סיקור מקיף

שוב בצורת, ושוב מקבלי ההחלטות נרדמים

זו כבר השנה הרביעית בה שוררים תנאי בצורת קיצוניים, רשויות המים נכנסו לתרדמת בגלל מס' שנים גשומות אבל גם ארבע שנים לא הספיקו כדי שיצאו ממנה

מים מטוהרים
מים מטוהרים

השנה בצורת, בעצם זו כבר השנה הרביעית בה שוררים תנאי בצורת קיצוניים, רשויות המים נכנסו לתרדמת בגלל מס' שנים גשומות, למרות שגם בשנים קודמות היה חסר במים. גם בשנים גשומות הארץ כולה נמצאת בחסר מים. מי שלא הבין זאת הוא. .. עיוור? בור?

בארצנו חסר קבוע במים, פשוט מפני שיותר ממחצית הארץ מדבר, המושכים בחוטים שכחו, או אולי לא ידעו, או אולי. … וכך נכנסנו לחסר שאינו ניתן למילוי גם אם יבואו שנים גשומות לרוב. ההצעות הקיימות הן יבוא מים או התפלה, החברה להגנת הטבע טוענת כי יש לבחון יבוא – מידית, שכן ייבוא ניתן לבצע תוך שנה, ואילו בניית מתקני התפלה תארך מס' שנים, כמו כן טוענים בחברה כי יש לבדוק את ההשפעות הסביבתיות של התפלה, לבדוק את השפעות הזרמתן של תמלחות לים.

חשוב להימנע מהזיהום שיגרם בגלל צריכת אנרגיה במתקני התפלה… ניתן, בזמן שבונים את מתקני ההתפלה ניתן להקים ספקי אנרגיה נקיים – שמש ורוח, טענה נוספת של ה"חברה" היא כי מתקני התפלה יגזלו קטעי חוף ולא היא, ניתן להקים מתקני התפלה במרחק מהחוף – ראה מתקן ההתפלה באילת.

אין ספק שחסרים לנו מים, עד כדי כך חסרים מים שיש כבר מי ש"התנפל" על החקלאות בדרישה לחסלה בטענה כי "אנחנו מייצאים מים וירטואלים לאירופה". הטוען הוא פרופסור מכובד שכנראה לא יודע את כל העובדות, המושג מים וירטואלים עולה לכותרות ותופס תאוצה, מאחורי המושג הראיון כי לא נכון לגדל גידולים באזורים בהם חסרים מים ולייצא את התוצרת לארצות רוויות. הרעיון בבסיסו נכון, אבל, גידולים שניתן לגדל בתנאי מדבר חם, אינם גדלים בארצות הקור ולכן חשוב לשקלל את הכדאיות של הגידול גם במחיר הובלת מים.

ייצוא כותנה מהנגב הצפוני שווה ליצוא וירטואלי של מים, ייצוא תפוחי-עץ ובמידה מסוימת פרי הדר הם במידה רבה יצוא מים, יתכן שגם חלק גדול מירקות השורש יפול באותה משבצת, ייצור בשר וחלב צורכים מים רבים אבל אלה יכולים להיות מים מושבים, מה גם שרובה ככולה של התוצרת ממשק החי משווקת בארץ.

בנסיון לא להיות פוליטי, אסור לשכוח את ה"ערך המוסף" ואולי הראשוני של הישובים החקלאיים, חלוציותם (ללא מרכאות) ומיקומם בגבולות. האם יש מי שמצפה כי אותם חקלאים ילטשו יהלומים? או אולי פשוט ילמדו מעט כלכלה וירוויחו את מחייתם בבורסה?

מיד נגיע לחקלאים שיושבים בדרום אבל לפני כן, יצוא דובדבנים מרמת הגולן, ענבים ויין, פירות נדירים שמקבלים מחירים גבוהים, כל אלה מצדיקים את צריכת המים, בתנאי שיהיו אלה מים מושבים.

כאשר משתמשים במושג ייצוא מים וירטואלים כטענה לדילול שטחי החקלאות בארץ, חשוב לזכור כי : בחצי הדרומי של הארץ -במדבר, רוב הגידולים מושקים במים מליחים ומים מושבים, כך שמי שטוען כי חקלאי הנגב והערבה "מייצאים מים וירטואלים" פשוט שוגה ומטעה.

נכון, גם מים מליחים אינם משאב נצחי, אבל כאשר משתמשים במים בשיטות מתוחכמות וכאשר מגדלים גידולים שאינם צורכים כמויות גדולות, ( בשילוב הפיטריה (פונגוס) שניתגלתה לאחרונה ), אין מקום לשימוש הזדוני במושג "ייצוא מים וירטואלים".

במקום אחר כתבתי על הנזק הסביבתי שגורמת שאיבת מים מליחים בערבה. גם כאן אין סיבה להפסיק את החקלאות שכן ע"י מיחזור / השבה מלאה של מי ביוב למערכת ניתן לקזז את הנזק. מה שמביא אותנו לפתרון מיידי, החל בחסכון מירבי בשימוש אישי, חסכון בתעשיה (בחוק), שימוש במים אפורים, השבת כל המים מביוב ותעשייה לשימוש חוזר.

