במסגרת פרויקט הגנום פועלים מדענים אוסטרלים ואמריקאים במטרה להרחיב מיפוי הדי.אן.איי של בעלי חיים, כדי להשוותו לאדם. הריחוק הגנטי של הקנגורו מהאדם עשוי לתרום לחקר הרבייה * ובהזדמנות זו, כל הכבוד למערכת וואלה המתרגמת ידיעות מדעיות ולא ניו אייג’יות….
מדענים אמריקאים ואוסטרלים הודיעו שלשום כי הם פועלים יחד במסגרת פרויקט הגנום במטרה למפות די.אן.איי נוסף של בעל חיים, כדי שניתן יהיה להשוותו מבחינה גנטית לדי.אן.איי של בני אדם, וכך להרחיב את הידע על מחלות ועל ביולוגיה בסיסית. לפיכך, בקרוב ימופה במלואו הגנום של הקנגורו שיצטרף לכלב ולעכבר.
מכיוון שהקנגורו הוא יונק כיס, וככזה רחוק יחסית מבחינה גנטית מבני האדם, ההבדלים בינו לבין יונקים אחרים, דוגמת האדם, עשויים לתרום להבנת הביולוגיה של תהליכי רבייה. “אנו צופים שהמידע שיתקבל בפרויקט הגנום של הקנגורו יתברר כבעל ערך רב במחקר רפואי ובמחקר חקלאי מסביב לעולם”, העריך ג’ון בראמבי, הגזבר של המדינה האוסטרלית ויקטוריה.
המכון האמריקאי הלאומי לחקר הגנום האנושי (NHGRI), שמהווה חלק ממכוני הבריאות הלאומיים, הודיע על שותפות עם הסוכנות האוסטרלית לחקר הגנום, שמושבה במלבורן. ההודעה על השותפות נמסרה ב”ביו-2004″, כנס הביוטכנולוגיה הגדול בעולם שהתקיים השבוע בסן פרנסיסקו. “שיתוף הפעולה המדעי הזה בין ארה”ב לאוסטרליה מייצג צעד חשוב נוסף במסע שלנו להבין יותר לעומק את הגנום האנושי”, אמר מנהל NHGRI, הד”ר פרנסיס קולינס.
הקנגורו שייחקר הוא “וולאבי תמר”, קנגורו קטן שחי באיים הסמוכים לחופים הדרומיים והמערביים של אוסטרליה. האב הקדמון המשותף האחרון שהיה ליונקי הכיס ולאדם חי לפני 130 מיליון שנה. השימפנזים, לשם השוואה, חולקים אבות קדמונים עם האדם עד לתקופה שלפני שבעה מיליון שנה.
הושלמו פיענוחי הגנום של האדם, החולדה וזבוב הפירות
בשל ההריון ואופן גידול הצאצא המיוחד של הקנגורו, חיה זו יכולה לספק תובנות כלליות יותר בנוגע לתהליכי הרבייה. הנקבות של הוולאבי מתעברות פעם בשנה וממליטות בערך באותו יום בכל שנה. לאחר הלידה הן מזדווגות שוב, בדרך כלל בתוך שעה מרגע ההמלטה.
יונקי כיס, כגון הקנגורו, ממליטים עוברים בשלבי התפתחות ראשוניים. לאחר ההמלטה העובר זוחל לתוך כיס חיצוני וניזון מחלב שמופרש מגוף האם. זאת, בניגוד ליונקים אחרים, שנושאים את העובר בתוך הגוף ומזינים אותו באמצעות השליה.
פרסומתבית הספר לרפואה על שם ביילור ביוסטון, שחוקריו יבצעו את הפענוח, היה מעורב בעבר בפענוח הגנומים (במלואם או בחלקם) של הפרה, האדם, זבוב הפירות, החולדה, קוף הרזוס והחיפושית האדומה. הפרויקטים לפענוח הגנום של האדם, זבוב הפירות והחולדה כבר הושלמו. חוקרים בארה”ב כבר עובדים על טיוטת פענוח של יונק כיס אחר – האופוסום הדרום אמריקאי.
“אוסטרליה צועדת בחזית חקר הגנום של יונקי הכיס, והיא כבר אספה מידע רב ערך על המקטעים הגנטיים המפקחים על הפקת חלב והרכב החלב”, אומר בראמבי. “ההסכם החדש הזה, שמתאפשר בזכות מענק מממשלת ויקטוריה, יבטיח שאוסטרליה תמשיך להוביל בתחום המחקר החשוב הזה. פענוח הסודות של הגנומים החדשים עשוי להוביל לשיפור תפוקת החלב בפרות, ייצור חומרים אנטיביוטיים וטיפולים חדשים במחלות כגון סרטן, פגיעה בעמוד השדרה בבני אדם ומחלת הפרה המשוגעת בבקר”.
