סיקור מקיף

עוזיה גליל: רמת ההוראה התיכונית – אחת הבעיות החמורות של מדינת ישראל

אבי תעשיית ההיי-טק הישראלית אמר את הדברים במפגש הראשון של “פורום מנהלים לחדשנות” שהתקיים בטכניון

 בתמונה מהמפגש: עוזיה גליל (מימין) עם ד"ר לוי גרצברג, מייסד חברת "צורן". צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון.
בתמונה מהמפגש: עוזיה גליל (מימין) עם ד"ר לוי גרצברג, מייסד חברת "צורן". צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון.
עוזיה גליל, הנחשב לאבי ההיי-טק הישראלי, אמר בטכניון כי “החינוך ורמת ההוראה בתיכונים הם אחת הבעיות המרכזיות של מדינת ישראל. אנחנו צריכים לשאוף לכך שהילדים שלנו ירצו להיות המורים של הדור שאחריהם. לשם כך נדרש מאמץ אדיר”. הוא פתח בכך את המפגש הראשון של “פורום מנהלים לחדשנות”, בראשות פרופסור מרים ארז, מנהלת מרכז הידע לחדשנות שהוקם בשנה שעברה בטכניון.

עוזיה גליל הוסיף כי למרות זיהויו עם תעשיית ההיי-טק, הוא מבקש לקדם כאן דווקא את החדשנות בתעשייה הקלאסית, המסורתית. “תוכלו לומר עלי – מה אתה בכלל יודע על התעשייה הזאת? זה נכון, אבל לפעמים, מבט מבחוץ יכול לעזור”. לדבריו, קידום חדשנות בתעשייה הקלאסית הוא אתגר מורכב. “תעשיית הפלסטיק הישראלית, למשל, היא מופת של חדשנות ושל תכנון יצירתי”, הוסיף.

ד”ר ג’ון קאו, מהאישים המובילים בחקר החדשנות ומחברו של הספר Innovation Nation, אמר בהרצאתו כי חדשנות פירושה שאיפה, המגובה ביכולות, לעצב עתיד רצוי מוגדר. “חדשנות דורשת מטרה ברורה, חזון מוגדר של העתיד הרצוי”, אמר ד”ר קאו. “החדשנות פורצת כאשר ישנה תחושת בהילות כלשהי, כמו זו שהתעוררה בארה”ב עם שיגור ה'ספוטניק' הרוסי ב-1957. עלינו להרחיב את משמעותו של המונח 'חדשנות' כמו גם את משמעותו של המונח 'עושר' – עושר אינו רק דברים מוחשיים כמו כסף וחביות נפט אלא גם יכולות, אינטלקט, מנהיגות ועוד. אנו רואים כיצד המונחים האלה ממומשים באופן מאוד שונה במדינות שונות. על מדינת ישראל להחליט כיצד היא מגדירה את העתיד הרצוי לה, ועל פי הגדרה זו לכוון תהליכים של חדשנות ברמה הלאומית”.

המפגש הבא של פורום החדשנות יתקיים בחודש אפריל. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר הפורום

4 תגובות

  1. השיטה של חינוך ממוצע שמאפשר ל"כוולם" לסיים בית ספר מביא לביטול חינוך למצוינות וחיסכון של מסלולים מאיצים לבעלי יכולת לימודית גבוהה. השיטה של לימוד עצמי לא דוחפת להשתדל להישגים ותדרדר עוד יותר את כל המערכת כולה. הבסיס צריך להשתנות מהגישה שמי שלא בעל הישגים ראויים פונה ללמוד הוראה.וכך כל המערכת מדורדרת. מורים לאנגלית ללא שפת אם ומורים למדעים לא ידעו אף לא הגיעו לתרגל פתרון משואות ואינטגראלים. אף פעם   לא הבנתי מדוע לא העלו את האינצוקלפדיה העברית לרשת. אולי מי שהוא יחפש ערכים על גדולי הדורות הקודמים. רק השנה זרקתי שני עותקים של ל"ו כרכים כי אף אחד לא מעוניין בניר כרומו.

  2. רענן:
    גם לדעתי רוב ההוראה יכול להתבצע בצורה זו ואפילו עדיף שכך תתבצע.
    לאדם שרוצה ללמוד זה גם נותן את האפשרות להתקדם הרבה יותר מהר מן המקובל או, באופן כללי, להתאים את קצב הלימוד לקצב הקליטה ולמידת העניין.
    צריך, עם זאת, למצוא דרך לגרום לכל הילדים לרצות ללמוד ולדעתי זה צריך להיות תפקידו העיקרי של המורה גם כיום כי אם באמת רוצים ללמוד אז – יוטיוב או לא – הידע כבר זמין אפילו היום.

  3. לא צריך בכלל מורים, צריך מורה אחד שמעלים את השיעור שלו ליוטיוב, ולמי שיש שאלות נוספות פונה למתרגל און ליין בצאט וידאו עם לוח כתיבה אלקטרוני שמאפשר כתיבה נוחה ומהירה של מתמטיקה.זה עולה היום גרושים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.