כשמחשב החללית כמעט קרס: 50 שנה לנחיתת אפולו 11 על הירח

החודש ימלאו 50 שנים לנחיתת החללית אפולו 11 על הירח ואיתה האדם הראשון לצעוד עליו, ניל ארמסטרונג. מה באמת קרה שם, ברגע שבו דרך ארמסטרונג על הירח, איך התבשלה התוכנית ומה התחולל בנאס"א בתקופה שקדמה לנחיתה ההסטורית?

רכב הנחיתה הירחי של אפולו 11, כפי שצולם על ידי מייקל קולינס מחללית הפיקוד. דקות אחדות מאוחר יותר התגלתה התקלה שגרמה כמעט לביטול הנחיתה אלמלא תושיתו של ניל ארמסטרונג. צילום: נאס"א
רכב הנחיתה הירחי של אפולו 11, כפי שצולם על ידי מייקל קולינס מחללית הפיקוד. דקות אחדות מאוחר יותר התגלתה התקלה שגרמה כמעט לביטול הנחיתה אלמלא תושיתו של ניל ארמסטרונג. צילום: נאס"א

מאת: סוכנות החלל במשרד המדע

20.7.1969. ניל ארמסטרונג, מפקד משימת אפולו 11 יצא מתא הנחיתה ועשה את הצעד הראשון, הבלתי נתפס באותה תקופה, על הירח. דגל ארצות הברית ננעץ על אדמת הירח ובנאס"א נשמו לרווחה, יחד עם מיליוני צופים ברחבי העולם שחזו בפלא הזה.
שלושה חברי צוות השתתפו במשימה:

  • מפקד המשימה, ניל ארמסטרונג, טייס בצי האמריקני, בוגר לימודי הנדסה אווירונאוטית ומוסמך בהנדסת תעופה וחלל.
  • טייס נחתת הירח, באז (אדווין) אולדרין, דוקטור למדעים באסטרונאוטיקה, שירת כטייס במלחמת קוריאה.
  • טייס תא הפיקוד, מייקל קולינס, בוגר במדעים מהאקדמיה הצבאית ווסט פוינט וטייס ניסוי בחיל האוויר.

אפולו 11 שוגרה על גבי טיל סטורן 5. החללית נכנסה למסלול סביב כדור הארץ, הקיפה אותו פעם וחצי ואז הפעילה את המנועים פעם נוספת אל עבר הירח. היא הגיעה לשם שלושה ימים לאחר ששוגרה מכדור הארץ. ב-19 ביולי נכנסה החללית למסלול סביב הירח, ולאחר עשרים וארבע שעות במסלול, כשהיא מקיפה את הירח, תא הפיקוד והשירות התנתק מרכב הנחיתה הירח, "הנשר", כשבתוכה ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין.
בשלב זה מחשב ההנחיה כמעט וקרס מעומס יתר. רגע לפני ההחלטה לוותר על המשימה ולהורות לאסטרונאוטים להתחבר שוב לתא הפיקוד, הגה מהנדס, סטיבן ביילס, לשדר את נתוני המחשב רק לכדור הארץ, בעוד איש הקשר ידווח אותם לנחתת ובכך יופחת עומס מהמחשב. הנסיון צלח וזמן קצר לאחר מכן, עם דלק שהספיק לעשרים שניות טיסה נוספות בלבד, נמצא מקום ראוי לנחיתה ובקשר נשמע הדיווח "הנשר נחת".
לא רק דגל ננעץ על אדמת הירח. לאחר שבאז אולדרין הצטרף אל ניל ארמסטרונג על אדמת הירח, הניחו השניים לוח ועליו הכתובת: "כאן לראשונה הניחו אנשים מכדור הארץ את כף רגלם על הירח. יולי 1969 לספירה. באנו לשלום בשם כל המין האנושי".
את הירח עזבו ארמסטרונג ואולדרין למחרת היום, ולאחר המראה מוצלחת מפני הירח התחברו מחדש אל תא הפיקוד, "קולומביה", שם המתין להם מייקל קולינס. לאחר שעברו השניים לתא הפיקוד, הופעלו מנועי הקולומביה והצוות נכנס לנתיב חזרה לכדור הארץ. הנחיתה התבצעה באמצעות מצנחים באוקיינוס השקט, דרום מערבית להוואי.

סמליל משימת אפולו 11 כפי שעוצבה על ידי האסטרונאוטים. צילום: נאס"א
סמליל משימת אפולו 11 כפי שעוצבה על ידי האסטרונאוטים. צילום: נאס"א

מהי הטעות בסמל המשימה של אפולו?

את סמל המשימה עיצבו חברי הצוות בעצמם. בשל החשיבות ההיסטורית של המשימה, הקפידו השלושה על כל פרט ופרט בסמל, מה שלא מנע מהם לבצע טעות מדעית בסיסית: בסמל נראים הירח והארץ כשהם מוארים מלמעלה על ידי השמש, במקום שכדור הארץ יואר מלמעלה, כפי שקורה בפועל.
עוד בסמל מופיע עיטם לבן ראש, הציפור הלאומית של ארה"ב (על שמו קרויה גם החללית), ענף זית לצדו וכיתוב המילים "אפולו 11", עם שימוש בספרות ערביות במקום במילים אנגליות או בספרות רומיות – כדי שבכל העולם יבינו את פשרן.

מתכוננים לגרוע מכל

האסטרונאוטים של אפולו 11 מיד לאחר שנאספו בידי ספינת החילוץ לאחר נחיתתם ביום. צילום: נאס"א
האסטרונאוטים של אפולו 11 מיד לאחר שנאספו בידי ספינת החילוץ לאחר נחיתתם ביום. צילום: נאס"א

אחד התרחישים שהדירו שינה מעיני רבים בנאס"א היה מה יקרה אם ארמסטרונג ואולדרין פשוט ייתקעו על הירח.
אמנם בנאס"א התכוננו לכל תקלה ובעיה, אבל הנחיתה על הירח – והשיגור חזרה מהירח לתא הפיקוד קולומביה – מעולם לא נוסו בפועל. במקרה של תקלה ב"נשר", כמות החמצן ששימשה את ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין הייתה מספיקה להם לארבעים שעות בלבד. ואפילו אם היה מספיק חמצן, רכבי הנחיתה נבנו כך שהם יכולים לאכלס שני אנשים בלבד, כך שחללית חילוץ שהייתה נשלחת הייתה יכולה להציל אדם אחד בלבד, בנוסף לטייס. ההחלטה של נאס"א במקרה של תרחיש גרוע שכזה הייתה חד משמעית: מייקל קולינס חוזר לכדור הארץ, בזמן שארמסטרונג ואולדרין מוצאים את מותם, האיטי והמיוסר, על גבי הירח.
למעשה, התרחיש הזה כל כך הדהד במחשבות כולם, עד שאפילו בבית הלבן הכינו לנשיא דאז, ריצ'רד ניקסון, נאום לשאת במקרה הגרוע מכול. הנאום כלל מילות הלל ושבח לגבורתם של השניים, למעשה ההקרבה ההרואי שלהם, בשם המדע והאנושות, ולאומץ ליבם. למרבה המזל, מעולם לא נעשה שימוש בנאום הזה.

כמה השתכרו האסטרונאוטים שטסו לירח?

הדעה הרווחת היא שבעולם התעסוקה, ככל שהתפקיד אותו מבצע אדם הוא מסוכן יותר, כך שכרו יגדל בהתאם למידת הסכנות שבעבודתו. אין כל ספק שלטוס עד לירח נחשב לתפקיד בעל סכנות מרובות, כאשר חלקן אפילו בלתי ידועות מראש. אז כמה ירוויח אסטרונאוט עבור טיסה אל הירח?
למרבה ההפתעה, לא הרבה מאוד. חברי צוות אפולו 11 היו עובדי מדינה לכל דבר ועניין, כאשר שכרם נקבע בהתאם לוותק המקצועי שלהם, השכלתם והדרגה הצבאית שלהם. שכרם נע, בהתאם לתפקידם במשלחת, בין 17,147$ בשנה לבין 27,401 $. מעניינת עוד יותר העובדה שעבור המשימה שביצעו, לא קיבלו אפילו תוספת סיכון… מה שכן קיבלו היה תוספת שכר יומית, בדומה לאש"ל שמקבל עובד הנוסע לחו"ל במסגרת העבודה, כשמונה דולרים ליום, בקיזוז הוצאות שהייה במלון, מאחר וישנו בחללית.

השכר הלא מאוד גבוה שקיבלו האסטרונאוטים עומד בניגוד מוחלט לסכום שהשקיעה ארצות הברית בפרויקט – קרוב ל-24 מיליארד דולרים.

עם שכר כה צנוע, קשה היה לצוות לחשוב על ביטוח חיים עבורו, דבר מתבקש לנוכח הסיכון אולם עם עלויות אסטרונומיות מצד חברות הביטוח. הפתרון היצירתי, שאותו הגה ניל ארמסטרונג, היה להכין מאות מעטפות דואר חגיגיות שעליהן יחתמו שלושת חברי הצוות טרם צאתם אל הירח. את המעטפות הפקידו בידי חבר, שווידא שהמעטפות נחתמות גם בחותמת דואר. הרעיון היה פשוט: במקרה של אסון, יימכרו מעטפות אלו בכסף רב, שיימסר למשפחותיהם. הרעיון היה כה מוצלח, שגם חברי צוות אפולו הבאים, 12 ועד 16, הכינו אף הם מעטפות דואר חתומות, שישמשו מעין ביטוח חיים במקרה הצורך. למעטפות אלו שווי כספי רב, גם היום, חמישים שנה אחרי, ועל אף העובדה שחברי הצוות שבו לביתם בשלום.
עם שובם לכדור הארץ, הובהר לעולם כולו שמבירוקרטיה לא ניתן להמלט גם אם טסתם לירח. השלושה נדרשו למלא טופס מכס שגרתי המשמש כל אדם העוזב את גבולות ארה"ב. וכולל סעיף בו על הנוסעים להצהיר על המטעם שברשותם. בסעיף זה פירטו השלושה את המטען שהביאו עימם: אבנים ואבק ירח.

הנשיא ריצ'ארד ניקסון מבקר את האסטרונאוטים של אפולו 11 לאחר שובם מן הירח, בעת ששהו בבידוד בספינת חיל הים הורנט. צילום ממשלתי
הנשיא ריצ'ארד ניקסון מבקר את האסטרונאוטים של אפולו 11 לאחר שובם מן הירח, בעת ששהו בבידוד בספינת חיל הים הורנט. צילום ממשלתי

חוגגים 50 שנה לנחיתה על הירח

במסגרת אירועי היובל לנחיתת אפולו 11 על הירח, תציין סוכנות החלל הישראלית את האירוע במגוון אירועים ברחבי הארץ. בין אם תבחרו לתצפת על הירח מנמל תל אביב, מירושלים או מראשל״צ, או תגיעו לצפות בהרצאה ובמופע פלנטריום בנתניה – מגוון אירועים לכל המשפחה מחכים לכם בכל רחבי הארץ. למידע על כל האירועים בקרו באתר סוכנות החלל הישראלית.

 

 

 

 עוד בנושא באתר הידען:

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן