ח”כ ניצן הורוביץ: צריך לתת כוח לראשי הערים כדי לקדם את הפיכת הערים למקום שירצו לחיות בו

ח”כ הורוביץ אמר את הדברים באירוע שולחן עגול להצגת הבניין האקולוגי של בית הספר ללימודי הסביבה ע”ש פורטר באוניברסיטת תל-אביב, ואשר עסק בתכנון בר-קיימא. סגן ראש עיריית ת”א דורון ספיר הסכים איתו והודיע כי בעתיד יידרשו מקימי מבנים גדולים בת”א לבנות אותם מראש ירוקים יותר

ראשי הערים לא מקבלים מספיק כוח, שיאפשר להם לאכוף תכנון בר קיימא. כך קובל ח”כ ניצן הורוביץ, שהיה אחד המשתתפים ב”שולחן עגול” שהתקיים אמש באוניברסיטת ת”א במסגרתו הוצג הבית האקולוגי שבו ישכון בעתיד בית הספר ללימודי הסביבה ע”ש פורטר באוניברסיטת תל אביב, ואשר ישמש אייקון אדריכלי, ומקום להדגמת טכנולוגיות סביבתיות כגון שימוש באנרגיה נקיה וחסכון באנרגיה, מיחזור מים וחומרי בנייה ועוד.

כדי לדאוג למה שמכונה קיימות (sustainability), שמשמעה הקטנת טביעת הרגל של התושבים, צריך לדאוג שכמה שיותר תושבים יגורו בערים, ולפיכך יש לחזק את ראשי הערים. אומר ח”כ הורוביץ: “לראשי הערים אין סמכויות בתחומים רבים, ובמיוחד בתחום התחבורה. אי אפשר להחזיר אוכלוסיות חזקות למרכז עיר, אם לא מייצרים מערכת להסעה המונית מצד אחד ומצד שני מקשים על בעלי מכוניות. עוד דוגמה להפרעה בדרך להפיכת העיר לירוקה היא התנגדות של פקיד אחד במשרד הבריאות לשימוש במים אפורים כדוגמת מי הכיור והמקלחת להורדה בשירותים. אותו פקיד נתקע ברעיונות מיושנים ומונע ממדינת ישראל לחסוך חצי מכמות המים השפירים שהיום מתבזבזים, ואלו רק דוגמאות בודדות למכשולים שיש לעבור כדי שניתן יהיה לומר שמדינת ישראל מובילה בכל הקשור לקיימות.

דורון ספיר סגן ראש עיריית ת”א ויו”ר איגוד ערים גוש דן לתברואה, תיאר את פרויקט הטיפול בפסולת באתר חירייה, ובפרט מתקני הפרדת הפסולת והפיכתה לחומרי גלם או לאנרגיה. גם הוא הסכים עם ח”כ הורוביץ: “לעירייה אין סמכות. הכל היום נעשה בידי הממשל המרכזי, שממשיך לתת לנו פקודות כאילו המנדט הבריטי לא הסתיים. בנוסף, אנחנו חייבים לעודד בניית בתים ירוקים. כדי לעשות זאת, כיו”ר הועדה לתכנון ובניה, אני דורש מכל אחד לבנות מבנה מעל גודל מסויים לתכנן אותו לקיימות. אנחנו הולכים לתוכנית אב שתטמיע דרישה זו ותייעל את התהליך לביצועה.”

האדריכל ניר חן ממשרד חן אדריכלים הנמנה על חברי צוות האדריכלים שזכה בתחרות התכנון (אקסלרוד-גרובמן אדריכלים עם חן אדריכלים ועם גאוטקטורה – אדריכל יוסי קורי), אמר כי כמתכנן של מבנה אקולוגי הוא נאלץ לחשוב על פתרונות יצירתיים בכוחות עצמו וכי למרות שבישראל יש מוחות מעולים בכל הקשור לאנרגיה, מיחזור מים וכו', אין מי שיעביר את הפתרונות הללו לציבור הרחב. “יש להקים מערך מחקר ופיתוח שיקח את הטכנולוגיות המעולות הללו ויוריד אותם לשימוש ביתי. חן שהציג את המבנה הדגים כמה דרכים לקיימות. בין היתר כל המים האפורים עוברים טיהור, ואפילו בריכות הטיהור הפכו לגורם עיצובי; החלונות בצד הדרומי של המבנה מתוכננים כך שבקיץ ימנעו מחלק מאור השמש להכנס ואילו בחורף יאפשרו לכל קרני השמש לחדור, ועוד.

אורנה אנג'ל, סמנכ”ל תכנון וקיימות בקבוצת שיכון ובינוי שחלק מתפקידה מלווה כיום את המנהלים והחברות בקבוצה בהטמעת הקיימות בכל הפעילויות העסקיות ועמדה עד לפני כשנה בראשות החברה שפיתחה את נמל תל אביב סיפרה את סיפורו של הנמל והדגימה כיצד ניתן להפוך אתר מוזנח ומלוכלך לאתר הבילוי המרכזי של תל אביב, תוך שמירה על המורשת ההיסטורית של המקום.

התורמת העיקרית להקמת הבניין האקולוגי של בית הספר, דיים שירלי פורטר, בעבר ראש עיריית לונדון, הודתה לנשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' צבי גליל על שהוא מעמיד את כובד משקלו למען הקמת הבניין האקולוגי וכי הוא מבין שנושא הסביבה הוא אחד הנושאים החשובים, ושהוא חוצה פקולטות. היא קבלה על כך שישראל, שפעם הובילה בתחום, מפגרת מאחור בנושא הסביבה: “אנו קוראים בעיתון יותר מדי על זיהום אוויר ונחלים ועל מחסור במים. אנחנו באוניברסיטה לוקחים את הנושא ברצינות ורוצים להראות לכולם כיצד ניתן לבנות מבנה שיתרום לסביבה ושטביעת הרגל האקולוגית שלו תהיה מועטה. הבניין יהווה מעבדה חיה, אנשים ידגימו בו את הטכנולוגיות החדישות ביותר. ייתכן שהוא ייצור מחלוקת בגלל צורתו, אבל זה עניין של טעם, החשוב הוא שהוא יגרום לחשיבה על בניה ירוקה.”