היעד הסופי של המחקר הזה: זכוכית לחלונות שתנקה את עצמה ומיקרו-מכונות והתקנים מכניים זעירים אחרים, שבהם מופחת החיכוך שבין הרכיבים הנעים.
העלים של צמח הלוטוס, או נימפיאת המים ממשפחת הנופריים, מלהיבים מאד יחד עם פרחיו היפהפיים, את בני המזרח הרחוק. אבל עתה מתעניינים בהם ומשיקולים אחרים לחלוטין גם מדענים אמריקנים, המפתחים חומרים חדשניים, מהפכניים. צוות מהפקולטה להנדסה מכנית של אוניברסיטת אוהיו בארה"ב, רשם פטנט של משטח דוחה-מים וסופר-חלקלק, שפיתח.
החומר מחקה את הטקסטורה של עלי הלוטוס. היעד הסופי של המחקר הזה: זכוכית לחלונות שתנקה את עצמה ומיקרו-מכונות והתקנים מכניים זעירים אחרים, שבהם מופחת החיכוך שבין הרכיבים הנעים.
עלי הלוטוס משכו את תשומת ליבו של פרופ' בהרט בושן ראש צוות המחקר כיוון שהם שמנוניים, מצופים בשכבה דקיקה של שעווה ובמיקרוסקופ מגלים כי פני השטח שלהם מכוסים בבליטות קטנטנות כך שהמים ממש מחליקים עליהם ונראים כמו טיפות. אותה טקסטורה תפחית את מידת החיכוך שבין חלקים נעים במכונות. במיוחד יש לכך חשיבות כאשר היום מפתחים מכונות זעירות, בננו טכנולוגיה. לא ניתן לסמוך בהן על חומרי סיכה רגילים.
צוות הפיתוח סבור שיוכל להציע בעתיד הקרוב ליצרני מכוניות להתקין שמשות מזכוכית דוחה — מים כך שפעולת המגבים תהיה הרבה יותר יעילה. יתכן שהזכוכית הזאת תהיה אז גם "חכמה": בעלת יכולת לנקות את עצמה.
לצורך המחקר נבנה מודל ממוחשב שמחשב מהו המשטח המכוסה בבליטות זעירות הטוב ביותר ליישומים שונים. גובה הבליטות הזערוריות בזכוכית שתנקה את עצמה יהיה כמה ננו-מטרים, או מיליארדית המטר. מה שלא יפריע להן להיות ברמת שקיפות גבוהה ועם זאת היא תידחה מים וליכלוך אחר. זכוכית כזאת, שתידחה מעליה טיפות של גשם ואבק, תחייב פחות עבודת ניקוי. ניתן יהיה להתקין כמותה גם בחלונות בבית.
עבור תעשיית הרכב זכוכית כזאת היא ממש אידיאלית שכן אם תידחה מים תשתפר בכך רמות הבטיחות של הנהג והוא יראה אז את הדרך טוב יותר, במיוחד בתנאי מזג-אויר קשים. כיום, ניתן לרסס בספריי מיוחד את השמשות ברכב – והחומר המצפה אותן זמנית דוחה מים. אולם התרסיס אינו מחזיק מעמד זמן-רב ו"מתאדה". הטכנולוגיה החדשה בונה אפוא את יכולת דחיית המים לתוך הזכוכית.
