"המים הם הנפט של המאה ה-21"

ישראל יכולה לנצל את המחסור העולמי הצפוי במים כדי להאיץ את פיתוח תעשיית טכנולוגיות המים ולהפוך לגורם דומיננטי בשוק העולמי אומרים מומחים לקראת כנס שיעסוק בנושא

גל. מתוך ויקיפדיה
גל. מתוך ויקיפדיה

במסגרת כנס משבר המים בישראל שהתקיים בתחילת חודש יוני בתערוכת "קלינטק 2008", הועידה והתערוכה הבינלאומית ה-12 לתשתיות, איכות סביבה וטכנולוגיות מים, אמר חיים פרנדדס, סגן ממונה אגף תקציבים, כי לא יהיה מנוס מהטלת היטל בצורת על הציבור בישראל כתוצאה ממשבר המים.

הדברים נאמרו במסגרת דיון על ניהול משק המים בישראל ומחיר המים לצרכן הפרטי והחקלאי. יוסטה בלייר, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אמר בכנס כי ציבור החקלאים הוא חלק ממדינת ישראל והם יעשו מאמץ לחיסכון המים כחלק מהמאמץ הארצי.

לאור קיומו של משבר מים רציני בישראל אמר בוקי אורן, יו"ר מקורות לשעבר, כי הקווים האדומים נחצו מזמן ואנחנו נמצאים בדרך לקווים השחורים. לדבריו, אף אחד אינו יודע היכן נמצאים הקווים השחורים ומה בדיוק תהיה התוצאה של מעבר הקווים האלה. הוא הוסיף ואמר, כי משבר אמיתי אינו חייב להיות משתק, אלא חייב להיות מנוע צמיחה.

בעקבות מיעוט הגשמים בחורף האחרון ועלייה חדה בצריכה הביתית של המים, עומדת ישראל בפני משבר המים החריף ביותר שפקד אותה בעשור האחרון. בסוף הקיץ צפויה ירידה של המפלסים במקורות המים העיקריים אל מתחת לקווים האדומים, והדבר יהווה איום על איכות המים. רשות המים תיאלץ לנקוט צעדי חיסכון כדי להגדיל את ההיצע.

על פי תחזית שהכין בימים האחרונים השירות ההידרולוגי ברשות המים, בסוף הקיץ צפויים המפלסים לרדת מתחת לקווים האדומים בכנרת, באקוויפר ההר המערבי ובאקוויפר החוף. משמעות ירידה כזאת היא גרימת נזק בלתי הפיך לאיכות המים במאגרים, ובעיקר המלחה. הרשות עשויה לפנות לממשלה בבקשה לאסור, בקיץ ובסתיו, על השקיית גינות ציבוריות ופרטיות במים שפירים.

כזכור, הציעו גורמים ובהם נציבי מים לשעבר לספק סיוע ממשלתי ייעודי לחברות סטארט-אפ שיפתחו טכנולוגיות בתחום המים.

מן הראוי שבישראל, המתיימרת להיות שחקנית מובילה בתעשיית המים בעולם, יהיה משק המים דוגמא ומופת, עלינו להיות "אור לגויים". מטרת הכנס "משבר המים בישראל – מנוף לצמיחה" היא לגרום לכך שינקטו צעדים דרמטיים, שישלבו צעדי חיסכון ופעולות להגדלת היצע המים. הצלחתה של ישראל להסדיר את משק המים היא מנוף לצמיחה עבור תעשיית המים, המייצאת כיום כמיליארד דולר בשנה. פוטנציאל השוק בעולם הוא 400 מיליארד דולר בשנה.

"המים הם הנפט של המאה ה-21", אמר אנדרו ליבריס, יו"ר דאו כימיקל בפורום הכלכלי החשוב בעולם, אשר נערך בדאבוס, שוויץ באחרונה .בכנס בו השתתפו "אדוני העולם", נשיאים, ראשי ממשלה, בנקאים, ומיליארדרים, הובעה דאגה רבה למחסור ההולך וגדל במים וזאת, בשל העיור והתיעוש העולמי, המגדילים את הביקוש וצריכת המים.

גם הביקוש המוגבר לתוצרת חקלאית, מגביר מטבע הדברים את הביקוש למים ואם נוסיף לכך את שינויי האקלים וזיהום מקורות מים רבים בעולם, המקטינים את היצע המים, נבין שיש פה בעיה חמורה מאד.

לדברי המומחים ישראל יכולה לנצל את המחסור העולמי הצפוי במים כדי להאיץ את פיתוח תעשיית טכנולוגיות המים, מתוך כוונה להפוך את ישראל לגורם דומיננטי בשוק המים העולמי. שוק המים העולמי מגלגל היום כ-400 מיליארד דולר בשנה.

מומחים מעריכים שענף המים על שלוחותיו (השקיה, מחזור, התפלה וכד') עתיד לצמוח במאות אחוזים בשנים הקרובות, בשל מחסור המים העולמי. יצוא תעשיית המים מישראל עומד היום על 870 מליון דולר בשנה.

הטיפול בביוב

נושא נוסף שהועלה בוועידה ובתערוכה “קלינטק 2008” יהיה נושא הטיפול ביוב. בשנים האחרונות חל פיתוח מואץ בתחום תשתיות הביוב במשק. מדינת ישראל משקיעה כ-500 מיליון ₪ בשנה בהקמת תשתיות ביוב חדשות ובשיקום ושדרוג תשתיות הביוב הקיימות.

הנהלת התערוכה רואה חשיבות גדולה בטיפול בשפכים, שתאפשר את הרחבת היצע הקולחים לשימושים שונים, ביניהם: השבת קולחים לחקלאות, לגינון עירוני, לתעשייה ולייצור חשמל. טיהור השפכים וניצולם המלא מביא להפסקת המטרדים תוך שמירה על בריאות הציבור והסביבה, וכן ליצירת מי קולחין מטוהרים, המהווים משאב חיוני למשק המים, לצורכי הגינון והחקלאות. הסדרת תחום הביוב מהווה נדבך חשוב בפיתוח בר קיימא, לסביבה נקייה יותר.

בתחום התשתיות

גז טבעי – מדינת ישראל נכנסה לתהליך הקמת מערכת הולכת גז טבעי, אשר תספק גז טבעי לתחנות כוח של חברת חשמל, ליצרני חשמל פרטיים שיקומו, ולמפעלי תעשייה ברחבי הארץ.

אנרגיה מתחדשת

העליות החדות במחירי הנפט ובעיית זיהום האוויר ההולך וגובר, גורמים לחיפוש חלופות לייצור אנרגיה ולהגברת השימוש בהן, באמצעים שיקטינו את התלות בצריכת דלקים יקרים ומזהמים. מדינת ישראל חייבת ליישר קו עם שאר המדינות המפותחות בעולם ולהתמודד עם בעיות אלו באמצעות השימוש באנרגיות מתחדשות.

הבניה הירוקה

בשנים האחרונות גברה המודעות ל"בניה ירוקה" מתוך מטרה להקנות איכות חיים וסביבה בריאה יותר, תוך צמצום ההשפעה הסביבתית הכוללת של תהליך הבנייה והשימוש במבנה. בבנייה ירוקה החשיבה היא לטווח ארוך, תכנון מוקדם של ההיבטים הסביבתיים בפרויקט יביאו למוצר סופי איכותי יותר, נוח יותר לשימוש, תתחשב במשאבי הטבע ובסובב ולעיתים חסכני בעלויות הישירות לתפעול המבנה.

זיהום האוויר

הפגיעה באיכות האוויר היא נחלתן של המדינות המפותחות בעולם, גורמים ייחודיים לישראל כמו צפיפות אוכלוסיה, עלייה מתמדת ברמת החיים ותנאים מטאורולוגיים מחמירים את הבעיה עוד יותר. מדינת ישראל נמצאת בפיגור רב בטיפול בבעיה הגורמת לתחלואה ולסבל בקרב אזרחי המדינה.

מיחזור

החיים המודרניים גורמים לכך שכמויות הזבל המיוצרות כיום הולכות וגדלות, תערוכת "קלינטק 2008" עסקה בהטמעת טכנולוגיות המחזור והעלאת המודעות למיחזור בקרב ראשי הרשויות ,מפעלים והציבור הרחב.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. או קיי. טעות שלי. אז חצי דולר למ"ק.
    מה לא בסדר במחיר הזה ? כמו כל מוצר אב, תוצרים הקשורים במים
    יעלו במחירם (נניח עגבניה )
    איך שלא יהיה זה עדיף על מצב אפשרי בו לא יהיו פשוט מים.

  2. שחר , זה רעיון שכבר הועלה בעבר , ובאמת עושים את זה בעולם , אבל בלי ניילון , פשוט מחברים לאוניית ענק קרחון וגוררים אותו ..

  3. מי יודע להסביר לי מדוע כל כך הרבה מדברים על מחסור במים בזמן שטכנולוגיית התפלה מסוגלת לייצר מתוך הים כל כמות שתרצו במחיר של פחות מחצי דולר לליטר ??
    כל ההבדל הוא שהמים יעלו כסף בעוד שהיום הם מחולקים על פי מפתח פוליטי.
    מים יעלו כסף כמו חשמל או דלק או גז.
    האם אני מפספס פה משהו שכולם מבינים ואני לא ?????????

  4. התפלה ברמה הביתית. מתקן פשוט להתפלת מים ברמה הביתית יוכל למחזר מים. מי השתיה ימשיכו להיות מסופקים מהתשתית העירונית ושאר השימושים הביתיים יסופקו על ידי התפלה ביתית. השאלה מה יהיה יותר זול, עלות האנרגיה לצורך ההתפלה או עלות המים.

  5. אולי נשלח צי של ספינות לקוטב הצפוני כדי שיעטפו כמה קרחונים קטנים בניילון ויגררו אותם לחופי ישראל על מנת שיספקו לנו מים מתוקים?

  6. יש ים של מים, כל מה שצריך זה לדעת איך להפוך אותם לזמינים.
    בעתיד נלמד כיצד לצמד את החום שנפלט מתהליכים לא יעילים לאידוי וזיקוק של מים אגב שימוש באותו תהליך. השמש שלנו היא מקור אנרגיה נהדר שכיום אותה אנרגיה נקצרת ביעילות נמוכה מאוד. את היעילות הנמוכה הזו ניתן למנף לטובת השבחת מים אפורים למשל (אפילו לא לכדי יצירה של מים מזוקקים. גם מים לא נקיים שעוברים פיסטור או חימום מסויים יהיו טובים יותר לשימוש חוזר ויחסכו שפיכה של מים נקיים ו/או בזבוז אנרגטי של טיפול במים משומשים).

    התבטאתי בנושא זה בעבר על גבי טוקבקי אתר זה ואמרתי שהחישוב של ניצולת האנרגיה הסולרית הוא ככל הנראה מטעה כאשר מתיחסים לקוט"ש בלבד. התמונה רחבה הרבה יותר ותחת כלכלנות נכונה ושיתוף פעולה אינטרדיסציפלינרי ניתן להגיע לניצול כמעט מוחלט של מה שהיום מתבזבז כחום.

    בברכת חברים,
    עמי בכר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן