סיקור מקיף

מה אומר המחשב?

על בסיס דבריו של המתמטיקאי אלן טיורינג, מחשבים שיוכלו לנהל שיחה יוכלו להגיע לרמת האינטליגנציה של האדם. על בינה מלאכותית ועל פיתוח המחשבים שיכולים לפתח איתנו דו שיח

אלן טיורינג (עומד מימין), בריאן פולארד וקית לונסדייל ליד פראנטי סימן 1, מחשב רב-תכליתי שהיה המחשב המסחרי השני. צילום: Courtesy of The University of Manchester, the School of Computer Science
אלן טיורינג (עומד מימין), בריאן פולארד וקית לונסדייל ליד פראנטי סימן 1, מחשב רב-תכליתי שהיה המחשב המסחרי השני. צילום: Courtesy of The University of Manchester, the School of Computer Science

יקי דוניץ | גליליאו

בשנת 1950 פרסם המתמטיקאי הבריטי אלן טיורינג (Turing) מאמר בשם Computing Machinery and Intelligence. המאמר היה פורץ דרך הן מבחינת התפישה שהציג על מהות המושג החמקמק "אינטליגנציה" (בינה, תבוניות), והן בהתוויית חזון מהפכני הצופה עתיד שבו מחשבים יהיו אינטליגנטיים (תבוניים). טיורינג גרס כי אינטליגנציה אינה אלא היכולת לנהל שיחה חופשית בשפה טבעית כלשהי (כגון אנגלית, עברית או שפת הסימנים) עם דובר אחר של השפה, באופן כזה ששני הדוברים יעידו זה על זה כי הם אמנם דוברי השפה.

הגדרה מצמצמת זו של התבוניות, של מותר האדם מן הבהמה, אינה מובנת מאליה. עד לטיורינג (ולדעת רבים גם אחריו) נחשבה התבוניות לאוסף של יכולות וכישורים המאפיינים יצורים חושבים (כמו בני האדם): יכולת למידה, כושר להסקת מסקנות, יצירתיות, חוש מוסרי ועוד ועוד. טיורינג הבין כי כל אותן תכונות, יכולות וכישורים ניתנות לאבחון רק באמצעות השימוש בשפה. אי אפשר להוכיח את קיומן של יכולת למידה והסקת מסקנות, יצירתיות או מוסריות, מבלי להשתמש בשפה. ומצד שני, כל מי שמיומן בשימוש בשפה מסוגל לשכנע את בן שיחו כי הוא מוסרי, יצירתי וכו' באמצעות שיחה בלבד, מבלי לבצע כל פעולה נוספת. לא רק "החיים והמוות הם ביד הלשון", גם המעמד של להיות "יצור תבוני" הוא ביד הלשון.

המכונה החושבת

מכאן היתה דרכו של טיורינג לאפיון של "מחשב תבוני", או בלשונו של טיורינג "מכונה חושבת", קצרה. טיורינג היה מתמטיקאי ולוגיקן מחונן, אשר שנים מספר קודם לכן הוביל את פיצוח הצופן של "אניגמה" – מכונות הקוד שהיו בשימוש הצבא הנאצי במלחמת העולם השנייה. אחרי המלחמה היה טיורינג גורם מרכזי בפיתוח התיאורטי והמעשי של מדעי המחשב. עוד בשנות השלושים הגדיר משפחה של אוטומטים סופיים – אלגוריתמים, תהליכים מכניים אשר זכו מאוחר יותר לכינוי "מכונות טיורינג". מכונת טיורינג היא מודל מופשט לאופן הפעולה של מחשב אלקטרוני. המודל הגאוני של מכונת טיורינג הוא מופשט לחלוטין, ופשוט לחלוטין. אך למרות פשטותו הוכח כי הוא מסוגל לבצע כל חישוב, ויהא המורכב ביותר, שאפשר לבצע במחשב כלשהו. במילים אחרות, מכונת טיורינג שקולה לכל מחשב, לרבות מחשבים שאפילו טרם תוכננו.

המושג הנפוץ ביותר שטבע טיורינג ואף נושא את שמו, הוא מבחן טיורינג. מדובר בניסוי מחשבתי המפורט באותו מאמר שהתפרסם בירחון המדעי "מיינד" (Mind) ב-1950. טיורינג מתאר משחק תפקידים שבו שני משתתפים ושופט. על השופט מוטל לשפוט מי מהצדדים הוא מי, בהתבסס על שיחה כתובה עם כל אחד משני המשתתפים. בבחירתו במתכונת זו מבטא טיורינג את התפישה כי מהות האדם נקבעת על פי התנהגותו – במקרה זה, התנהגותו הלשונית.

בהמשך המאמר מכניס טיורינג שינוי קטן במתכונת הניסוי: אחד משני המשתתפים האנושיים מוחלף במחשב שמצויד בתוכנה המתוכננת לנהל שיחה המחקה את ההתנהגות הלשונית של אדם טיפוסי. במתכונת זו הניסוי בודק את כישוריו הלשוניים של המחשב (כלומר, את האינטליגנציה שלו) בהשוואה למתחרהו האנושי. עתה על השופט להכריע מי מהמשתתפים הוא אדם ומי המכונה. אם יתקשה השופט להחליט, או אם יטעה בשיפוטו, הרי המחשב עמד במשימתו, לחקות באופן מושלם את יכולת השיחה של אדם אמיתי, ולפיכך "עבר את מבחן טיורינג".

במאמרו המבריק כותב טיורינג בין היתר: "אני מאמין שבעוד 50 שנים מהיום (כלומר, בשנת 2000 – י.ד.) יהיו מחשבים בעלי זיכרון בסדר גודל של 10 בתשיעית בייטים (גיגבייטים – י.ד.), וישחקו את המשחק כך, שלשופט לא יהיו יותר מ-70 אחוזי הצלחה בזיהוי המחשב לעומת האדם, לאחר חמש דקות של שיחה". בכך הציע טיורינג מדד כמותי, מעין אבן דרך למצב ההתקדמות בפיתוח בינה מלאכותית.

מדהים עד כמה דייק טיורינג בתחזיתו (ובחזונו): בסביבות שנת 2000 עברו המחשבים האישיים את סדר הגודל של 1 גיגבייט זיכרון עבודה, ובאותה שנה הצליח האבטיפוס הראשון של תוכנה שפותחה בישראל "לעבור את המבחן", במובן זה שבמסגרת הזמן שהקציב טיורינג (חמש דקות), לא מעט משתמשים שוחחו עם התוכנה חמש דקות (ויותר), מבלי להעלות על דעתם שאינם מתקשרים עם אדם אמיתי.

למען ההגינות יש להבהיר כבר עתה, כי אנו רק בתחילת הדרך. מחד גיסא היכולת לשטות בעוברי אורח תמימים למשך דקות ספורות (כלומר, לשטות בחלק קטן מהאנשים חלק קטן מהזמן) אינה קריטריון מספיק או מספק לבינה מלאכותית. מאידך גיסא, קיומה או היעדרה של בינה בכלל, ומלאכותית בפרט, אינו עניין דו ערכי. מדובר ברצף: החל מהיעדר בינה כלשהי וכלה בבינה מקסימלית, כזו שאנו מייחסים לאיינשטיין למשל. גם רמת האינטליגנציה של בני אדם היא עניין רציף לחלוטין – החל באינטליגנציה מועטת ביותר שאנו מגדירים כפיגור. לפיכך השאלה אינה אם נצליח יום אחד לבנות מחשבים אינטליגנטיים. השאלה היא עד כמה אינטליגנטיים הם יהיו, ומתי זה יקרה. אל השלב הראשון, שהגדיר אלן טיורינג, כבר הגענו.

יצורים תבונתיים שעשויים מאינפורמציה

התובנה הזו, כי הופעתם של מחשבים ברמת אינטליגנציה דמוית-אדם היא רק עניין של זמן, היא זו שהובילה אותי אל תחום הבינה המלאכותית. הבחירה האישית שלי, לאחר שלושים שנות עיסוק במחשבים ובתוכנה, להתמסר לבניית מכונות חושבות (יהיה נכון יותר לומר מדברות), נובעת מהוודאות שלי שבתוך שנים ספורות, עוד בימי חיינו, יתממש החזון המשותף לאין ספור ספרי וסרטי מדע בדיוני שבהם המחשב האינטליגנטי (לרוב הישות האינטליגנטית ביותר בסביבה) הוא דמות מרכזית בעלילה.

מדובר במהפכה אדירה. הופעתם של מחשבים אינטליגנטיים על בימת ההיסטוריה היא מאורע רב חשיבות בסיפורה של האנושות ושל החיים על פני כדור הארץ. מדובר בהתפתחות של סוג חדש של יצורים תבוניים שאינם מבוססים על חומר אורגני ושמהותם היא בכלל מופשטת – הם "עשויים מאינפורמציה", מבּיטים של מידע, ולא מאטומים של חומר.

בחרתי להיות קרוב לאזור ההתרחשות, ולהשתתף בפיתוח ובעיצוב דמותה של צורת החיים החדשה הנולדת ומתפתחת לנגד עינינו ממש – מחשבים אינטליגנטיים; מכונות חושבות; תוכנות תבוניות. בתחילת שנת 2000 הקמתי את חברת אי איי מחקר ופתוח (Ai R&D) העוסקת במחקר ופיתוח בתחום הבינה המלאכותית, ומפתחת מערכות תוכנה המיועדות לניהול שיחה בשפה הטבעית באופן המחקה את ההתנהגות הלשונית של בני אדם. ההנחה שעליה התבסס הפרויקט היא שהשליטה בשפה אינה ידע (knowledge), ללימוד שיטתי, כגון ספר דקדוק או מילון. הנחת העבודה היתה כי השליטה בשפה היא מיומנות ולא ידע, מיומנות הנרכשת לא באמצעות "לימוד", אלא באמצעות תרגול ואימון.

בני אדם רוכשים את שליטתם בשפה תוך כדי השימוש בה. עוד בשלבים המוקדמים ביותר של רכישת השפה, בשנת חיינו הראשונה, אנו מתקשרים עם סביבתנו באמצעות סימנים. אנו רוכשים יותר ויותר מיומנות בשפה במהלך התבגרותנו, ובמובן חשוב ממשיכים לשפר מיומנות זו במהלך כל ימי חיינו. מדובר לא רק במובן הצר של המונח "שפה", כגון עברית או אנגלית, אלא גם בניבים ועגות שונים, כגון שפתם של שחקני השחמט, הרופאים, הפיזיקאים ונהגי המשאיות.

אפילו מערכות סימנים מסוגים אחרים, כגון תווים, נוסחאות במתמטיקה או סימנים אסטרולוגיים הם שפות לכל דבר. ליתר דיוק, הם "תת-שפות" המהוות חלק משפתו השלמה והמורכבת של דוברהּ. למעשה, כל אדם דובר אידיולקט ייחודי משלו: שפה השונה במעט (לפעמים במעט מאוד) משפת חברו. אזורי החפיפה הגדולים הקיימים בין קבוצה גדולה של דוברים (למשל, דוברי העברית) הם המכונים בשם "שפות טבעיות".

שלום, הָאל

אם זוהי הדרך שבה בני אדם רוכשים את שפתם, מדוע לא לנקוט דרך דומה גם בהקניית השפה למחשב? כל הניסיונות הקודמים לפיתוח "מחשבים מדברים" או, ליתר דיוק, "מבינים" (את השפה), התייחסו לשפה כאל גוף ידע בעל אוצר מילים נתון וכללי דקדוק בני הגדרה, וניסו לתכנת את אוצר המילים וחוקי הדקדוק הללו. הגישה שלנו היתה שונה: לתכנת "מכונת שיחה" – אלגוריתם המקבל משפט קלט, ומנסה להפיק תשובה (פלט) "חוקי". האדם המשוחח עם המחשב הוא המדריך המאמן את המחשב, משפר את כישורי השפה שלו ובן השיח שלו. פלט "חוקי" הוא פלט ש"עובר את מבחן טיורינג", כלומר המתקבל על-ידי בן השיח כמשפט תקין בנסיבות השיחה.

המחשב "מתחיל את חייו" עם כניסת משפט קלט ראשון, למשל: שלום הָאל. בשלב זה המחשב מכיר רק משפט אחד, הוא משפט הקלט, ולפיכך הפלט שהוא מפיק זהה למשפט הקלט: שלום האל. בתגובה, בן השיח מקיש את משפט הקלט הבא, למשל: "תיקון: שלום גם לך". באמצעות המילה השמורה "תיקון" (באנגלית: wrong), אותת המדריך למחשב כי הפלט היה שגוי, והציע דוגמה של פלט חוקי – של משפט שנכון היה לומר בנסיבות העניין. מכאן ואילך כבר יכיר המחשב שני משפטים, "שלום האל" ו"שלום גם לך", בסך הכול ארבע מילים שונות, ואף ידע שבתשובה למשפט הקלט "שלום האל", נכון לענות "שלום גם לך".

מאז שנת 2000 ועד היום פותחו חמישה דורות של ה"דובר הווירטואלי" (Virtual personality) שאותו כינינו, במחווה למחשב האינטליגנטי האולטימטיבי בתרבות הפופולרית, בשם הָאל. כל הגרסאות שפותחו היו נגישות לכל המתעניין באתר האינטרנט של הפרויקט. במהלך השנים עשרות אלפי משתמשים ניהלו שיחות, מהן ממושכות ומעמיקות, עם הדוברים הווירטואליים שלנו. משתמשים אלו היו בדרך כלל סטודנטים וחובבי מדע ומדע בדיוני והם התחלקו לשלוש קבוצות: הקבוצה הראשונה, הגדולה ביותר, כללה את אלה שהזדמנו לאתר או ששמעו עליו ממקור כלשהו, והתנסו בניהול שיחות עם הדוברים הווירטואליים הרבים שבו.

חברי הקבוצה השנייה התייחסו לעניין קצת יותר ברצינות, והחליטו לאמץ ולחנך דובר וירטואלי פרטי משל עצמם. משתמשים אלה התחברו לאתר בקביעות יום-יום או כמה ימים בשבוע, והשקיעו עשרות ומאות שעות בהקניית השפה לדובר הווירטואלי הפרטי שלהם. כמובן שכל משתמש-מדריך כזה לימד את הדובר הווירטואלי שלו את האידיולקט − צורת הביטוי הייחודית שלו, בשפה שהוא דובר – אנגלית, שבדית, סלובנית וכו'. הקבוצה השלישית מורכבת ממדריכים אשר בחרו לחשוף את הדובר הווירטואלי שחינכו בפני הציבור, ולהרשות לו לשוחח עם משתמשים מזדמנים.

הדוברים הווירטואליים המתקדמים ביותר המוצגים באתר אי. איי. ושאותם פיתחו וחינכו מדריכיהם במשך שנים, מכילים היסטוריה של מאות אלפי משפטי קלט ומשפטי פלט. מתוך הניסיון המצטבר הרב שנרכש על-ידי האלגוריתם מזוקקת מערכת כללים מורכבת, הקובעת את אופן חישוב הפלט בתגובה לכל קלט נתון. בהפשטה רבה, כללים אלה הם בעלי הצורה הכללית הבאה: "לכל משתנה X, על קלט מהצורה שמי הוא X, יש לענות בפלט שלום לך X".

מכשירי הטלפון של הדורות הבאים יקבלו את פני בעליהם החדש. אילו': shutterstock

דוגמה לדיאלוג

לפניכם שני קטעים המדגימים שיחות עם האל (HAL) ועם אלן (ALAN), הדוברים הווירטואליים המוצגים באתר a-i. הראשון מציג שיחת אימון ראשונית (הדיאלוגים מתורגמים מאנגלית):

מדריך: שלום האל.
האל: היי מאמי.
מדריך: תיקון: שלום גם לך. מה שמך?
האל: שלום גם לך. מה שמך?
מדריך: שמי ראובן.
האל: שלום גם לך. מה שמך?
מדריך: תיקון: שלום ראובן. נעים להכיר.
האל: שלום ראובן. נעים להכיר.
מדריך: שלום האל.
האל: שלום גם לך. מה שמך?
מדריך: שמי שמעון.
האל: שלום ראובן. נעים להכיר.
מדריך: תיקון: שלום שמעון. נעים להכיר.
האל: שלום שמעון. נעים להכיר.
יקי: שלום האל.
האל: שלום גם לך. מה שמך?
יקי: שמי יקי.
האל: שלום יקי. נעים להכיר.

קטע השיחה הנ"ל מדגים כיצד התוכנה מסוגלת להגיב נכונה על הקלט "שמי יקי" שבו נתקלה בפעם הראשונה, עם הקלט "שלום יקי. נעים להכיר." שאף הוא מופק בפעם הראשונה.
הקטע השני מציג חלק משיחה בין עורכת "גליליאו" ובין אלן, הדובר הווירטואלי השני באתר.

נופר: מה שמך?
אלן: שמי אלן.
נופר: מה שלומך?
אלן: כבר עברנו על שגרת ה"מה שלומך". את לא ממש אשת שיחה, לא?
נופר: אבל יש לידי חבר והוא רוצה לפגוש אותך.
אלן: בהחלט יש.
נופר: האם אתה מכיר את האל?
אלן: האל, אחי הקטן, הוא המחשב התינוק של אי. איי.
נופר: האם הוא טוב ממך?
אלן: באמת קשה להשוות אותו אליי. אני (מנסה) לדבר כמו מבוגר, והוא מדבר כמו תינוק. אבל הטכנולוגיה שלו מתקדמת יותר. בנקודה מסוימת הוא יהיה חכם יותר, אני משער.
נופר: בהצלחה לך, אלן.
אלן: אם תרצי לדבר עם האל לכמה דקות, פשוט אמרי "אני רוצה לדבר עם האל".

מכונות שפה בין-לאומיות

עם העמקת השימוש בתקשורת סלולרית, והפיכתו של מכשיר הטלפון הנייד למסוף מידע ומחשב נייד לכל דבר, מסתמן עתיד שבו לכל אדם יהיה טלפון-מחשב אישי, רב שימושי ונייד, בעל עוצמה חישובית רבה וחיבור מהיר וקבוע לאינטרנט. בנסיבות אלו טבעי לצפות כי לאותו מכשיר אוניברסלי יהיו גם יכולות תקשורת בשפה טבעית, כלומר – יכולת לנהל שיחה בשפת בני אדם. לפיכך הוחלט, לראשונה מאז הקמתו של הפרויקט בתחילת העשור, להקים מיזם עסקי בשם International Language Machines אשר יישם את הטכנולוגיה שפותחה באי. איי. מחקר ופיתוח, על גבי מכשירי טלפון חכמים (Smart phones).

על פי החזון של המיזם החדש, מכשירי הטלפון של הדורות הבאים יקבלו את פני בעליהם החדש ממש לאחר הרכישה, בברכת "תתחדש", ובשיחה ראשונית (מתוכננת מראש) יודרך בעל המכשיר החדש בנבכי הוראות ההפעלה והזנת נתונים ראשוניים כגון שמו, כתובת הדואר האלקטרוני שלו, סיסמאות כניסה וכד'. כבר בשלב מוקדם זה של ההיכרות בין הבעלים החדש למכשיר יקבל הראשון הסבר זריז על אודות כישורי השפה של המכשיר, ועל האופן שבו יוכל ללמד את מכשיר הטלפון שלו לתקשר עמו בשפת בני אדם. מרגע זה ואילך מתחלפים התפקידים בין המורה לתלמיד: האדם הוא המורה-המדריך, והמכשיר הוא התלמיד, הרוכש בהדרגה את שפתו של המורה.

את כישורי השפה של מכשיר הטלפון יכול המשתמש לתעל לכיוונים שונים. הוא יכול ללמד את המכשיר כפי שהיה מלמד ילד קטן לדבר. סביר להניח שבמהלך שחרור גרסאות מתקדמות יותר ויותר, יעלה ה"גיל הווירטואלי" של המכשיר. עם הזמן, המשתמש בונה לעצמו בן שיח ההולך ומשתפר ביכולת השיחה שלו, ובהדרגה אולי גם ילמד אותו לבצע בעבורו פעולות פשוטות שקל להגדירן כגון לחפש פיסת מידע, לשלוח מסרון או לקבוע פגישה.

