידענים , החכמים , המומחים והכישרוניים שמצטטים
    מאמרים וקישורים ,
    אני הייתי בשטח וראיתי איך הדברים קורים .
    ליתר ה״תגובות״ נשאר לי רק לחזור כי :
    סוף תגובה בהבנת הנקרא …
    י

  4. International Commission on Zoological Nomenclatureעל הערך חתום ד"ר, אבל הכתבה מלאה בכל כך הרבה שטויות שאני לא מאמין שאדם מלומד כתב אותם.

    1. השטות הגדולה ביותר, היא הטענה שבני אדם הם מינים נפרדים? בני אדם הם לא מינים נפרדים מכיוון שאין בעייה של קשריי רבייה בין כל אדם לכל אדם אחר על כדור הארץ. ומי שטוען זאת הוא כנראה גזען.

    2. בערך כתוב שב-1997 החליטו שהצבי הוא מין. אז חיפוש קטן ברשת מראה שהשם המדעי הוא
    Gazella gazella acaciae Mendelssohn, Groves and Shalmon, 1997
    כלומר הוגדר תת-מין לא מין ואכן לא ניתן לקרוא לו Gazela gazelle arabica שכבר קיים.

    3. חוץ מזה תת מין לא נוצר בתפר שבין אוכלוסיות שונות. לפחות עד כמה שאני יודע הגורם היחיד המוכר למדע שיכול להוביל ליצירת תתי-מינים הוא בידול.

    4. בכתבה מזכירים זנים של צבי??? אז זן זה בצמחים או בחיות מתורבות. בזאולוגיה משתמשים במונח תתי-מין.

    —-
    יש עוד טעויות אבל אני אפסיק כאן. רק אומר שהשם המדעי נקבע לפי המאמר המדעי הראשון שתיאר את הטקסון כלומר Mendelssohn, Groves and Shalmon והוא כפוף לחוקים של וועדה בין לאומית
    International Commission on Zoological Nomenclature כך שאין כאן שום עניין פוליטי.

    לגבי השם העברי, אין לו שום משמעות! שם עברי לא מעניין מדענים אמיתיים מכיוון שאין לו תוקף מדעי, אי אפשר להשתמש בשם הזה במאמרים מדעיים אמיתיים רק בספרות פופולרית ומאחר ואין לו תוקף אין בעיה שיהיו כמה שמות עבריים לאותו המין. מי שרוצה שיקרא צבי הערבה ומי שרוצה צ.שיטים. העיקר שיופיע השם המדעי.

    אני לא מכיר את פרטי המקרה אבל לי אישית נשמע שיש פה וויכוח של כמה אנשים עם אגו גדול מדי שמתעסקים בשטויות במקום במדע.

  5. בשנת 1979 התחלתי לעבוד כפקח הר הנגב ועבדתי די הרבה עם גיורא אילני. הכרתי מקרוב את מאבקיו ויחסי הציבור הבעייתיים שלו ברשות. התיאור שלך נראה לי נאמן למציאות. אני זוכר היטב את ספירות הצבאים בערבה ואת מאמציו של גיורא להקים גרעין רביה לצבאים אלו, נסיון שכשל לבסוף. הקומבינציה של אישיותו המאתגרת של גיורא (לצד מומחיותו עליה לא ניתן לערער) יחד עם הפוליטיקה המלוכלכת ברשות ובאקדמיה, יצרה את העוול הזה. לפחות אנחנו זוכרים את גיורא ואת פועלו המבורך, ונשמור לו את הקרדיט.

  6. מאחר ולא הייתי בטוח ומשוכנע בסדר הדברים ובצידקתי ביקשתי מעמית ד׳ר אבי ארבל את תגובתו ,

    להלן תגובתו /תשובתו :

    אתה צודק לחלוטין בעניין השם העברי של הצבי והכבוד המגיע לגיורא,

    אך גיורא היה חלש ביחסי ציבור ולא היה מי שיגן על זכותו על השם וחבל!

    תמהני על מנדלסון שנתן,למי שנתן סמכות לקבוע שם עברי המקפח את גיורא.

    האחרים כנראה לא העריכו אותו (וכנראה שגם לא אותי)אני לא נשאלתי ולכן גם בחרתי בשם הזה

    .מסתבר שליחסי ציבור יש ערך רב!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן