מקקיין או אובאמה – מי טוב למדע? פרק 3: מפסיקים את הכחשת ההתחממות

אחרי שמונה שנות הכחשת התחממות כדור הארץ, מסתבר שלפחות בתחום זה אין הבדל בין שני המועמדים לנשיאות ארה”ב. עכשיו השאלה – למי מאמינים יותר

הנושא המרכזי ביותר והברור ביותר הוא שינויי האקלים. לא חשוב מי יזכה, התבנית של שמונה השנים האחרונות של הכחשה וגרירת רגליים תסתיים. הן מקקיין והם אובאמה מבקשים לוסת את פליטת גזי החממה באמצעות מגבלות על הפליטה ומערכת סחר בפליטות. בהינתן משבר האנרגיה המתמשך, כל אחד מהם, אם יבחר, יזכה לתמיכת הקונגרס ויוכל להתחיל בקידום הנושא מיד עם כניסתו לתפקיד.

ג'ון מקיין היה אחד הדוברים הבולטים ביותר בנושא שינויי האקלים. ביחד עם הסנטור העצמאי ג'ו ליברמן, מקקיין הציע את חוק כלכלת האקלים 2003, שנכשל. בכל הראיונות שנתן בנושא אמר מקקיין כי החוק היה חיוני וכי הוא היה הנסיון הראשון לאחד כוחות לראשונה בסנאט במטרה לעשות משהו ולא רק לדבר אודות המשבר הסביבתי הגדול ביותר שהמין האנושי עמד בפניו.

בשנת 2007 הוא ניסה שוב להעביר את החוק, בשיתוף פעולה חוצה מפלגות. על החוק כתבו בפברואר 2007 מקקיין וליברמן כי הוא מבקש לנצל את הכוח של השוק החופשי ואת המנוע של החדשנות האמריקנית כדי להפחית את פליטות הפחמן באורח רציף ומהיר כדי לסכל את אסון ההתחממות הגלובאלית.

בנאום במארס 2008 קרא מקקיין לבנות הסכם המשך לאמנת קיוטו ולכלול במסגרתה סחר במכסות שיספק את ההשפעה הסביבתית הדרושה בדרך אחראית מבחינה כלכלית.” עסקים קטנים יקבלו פטור במסגרת המכסה. מקיין גם מקדם הוצאה של זכיונות פליטה במכרזים כדי לסייע לממן פיתוח החל ממערכות ללכידת הפחמן ואיחסונו, דרך כוח גרעיני ועד לפיתוח סוללות.”

מדיניותו של מקקיין כוללת תאריכי יעד להפחתת הפליטות. עד 2012 לחזור לרמת הפליטות של 2005, עד שנת 2050 להגיע לרמה של 60% מזו של 1990.”אנו יודעים כי פליטת גזי חממה, הגורמים להשארת החום בתוך האטמוספירה, מאיימים בשינויי אקלים הרי אסון. אותו דלק מאובן המספק אנרגיה למנועי הכלכלה, גם מייצר גזי חממה המשאירים את החום ומאיימים בשינוי האקלים הגלובאלי. אף אתגר תבחום האנרגיה לא צריך להילקח בקלות, והכי פחות, הצורך להמנע מההשלכות של ההתחממות הגלובאלית. עובדת קיומה של ההתחממות הגלובאלית דורשת את תשומת הלב המיידית שלנו, במיוחד בוושינגטון. כלכלת בית ופיקחות טובים יותר, והגיון פשוט דורשים כי נפעל כדי לענות על האתגרים ולפעול מהר.”

“כדי להפחית באורך דרמטי את פליטת הפחמן, אנהיג מערכת מכסות וסחר שבמהלך הזמן תשנה את הדינמיקה של כלכלת האנרגיה שלנו. עד שנת 2012, ננסה לחזור לרמת הפליטות של 2005. עד 2020, נחזור לזו של 1990 וכך נמשיך עד שנשיג לפחות הפחתה של 60% מתחת לרמת הפליטות של 1990 בשנת 2050. באמצעות פעולות אלה נעבור לעתיד של צריכת פחמן נמוכה, ונקדם את החדשנות הטכנולוגית השומרת עלינו במסלול של צמיחה כלכלית.”

“מטרת גישה זו היא לתת לאנשי העסקים האמריקנים תמריצים חדשים וגמול כדי לחפש דרכים להוזיל את עלויות הפחתת הפליטה, במקום רק להטיל מסים חדשים ולממן רגולציות בעקבותיהם. גישה זו תיתן לאנשים זמן להתאים עצמם, במקום לגרום לקפיצה בחשבונות החשמל ולהפסקה פוטנציאלית של תחנות כוח מונעות בפחם.”

“תמכתי מזה זמן רב בתקן CAFE – המתווה מינימום מיילג' לכל גלון (קילומטרז' לליטר בלשוננו), שיצרניות הרכב חייבות לעמוד בו. כמה יצרניות מתעלמות מתקנים אלה, משלמות קנס קטן ומוסיפות אותו למחיר המכונית. אני מאמין כי הקנסות על אי עמידה בתקנים הללו חייבים להיות יעילים דיים כדי לגרום ליצרניות המכוניות לקדם ולפתח מכוניות חסכוניות בדלק. אגדיל את הקנסות לכל מי שיפר את תקן CAFE , ויבטיח שהם יאכפו ביעילות.”

“כדי להאיץ את מאמצי המחקר, הממשלה חייבת לעשות יותר כדי לפתוח נתיבים חדשים של חדשנות ותחכום. ממשל מקקיין ייסד מערכת קבועה של זיכוי ממס בשווי עשרה אחוזים מהשכר כהוצאה על מו”פ, כדי לפתוח את הדלת לדור חדש של יזמים סביבתיים. אני גם מחוייב להשקיע שני מיליארד דולרים בכל שנה ב-15 השנים הבאות על טכנולוגיות פחם נקיות, כדי למצות את הפוטנציאל של המשאב הותיק והשכיח ביותר באמריקה. וכמו כן נפתח אתגרים ליצרני המכוניות בתחום המכוניות הנקיות בצורת זיכויים ממס לציבור האמריקני, לכל יצרן מכוניות שיוכל למכור מכוניות שאינן פולטות. נקצה זיכוי של עד 5,000 דולרים לכל לקוח שירכוש מכוניות אלה. באשר לחיפוש אחר חלופות לנפט, הממשל זרק עד כה כסף רב על סבסוד בעלי עניין ועל כשלונות ותירוצים. מעתה והלאה, אנו נעודד מאמצים כיבירים בהנדסה, ונתגמל על הצלחות.”

“הצעה נוספת שתאיץ את היזמות של העם האמריקני היא ליזום מתן פרס של 300 מיליון דולרים למי שיפתח אריזת סוללה שיהיה לה הגודל, הקיבולת, העלות והכוח לספק קפיצת מדרגה לעומת המכוניות ההיברידיות והחשמליות של היום. מדובר בסך הכל בדולר אחד מכל גבר אישה וילד בארה”ב, מחיר קטן לשלם כדי לסייע לנו לשבור את התלות בנפט – ולסייע בהתמודדות עם ההשפעות המסוכנות של שינויי האקלים.”

“אמשיך לתמוך בתוכנית חקר שינוי האקלים של ארה”ב ולהבטיח כי הפעילויות של התוכנית יתמכו בצורך של האומה שלנו במידע אודות האקליםכ די לסייע לנו להתכונן לעתיד.”

אובאמה: ההתחממות – אסון מעשה ידי אדם

ברק אובאמה רואה את שינוי האקלים כאיום האפוקאלי מעשה ידי אדם על כדור הארץ. הוא מבקש להוביל קואליציה בינלאומית שתפעל להפחתת פליטות גזי החממה. זאת תוך כדי הבטחת חוקים ומדיניות מאוזנת הדרושים לצמיחה כלכלית בריאה תוך הגנה על הסביבה.

אובאמה קורה להקמת מערכת סחר בפליטות כדי להפחיתן. הוא גם אמר כי אם יבחר ישקיע 150 מיליארד דולר בעשר השנים הקרובות בטכנולוגיות אנרגיה נקיה. הוא גם אמר כי יכפיל את ההשקעה בכלכלת הנפט במשך 18 שנה באמצעות מתן זיכוי ממס והלוואות ליצרניות רכב וחלפים לצורך בניית מכוניות יעילות יותר בצריכת הדלק שלהם.

גם אובאמה תמך בחוק כלכלת האקלים לשנת 2007 שייצר את מערכת הזיכוי לחברות כדי לנהל את הסחר בפליטות פחמן. החוק עדיין לא עבר. ביחד עם הילארי קלינטון חתם אובאמה גם על חוק להפחתת הזהום.

ברק אובאמה: “אין כבר ספק בכך שהפעילות האנושית משפיעה על האקלים הגלובלי ושאנו חייבים להגיב מהר וביעילות. ראשית, ארה”ב חייבת לרדת מהגדר ולנקוט בפעולה ארוכת טווח כאן בבית כדי להפחית את פליטת גזי החממה. אנו חייבים גם לקחת תפקיד מנהיגותי בתכנון טכנולוגיות שיאפשרו לנו לחוות צמיחה וכלכלה פורחת תוך הפחתת פליטת גזי החממה ב-80% מתחת לרמות של 1990 עד שנת 2050. באמצעות התמריצים הנוכונים, אני משוכנע שאיושרה האמריקנית תוכל לעשות זאת, ובתהליך שיהפוך את העסים האמריקנים ליצרניים יותר, שיצרו משרות ויהפכו את הבניינים והמכוניות באמריקה בטוחים ואטרקטיביים. זו בעיה עולמית. המובילות של ארה”ב חיונית, אף פתרונות ידרשו תרומה של כל חלקי העולם – במיוחד הפולטים הגדולים האחרים של גזי חממה בעולם: סין, אירופה והודו.”

“במיוחד איישם מערכת של מסחר בפחמן שתאפשר להפחית את פליטות הפחמן לכמות שהמדענים רואים אותה כחיונית – 80% מתחת לרמות של 1990 עד שנת 2050. אפחית את הפליטות מיידית באמצעות הצבת מטרות הפחתה שנתיות קשיחות, ומטרת הביניים שלי היא להגיע לרמה של 1990 עד שנת 2020. תוכנית הסחר תאפשר לנצל את כוחות השוק כדי להפחית את הפליטות בדרך יעילה וגמישה. אדרוש שכל זכויות הפליטה ימכרו במכירה פומבית.”

“אשקם את מנהיגות ארה”ב באסטרטגיות שנועדו להלחם בשיניויי האקלים ולעבוד בצמוד עם הקהיליה הבינלאומית. אנו נחדש את מחויבותנו לוועדת המסגרת של האום לשינויי האקלים, הפורום הבינלאומי העיקרי שנועד לענות על בעיית שינויי האקלים. בנוסף, אצור פורום אנרגיה גלובאלי המבוסס על ה-G8 פלוס חמש מדינות: ברזיל, סין, הודו, מקסיקו ודרום אפריקה – במטרה לאגד את צרכניות האנרגיה הגדולות ביותר בעולם המערבי ומדינות מתפתחות. פורום זה יתמקד במיוחד בנושאים גלובליים הקשורים לאנרגיה וסביבה. אצור תוכנית להעברת טכנולוגיות שתאפשר יצוא של טכנולוגיות ידידותיות לסביבה, לרבות מבנים ירוקים, פחם נקי ומכוניות מתקדמות למדינות מתפתחות ולסייע להם להלחם בשינויי האקלים.”

ביידן: ניסה לחוקק כבר בתקופת בוש

סגנו של אובאמה, ג'ו ביידן נמנה תמיד על אלו הקוראים לחקיקה להפסקת שינויי האקלים. בפברואר 2007, לאחר פרסום דוח ה-IPCC דחק ביידן בחבריו המחוקקים ובנשיא בוש לנקוט בפעולות באמרו “בזבזנו את שש השנים האחרונות בעמדנו מהצד במו”מ העולמי, והמנהיגות שלנו חייבת לייצר פתרון גלובאלי.”

ביידן גם הגיש לקונגרס הצעת חוק להקמת קרן בינלאומית לפיתוח טכנולוגיה נקיה, כדי לסייע למדינות מתפתחות להלחם בשינויי האקלים, טרם התקיימה הצבעה. ביידן גם היה שותף בהצעת החוק לאנרגיה נקיה משנת 2005, שאילו היתה מתקבלת היתה מאפשרת הקמת מערכת מכסות לפליטות.

ביחד עם הסנטור הרפובליקאני מאינדיאנה ריצ'ארד לוגאקר, קידם ביידן שתי הצעות חוק לקידום הטיפול בהתחממות, באחת מהן, הצעת הסנאט מספר 30 הוא קרא לארה”ב לעמוד בתנאי ועידת המסגרת של האום לשינויי האקלים ולקים ועדה דו מפלגתית בסנאט כדי לנטר אחר המו”מ העולמי בתחום שינויי האקלים.