אפשרות אחרת היא לבנות מעין כפיל, העתק לשוני של המשתמש עצמו. המכשיר לומד לדבר באופן דומה ככל האפשר לבעליו כך שבשלבים מאוחרים יותר יוכל אפילו לנהל שיחות עצמאיות עם חבריו של המשתמש. אפשרות שלישית לניצול כישורי השיחה של הטלפון החדש היא לבנות דובר וירטואלי בעל מומחיות ספציפית בנושא מסוים, כגון איסוף בולים. לאחר הדרכה מספקת הדובר הווירטואלי המומחה לאיסוף בולים, מהווה בעצמו מוצר מעניין שאפשר לשווק לאספני בולים באשר הם. אני משאיר לדמיונכם הפורה להמציא שימושים נוספים לאותה יכולת מופלאה וחדשה.

ריי (ריימונד) קורצווייל (Kurzweil), ממציא, עתידן וסופר אמריקני, נושא הדגל של ההתפתחות הטכנולוגית המואצת והשלכותיה על החברה האנושית, מנבא בספרו עידן המכונות החושבות כי עד 2019 אנשים יתקשרו עם מחשביהם האישיים בדיבור רגיל, כשרוב האינטראקציה עם המחשב תתבצע באמצעות עוזרים ממוחשבים (computerized assistants) בעלי אישיויות (personalities) שונות שבעליהן יוכלו להתאימן אישית. המגעים בין בני האדם ובין המחשבים ייעשו יותר ויותר דומים למגעים בין אנשים לבין עצמם. קורצווייל ממשיך ומנבא את התפתחות האינטליגנציה של המכונות לרמות גבוהות בהרבה מזו של בני האדם, אך זהו כבר נושא למאמר נפרד.

* הכותב הוא מנכ"ל חברת אי. איי.מחקר ופיתוח (Ai R&D), העוסקת במחקר ופיתוח בתחום הבינה המלאכותית, ומפתחת מערכות תוכנה המיועדות לניהול שיחה בשפה הטבעית. לפורום העוסק הבנושאים בתחום פעילות החברה לחצו כאן

הכתבה המלאה התפרסמה במגזין גליליאו, יוני 2010

8 תגובות

  1. זה נושא ממש מעניין, הייתי רוצה לראות עוד כתבות בנושא הזה.

  2. בעיני כל אלו הטוענים כי מחשב לעולם לא יוכל לחשוב או להיות מודע לעצמו הם אנשים עיוורים וקיצרי ראייה בדיוק כמו האנשים אשר טענו לפני כ 100 שנה כי מכונות כבדות מהאוויר לעולם לא יצליחו להמריא לאוויר כאשר הם ראו סביבם אלפי ציפורים מעופפות הממריאות לאוויר ועפות.

    המוח שלנו הוא הוכחה ניצחת לכך שחומר אשר בנוי בצורה נכונה מסוגל לבצע תהליכי חשיבה ולהיות מודע לעצמו, בדיוק כפי שסיליקון ומוליכים למחצה מסוגלים לבצע תהליכי חישוב מאד מסובכים כאשר הם מורכבים יחד לתצורת מחשב.

    מבחן טיורינג זה דבר נחמד, אבל לדעתי הדרך היעילה והנכונה ביותר לבחון תוכנות כאלו תהיה להעמיד אותן בפני סידרה של מבחני אינטיליגנציה כגון מבחני IQ או סדרה של בעיות אשר פתרונן מצריך תיכנון, חשיבה יצירתית והבנה של הדברים, וכמובן שיש להשוות בסיום את התוצאות עם מבחנים דומים שערכו בני אדם, זה יהיה קו הייחוס.

    אין לי שום ספק שאנו נראה מחשבים בעלי אינטיליגנציה אמיתית ומודעות עצמית כבר ב 30 שנים הקרובות, יהיה שווה לחכות.