כל עוד בצפון מזהמים מי ביוב נחלים וזורמים לכינרת, כל עוד יש מפלי מי ביוב בקידרון, כל עוד מגיעים מי ביוב ושפכי תעשיה לים התיכון, ואפילו כל עוד מקלח זרם ביוב בירדן הדרומי, לא עשינו את הדרוש, לא ניצלנו את המים העומדים /זורמים לרשותנו. קודם לכל חייבים להשתמש במים שלרשותנו במחזוריות, שוב ושוב.

כידוע לקוראים עסקתי רבות בהתייבשות ים-המלח, בימים אלה עוסקים אנשי הבנק העולמי בבדיקת היוזמה (ההרסנית) של מוביל ממפרץ אילת לים-המלח, מדוע אינם עוסקים בחלופות? אולי בגלל שהחלופות אינן "גרנדיוזיות" ואין בהן "אפיל פוליטי"?

ממאחר ועסקינן בחוסר מים, יותר לי לכרוך את ים-המלח והבצורת, להלן פתרון לשתי הבעיות – הצעתו של המהנדס גיורא שילוני ([email protected]), לפרטי ההצעה שהוגשה לפני שנים מס' לרשויות

להלן : מוביל מהים התיכון מזרחה במקום הצר ביותר באיזור נחל חדרה אל נחל בזק, בעזרת חשמל שיופק בהפרשי הגבהים יותפלו המים, גיורא מציע להזרים כמיליארד מ"ק עם אפשרות להגדלה כמחצית מהמים תופנה לצריכה בארץ והמחצית השניה לזרימה בערוץ הירדן הדרומי לים-המלח.

בתשובה לוועדת חקירה לנושא המים, הודיעה רשות המים על "כוונה להשמיש בארות שנסתמו ולקדוח בארות נוספות ", הבנתם ? הכוונה היא לשאוב מים מאותם מאגרים שלכולם ידוע שהם הולכים ומתדלדלים – בגלל שאיבת יתר, להשמיש בארות שנסתמו בגלל המלחה, המלחה בגלל שאיבת יתר . … אולי איני מספיק טוב ב הבנת הנקרא . ..? סביר יותר להניח ש ברשות נתונה סמכות בידי מי שאינו מבין את : מקומו, תפקידו, סמכותו, חובתו . .. וכך הלאה. כלומר המשאב החשוב נתון בידי. … ?

כאשר קוראים את בעיתונים את ההתייחסויות של מנהל-המקרקעין, של האוצר, של וועדות ורשויות, עולה הספק שאנחנו חיים באותה ארץ ובאותם תנאים כמו "המתייחסים". חוסר ההבנה והבורות שולטים בדברים אבל יותר מכך במעשים ובמה שלא נעשה, חוסר הבנה וחוסר מעש שמציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות אפריקאיות "מפותחות" באיזור הסהל, בשלב זה הדמיון הוא בהתייחסות, בחוסר המעש, אלא שהבעיה העיקרית היא כי : הדמיון מתגבר והולך ועלול להשפיע על כושר השרידות !

שוב עד לפתרון בר-קיימא לטווח ארוך. באוסטרליה שותים מי ביוב מטוהרים כך גם ב… שוויצריה. מה שנעשה בשוויצריה הרוויה ובאוסטרליה היבשה. .. אפשר לממש אצלנו, שכן כבר כתבתי בעבר כי: "אנחנו חיים בארץ שחציה מדבר ומתנהגים כאילו ישבנו לחופו של אגם שוויצרי".

5 תגובות

  1. צריך להציב את משבר המים על ראש סדר היום בפעם הראשונה בהיסטוריה מתכננים לשאוב מתחת לקו השחור וזה יכול לפגוע באיכות המים בכנרת הגיע הזמן שהרשויות המקומיות והממשלה יקחו יוזמה ויעבירו את כל המים המטוהרים לחקלאות וישתמשו במי שתייה רק לצרכים ביתיים

  2. משבר המים הוא אכן חמור מאין כמוהו ואיני מבין מדוע אין שום טיפול יסודי בנושא

  3. תיקון
    בפיסקה על מוביל מהים התיכון לים המלח כתוב "לזרימה בערוץ הירדן המזרחי"
    צריך להיות (כמובן) , ערוץ הירדן ה ד ר ו מ י .
    באשר לדיקדוק … ופיסוק … ללא הבהרות ודוגמאות התגובה אינה ראויה .

  4. דוקטור, דקדוק ופיסוק אתה יודע?
    אם לא, תשתמש בוורד בפעם הבאה שאתה כותב מאמר, אם רק בשביל שהוא לא יראה כאילו ילד בית ספר יסודי כתב אותו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן