*בניגוד לאמונה העממית הרווחת, מסבירה ד”ר ד”ר תמר לוטן, מומחית למנגנוני צריבה של מדוזות מאוניברסיטת חיפה כי חומץ, שתן, קוקה קולה או כל חומר עממי אחר הוא חסר ערך כנגד כוויית המדוזות שפוקדות את חופי ארצנו ובמקרים מסוימים, זה יכול רק להזיק; וגם: האם אנחנו באמת נעקצים על ידי ביצי מדוזות?*
“אין טעם או צורך לשפוך חומץ, שתן, קוקה קולה, חול או כל חומר עממי אחר על כוויית מדוזות. האמונה כי חומץ עוזר הינה שגויה ונובעת מחוסר הבנה של הספרות המקצועית”, כך מסבירה ד”ר תמר לוטן, ביולוגית מבית הספר למדעי הים של אוניברסיטת חיפה חוקרת מדוזות ומומחית למנגנוני הצריבה שלהן.
לדבריה של ד”ר לוטן, האמונה הרווחת לפיה חומץ, או כל חומר חומצי אחר, יכול לסתור את מנגנון הארס של המדוזה מבוססת על מחקרים שהראו כי חומץ מונע המשך הפעלה של מנגנוני הצריבה בזרועות הציד של מדוזת הקופסא (Box jellyfish), מדוזה קטלנית שאינה נמצאת בחופי הארץ או בים תיכון. אולם במקרה של המדוזה “שלנו” – החוטית הנודדת – החומץ אינו משפיע במאומה על מנגנוני הצריבה שלה ואף במקרים מסוימים שימוש בחומץ יכול להזיק לכוויה שנוצרה. היא אף הוסיפה כי ההסברים על כך שהחומץ מנטרל את החומר הבסיסי שברעל המדוזה אינו נכון מכיוון שגם הרעל עצמו נמצא באופן טבעי בסביבה חומצית. “הטיפול בצריבת חוטית נודדת הינו שטיפה במים והרגעת האזור הנפגע בתכשירים רפואיים. במידה והצריבה הינה על שטח גדול או תגובת הגוף הינה חריפה כמו נפיחות חזקה, אודם או תגובה אלרגית יש לגשת לקבל טיפול רפואי”, אמרה ד”ר לוטן, שהייתה שותפה לפיתוח התכשיר נגד הצריבה כמו גם לשימושים רפואיים אחרים במנגנוני הצריבה.
“למדוזות מיליוני מנגנוני צריבה זעירים, דמויי מזרק, המצויים בעיקר ע”ג זרועות הציד של המדוזה”, מסבירה ד”ר לוטן. “המזרק שגודלו כמאית מילימטר מכיל בתוכו מחט מרובת זיזים. מגע של עור אדם עם זרועות הצייד של המדוזה גורם להפעלת מערכת ההזרקה. כאשר המזרק מופעל מתפתח בו לחץ גבוה של 150 אטמוספרות – פי 70 מהלחץ המצוי בגלגל מכונית – שגורם לשחרור והחדרת המחט לתוך העור בעוצמה הזהה למהירות כדור אקדח ביציאתו מהלוע. זרועות המדוזה נושאות מיליוני מזרקים זעירים ואדם שנצרב צפוי לקבל כמיליון מחטים לשטח של סמ”ר. המזרקים מחדירים רעל לתוך הגוף וגורמים לדלקות וכאבים”.
גם “ביצי המדוזות” שצורבות אותנו גם כשאיננו רואים מדוזות הן המצאה עממית שאין לה קשר עם המציאות. לדבריה של ד”ר לוטן, אותן זרועות הציד של המדוזות ממשיכות לצוף במים גם לאחר שניתקו מהמדוזה ומכיוון שהן זעירות ושקופות, קשה מאוד לראותן. אולם למרות שניתקו מהמדוזה, חלק ממיליוני מנגנוני הצריבה שנמצאים בכל זרוע כזו יכולים להמשיך ולפעול גם לאחר שניתקו מהמדוזה ולכן המים צורבים.
23 תגובות
אריק …
הסברת יפה ונכון את עניין המים המתוקים…. אהבתי.
ספקן….יצא לך לנסות מים מתוקים על צריבה של מדוזה ??? ואם לא יצא לך …אני ממליצה לא לנסות זאת (-:
ספקן, אלו שממליצים לא לשטוף במים מתוקים, זה מכיוון שמים מתוקים מגבירים את שחרור הארס מתאי הארס של המדוזה. וגם כאשר יש לך ג’ריקן שהבאת לצורך שתיה וזה זמין מיידית.
דפנה
בעקבות הוויכוח כאן קראתי קצת בנושא ובין השאר אודות עניין השטיפה במים מיד לאחר הצריבה.
לפי מה שהבנתי אין הסתיגות משטיפה במים מתוקים לעומת מי ים בגלל שיקולי מליחות. אלא מה ? בדרך כלל מומלץ לשטוף במי ים בגלל שהם זמינים יותר ממים מתוקים. שטיפה במי ים מצריכה הליכה של מטרים בודדים עד למקום השטיפה, לעומת זאת שטיפה במים מתוקים מצריכה הליכה של עשרות מטרים או אפילו מאות מטרים. ההליכה הארוכה למקום מים מתוקים גורמת לארס לפעול ביתר תוקף; לכן ,כאמור, עדיפה שטיפה במי הים הקרובים.
תיקון *** ציינתי שד”ר לוטן כתבה מחקר …. התכוונתי למסקנה שהגיעה אלי בעקבות מחקרים !!!
בכל אתר רשמי מטעם קופ”ח וכו’ ממליצים להשתמש בחומץ חד משמעית
הייתי שמחה לו ד”ר לוטן הייתה מפרסמת על מחקרים זהים שהיא מדברת עליהם.
תודה ושבת ללא צריבות (-:
מר’ אבי בליזובסקי שלום רב,
כל הפירסומים שקראתי בנושא , מדגישים למה לא להשתמש במים מתוקים כנגד צריבת מדוזות.
והסיבה נשמעת הגיונית שלא מומלץ לשטוף עם מים מתוקים כי הם מגבירים את שחרור הארס מתאי הארס של המדוזה.
ד”ר לוטן כתבה מחקר על הימנעות מצריבה ודרך המחקר היא מניחה וחושבת שהטיפול בצריבה שווה לטיפול בכוויה. ואני מדגישה הנחה ולא קביעה מדעית מדוייקת וההבדל כאן דק .. בין הימנעות לבין טיפול מיידי (עזרה ראשונית)!!!
מה שמדאיג אותי… ישנם קוראים שמבינים שמים מתוקים זה הפתרון…. מנסיון שלי(כמו כן גם של אחרים) מים מתוקים רק הגבירו את הצריבה !!!
כל הכבוד לד”ר לוטן שמפרסמת את מחקריה…. והיא עוסקת במדעים …וכידוע מדע = לפחות 2 מדענים אשר עושים מחקר על אותו נושא (כל אחד בנפרד ) ומגיעים לאותה תוצאה = מדע מדוייק ותוצאה זהה.
בקיצור המחקר מבוסס על ידי ד”ר לוטן וטענותיה בלבד !
עדכון, שוחחתי כעת עם ד”ר לוטן, והיא הסבירה שהתכשיר שפיתחה לא מהווה פתרון לבעיית הצריבה, הוא בכלל עוסק בשלב של מניעת הצריבה מראש עם הכניסה למים ולא מטפל בצריבה אם היתה בדיעבד. היא פשוט ראתה יותר מדי מקרים של אנשים ששפכו חומץ וטוענת שצריך לטפל בכוויה כזו כמו בכוויה ממים רותחים ולא באמצעים עממיים כגון חומץ.
לעצם העניין היא מציעה למי שנפגע מצריבה לגשת לבית מרקחת (או במקרה שמדובר בכוויה חמורה אף לרופא) ולהתייעץ איתם באשר לתכשירים הרלוונטיים לפי המלצתם של אותם רוקחים או רופאים. העיקר לא לשים חומץ.
העמדה שלה כמפתחת התכשיר המונע, מאפשרת לה להכיר את מנגנון הצריבה של המדוזות לעומקו.
אגב התכשיר, ששמו שמור במערכת, כמעט לא ניתן להשגה בישראל.
מקווה שכעת העניין ברור.
אבי בליזובסקי
בת-יה והאחרים: השארתי פניה נוספת אצל דובר אוניברסיטת חיפה.
תיקון: אלה = אלא. סליחה.
הציבור רואה חשיבות בידיעה הזאת, אלה שהוא מגלה שמדובר בפרסום – לא כל כך סמוי.
זה לא עלון פרסומת, זו אמורה להיות הודעה לעיתונות של אוניברסיטת חיפה. ובניגוד לYNET ו-NRG, אני נתתי להם את הקרדיט, כלומר באתר הידען כתוב במפורש מה המקור, לא צריך לנחש. נראה שהם היו זהירים ולא כתבו במפורש את שם התכשיר אבל העובדה שכל שאר כלי התקשורת פרסמו את המידע בשל חשיבותו.
גם הציבור רואה חשיבות בידיעה הזו, עובדה שעד כה – ב-12 שעות נכנסו אליה (באתר הידען) מעל אלף גולשים.
נראה כמו פרסומת סמויה לתכשיר רפואי נגד מדוזות.
תמשיכו לשים חומץ זה עוזר!
הכתבה מבוססת על עלון פירסומת שנישלח בו זמנית למספר כתבי מדע בעתונות. היום (או אתמול או שלשום) הופיעה כתבה עם אותו תוכן ממש באתר nrg אתר ynet ועוד כעשרה אתרים נוספים בישראל. לא מאמין בצירוף מקרים כזה אלא אם כן מקורו בעלון פרסומת אחד.
אם מישהו מטיל ספק בדברי באשר לפרסום עלון המאורגן בו זמנית בימים האחרונים — יעשה חיפוש בגוגל אחר צמד המילים “מדוזה חומץ” וישתמש בתפריט החיפוש המתקדם שמחפש רק את ההודעות שפורסמו בשבוע האחרון.
הנושא בבדיקה מול דוברות האוניברסיטה.
יש בעיה אם הכתוב לא מציין בצורה מודגשת יותר את האינטרסנטיות, לכאורה, רק לכאורה, של המרואיין.
מנסיון אישי :
תחשירים להגנה מקרינת השמש שמכילים חמרים שומניים מגינים מפני הצריבות .
סרקזם נטע
לתכשיר קוראים Safe Sea.
ניתן לרכוש אותו במספר חנויות בארץ אצל המפיץ המקומי:
http://www.amourdeadsea.com/
“אמרה ד”ר לוטן, שהייתה שותפה לפיתוח התכשיר נגד הצריבה כמו גם לשימושים רפואיים אחרים במנגנוני הצריבה.” רק שכחו לכתוב איך קוראים לתכשיר וכמה הוא עולה.
לא יודע מאיפה הביאו את המחקר הזה, אני גולש כל חיי כ 20 שנה ונעקצתי מאות פעמים ממדוזות וחומץ הציל אותי כמו קסם כל עוד שמים אותו זמן מאוד קצר לאחר העקיצה.
בפעמים שלא שמתי התפתחו כוויות ולאחר מכן צלקות.
טיעון מעניין, מאחר ולמשל בסדרה הדוקומנטארית “נשוך אותי” (BITE ME), ששודרה בערוץ NG, ד”ר מייק ליהי המגיש, שפך חומץ לאחר שצרב את עצמו במכוון ע”י מדוזה וטען שהכאב פסק מיידית.
אישית אני יודע, שחומץ למשל, מפסיק את תחושת הגירוד הנובעת מעקיצות יתושים. חומץ מפחית מיידית את תחושת העקצוץ, מה שקרמים ומשחות לא מסוגלות לעשות במהירות שכזו וביעילות שכזו…
“הטיפול בצריבת חוטית נודדת הינו שטיפה במים והרגעת האזור הנפגע בתכשירים רפואיים”…. כמו?