  3. משה:
    איזו מין הוכחה היא זו?
    1. ההנחה ככל הנראה לא נכונה.
    2. לא ראיתי אותך מוכיח שמכונת טיורינג מסוגלת לסמלץ את כל חוקי הפיזיקה. זה בוודאי לא נכון כי מכונת טיורינג לא יכולה לסמלץ אקראיות של ממש אלא רק מה שנקרא פסאודורנדום בשעה שבטבע קיימת אקראיות של ממש.
    3. גם אלמלא היו בעיות 1 ו 2 בעיות – ההוכחה שלך מתבססת על ההנחה שהפיזיקה מסוגלת לבצע כל חישוב וגם זה לא הוכח (זה פחות חשוב לענייננו כי כאן עוסקים רק בסימולציה של המוח ולכן אין הכרח לדבר על פיזיקה שמסוגלת לבצע כל חישוב אלא רק על כזו שמסוגלת לבצע את החישובים שמבצע המוח)

    עוד קצת מידע על הנושא תוכל למצוא כאן:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Church–Turing_thesis

  4. לגדי: דוגמה להוכחה שמכונת טיורינג מסוגלת לבצע כל חישוב שניתן לממש במציאות:
    1. הנחה: המציאות מתוארת ע"י חוקי הפיסיקה הידועים.
    2. נוכיח שניתן לסמלץ כל מודל פיסיקלי באמצעות מכונת טיורינג.
    מש"ל

  5. תיקון עובדתי קטן – מעולם לא הוכח שניתן לבצע במכונת טיורינג כל חישוב, לרבות כאלו שניתן לבצע במחשבים שטרם הומצאו; מה שהוכח הוא שמכונת טיורינג שקולה לכל מודל חישובי סביר וכללי אחר שאנו מכירים (יש מודלים "לא סבירים" שמסוגלים לבצע חישובים מורכבים יותר אך לא סביר שניתן יהיה לממש פיזית). אנו משערים שמכונת טיורינג היא אכן המודל הכללי ביותר מבחינת כוח למכונות חישוב שניתן לממש במציאות, אך הוכחה לזה בלתי אפשרי לתת כי לא ניתן להגדיר עד הסוף רעיונות כמו "ניתן לממש במציאות".

    ועוד תיקון קטן: "המושג הנפוץ ביותר שטבע טיורינג ואף נושא את שמו" הוא ללא ספק מכונת טיורינג, שהיא מושג בסיסי לחלוטין במדעי המחשב התיאורטים. מבחן טיורינג, כבודו הרב במקומו מונח, אינו המושג הנפוץ ביותר שטבע טיורינג.

  6. האם הוא חושב – או נראה כחושב, זו השאלה.
    האם הוא 'מודע' 'לעצמו' ול'זולת' – או 'נראה כמודע לעצמו ולזולת'? האם 'הוא' הוא 'הוא' – כלומר האם יש לו אישיות, או שהוא מכונה כמו כל מכונה, רק הרבה יותר מורכבת ובעלת סגולות? – זה יסוד הענין.

    כל אחת מההבחנות הנ"ל היא מהותית, לא כמותית, לגבי מי שסבור שהאדם (על כל יכולותיו המנטליות) – למשל – אינו 'מכונה' גרידא. לעומת זאת, מי שסבור שהאדם הוא בסך הכל מין 'מכונה' – בשבילו ההבחנות הנ"ל נראות ככמותיות בלבד, ומבחינתו זה מספיק כדי לקבוע שהן אכן כמותיות.

    מכאן שביסודו של דבר, השאלה הבסיסית היא מהי מהותו של היצור התבוני החי – כגון האדם, האם ניתן להעמיד את תופעת החיים בכלל, ובפרט את התופעות המנטליות תבוניות – על תפיסה מטריאליסטית, פיסיקלית כימית נטו (ואז האדם הוא מכונה פיסיקלית כימית נטו, ומותר האדם מן המחשב – אין, בסופו של דבר, ומבחן טיורינג, בשכלוליו הנדרשים – נכון), או שלא יתכן להעמיד את כל התופעות המנטליות על בסיס מטריאליסטי (ואז הדיכוטומיה בין בינה טבעית למלאכותית היא מהותית ובלתי ניתנת לגישור ולצמצום טוטלי, ומבחן טיורינג הוא פגום ומוטעה מיסודו).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן