סיקור מקיף

מקקיין או אובאמה – מי טוב למדע? פרק 1: על פלנטריומים ושטויות אחרות

המועמדים לנשיאות ארה"ב עונים כל שאלות בנושאי מדע, אבל גם מזכירים את הנושא במסע הבחירות שלהם. והפעם מה דעתם על חדשנות, והאם צריך להשקיע כסף במדע ובטכנולוגיה *

אובאמה ומקיין. באדיבות דיילי מיילי - אינפורמיישן וויק
אובאמה ומקיין. באדיבות דיילי מיילי - אינפורמיישן וויק

לקראת הבחירות בארה"ב, שמגיעות לאחר שמונה שנות התעללות במדע, שמסתבר שהאיסור על שימוש בתקציבים פדראליים לחקר תאי הגזע היא רק הקטנה שבהם, החלטנו לבחוןן מה עמדתם של שני המועמדים לנשיאות בסוגיות מדעיות. כמובן שלראיין אותם מישראל בנושא זה הוא דבר בלתי אפשרי, לפיכך נאלצנו להסתפק במה שהם כותבים על עצמם או עונים לשאלות של עיתונאים אחרים בכל רחבי הרשת.

סיפורו של מקרן

אחד המקורות הקבועים של אתר הידען הוא אתר universe today, אתר שברובו מוקדש לחדשות בתחום החלל, והוא לחלוטין לא אתר פוליטי אם כי בכל ויכוח הוא תמיד נוטה לטובת המדע (אבולוציה, אסטרונומיה רעה וכו'). אבל משהו בדברים שאמר ג'ון מקקיין גרם לעורכי האתר להתרגז. מקקיין כועס על כך שאובמאה דרש תקציבים ייחודיים למוסדות שונים בסדר גודל של מיליארד דולר. בארה"ב קוראים לזה Earmarks או "pork barrel" (כסך לפרויקט ספציפי במחוז הבחירה של המחוקק). "אובאמה הצביע בעד תקצוב של 3 מיליון דולר למקרן עילי בפלנטריום של שיקאגו, אילינוי."

אז קודם כל קיים הבדל גדול בין מקרן עילי לבין מערכת הקרנה של פלנטריום. שנית, אובאמה הגיש את הבקשה אך לא השתתף בהצבעה. אגב כבר לפני כמה שבועות התייחס מקיין לדרישת אובאמה לכסף לפלנטריום ושטויות אחרות. "שטויות"? שואלת ננסי אטקינסון, כתבת יוניברס טודיי: "מעל 110 מיליון בני אדם ברחבי העולם מבקרים בפלנטריומים בקביעות מדי שנה. הפלנטריומים מהווים כלי חינוכי חשוב המעודד אורינות מדעית, והם מהווים השראה לצעירים שמבקשים להפוך לאסטרונומים ואסטרונאוטים ולרבים אחרים שרוצים לעבוד במקצועות מדעיים או הקשורים למדע."

לדבריה, אתר הבית של אובאמה מציין את רשימת הדרישות לשנת התקציב 2008, ובמפורש מוזכר בו "פלנטריום אלדר", לצורך תמיכה בהחלפת המקרנים והציוד הנלווה בסך 3 מיליון דולר. בתיאור נכתב כי מערכת ההקרנה, בת 40 השנים מתקלקלת לעיתים קרובות ואין להשיג לה עוד חלקי חילוף. בקרוב, התלמידים ושאר חובבי המוזיאון ישארו ללא הכלי החשוב המספק להם חוויה לימודית." האם נסיון לשמר מוסד ותיק במחוז הבחירה שלו (אדלר נפתח ב-1930), נחשב לתקציב אסור?"

אגב לא רק חלל. לפני שבועות אחדים שמעתי בעצמי את מקקיין בקטע מתוך אסיפת בחירות שלו מביע שביעות רצון מכך שהצליח לבטל פרויקט של מיפוי DNA של הדובים במדינת מונטנה. "אין לי מושג אם מדובר בבדיקות DNA לצורך זיהוי אבהות או לצורך פיענוח מעשים פליליים, מנעתי זאת והגנתי על כספי משלם המסים". שני המקרים הללו מעידים על קוצר ראות ואי הבנה של התהליך המדעי. האם גם הממשל המרכזי צריך להתייחס להשקעה במחקר כפי שמתייחסים תורמים באוניברסיטאות, שרוצים לקטוף את התועלת המדעית (למשל פרס נובל לפרופסור שהם מממנים את המחקר שלו) עוד בימי חייהם?

כתב העת נייצ'ר מפרסם במאמר המערכת שלו (25 בספטמבר 2008) כי: "הבחירות הבאות לנשיאות ארה"ב יובילו את המדינה בחזרה לבמה העולמית בכמה זירות, לרבות המדע. מרבית מוסדות המדע האמריקנים המובילים בילו את האביב והקיץ האחרונים בנסיון לקיים עימותים מדעיים בין המועמדים לנשיאות. שלא בהפתעה, עימותים אלה לא התרחשו. מדע הוא לעיתים נדירות, אם בכלל נושא מרכזי בבחירות לנשיאות. אך התומכים של המדע לא צריכים לקונן על עובדה זו. מרבית הנושאים המרכזיים במערכת הבחירות הנוכחית הם בעלי מרכיבים מדעיים חזקים."

אחד המגזינים המקוונים שאל את שני המועמדים מספר שאלות זהות וככל הנראה מנהלי מסעי הבחירות שלהם ענו בשמם. הנה אחת מהן: המדע והטכנולוגיה אחראים למחצית מהצמיחה בכלכלה האמריקנית מאז מלחמתהעולם השניה. ואולם כמה דוחות מהתקופה האחרונה מראים כי מובילותה של ארה"ב בתחום חיוני זה. מה המדיניות שתנהיג כדי לקדם את המשך מובילותה של אמריקה בחדשנות?

אובאמה: להחזיר את אמריקה להובלה בתחום הטכנולוגיה

ברק אובאמה: "הבטחת המשך ההובלה של ארה"ב בעולם המדע והטכנולוגיה תהיה בעדיפות גבוהה בממשל שלי. הכשרונות שלנו בתחום החדשנות הם מושא לקנאה בעולם, אך אנו עומדים בפני אתגרים משמעותיים הדורשים גישה חדשה. לדוגמה, ארה"ב מיבאת מדי שנה מוצרי טכנולוגיה מתקדמת ב-53 מיליארד דולר יותר משאנו מייצאים."

"סין הפכה ליצואנית ההייטק הגדולה ביותר. מצב תחרותי זה עשוי להחמיר במהלך הזמן משום שמספר התלמידים האמריקנים הבוחרים בקריירה טכנולוגית נמצא בנסיגה. ארה"ב מדורגת במקום ה-17 מבין המדינות המפותחות ביחס של בוגרי האוניברסיטאות בעלי תארים במדע ובהנדסה. היינו במקום השלישי לפני שלושים שנה."

"הממשל שלי יגביר את המימון במחקר בסיסי במדעי החיים ובמדע הפיסיקאלי, מתמטיקה והנדסה בקצב שיכפיל את תקציבי המחקר הבסיסי במהלך העשור הקרוב. אנו נגדיל את מענקי המחקר לחוקרים בתחילת הקרייה שלהם כדי לדאוג שמדענים צעירים ייכנסו לתחומים אלה. אנו נגדיל את התמיכה במחקרים בעלי סיכון גבוה אך גם בעלי החזרים גבוהים בסוכנויות המדעיות שלנו. כמו כן נשקיע במחקרים פורצי דרך שאנו זקוקים להם כדי לעמוד באתגרי האנרגיה ולשדרג את תוכניות ההגנה שלנו."

"תוכניות מחקר ופיתוח יציבות לעידוד אנשים מוכשרים להכנס למדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, ולתת להם את התמיכה הנדרשת כדי למצות את הפוטנציאל. הממשל שלי יפעל להבטיח לתלמידים גישה ללימודי מדע חזקים בכל הכיתות כך שהבוגרים ידעו כיצד המדע פועל, תוך שימוש בטכנולוגיות IT מתקדמות."

"כנשיא, אקים תוכנית מלגות שתשלם לתלמידי תואר ראשון ותארים גבוהים שיקדישו עצמם ללמד תלמידים בבתי ספר במקום המורים החסרים, ואני אתן עדיפות ראשונה למורים למתמטיקה ומדעים. בנוסף, ההצעה שלי להקים אקדמיות להוראת המתמטיקה והמדעים שיכשירו אלפי מורים. אני גם ארכיב את הגישה להשכלה גבוהה, אפעל למשוך יותר תלמידים למדע והנדסה ולהגדיל את מענקי הקרן הלאומית למדע. ההצעה שלי לספק קישור אינטרנט בפס רחב לכל האמריקנים, יסייע להבטיח שיותר ויותר תלמידים יוכלו להגביר את הישגיהם במדע, טכנולוגיה הנדסה ומתמטיקה."

"התקדמות במדע ובטכנולוגיה חייבת להיות מגובה בתוכניות שיבטיחו כי העסקים בארה"ב יהיו בעלי עניין חזק להפוך את החדשנות הזו להזדמנויות עסקיות ולמשרות. כדי לעשות זאת, הממשל שלי יהפוך את הטבות המס למחקר ופיתוח לקבועות." מסכם אובאמה.

ג'ון מקקיין: מחוייב למהפכה הטכנולוגית

גם מקיין נשאל את אותה שאלה, והנה תשובתו: "יש לי חזון נרחב ומקיף של עתיד החדשנות האמריקנית. המדיניות שלי תספק מאגר הון, מסים נמוכים ותמריצים למחקר באמריקה, מחויבות לדאוג לכוח עבודה מיומן ומשכיל, והקדשה לפתיחת שווקים בכל רחבי העולם. אני מתחייב להקל ברגולציות ולהגן באופן יעיל על הקניין הרוחני האמריקני בארה"ב ובכל רחבי העולם."

"טכנולוגיות בתחום המידע והתקשורת חלחלו לכל היבט של חיי היום יום שלנו. בעשור האחרון, היתה התפוצצות בדרך שבה האמריקנים מתקשרים עם בני משפחתם, חבריהם והשותפים העסקיים; מבצעים קניות ומתקשרים עם השווקים הבינלאומיים; מכשירים את עצמם; מגבירים את מעורבותם הפוליטית; צורכים ואפילו יוצרים בידור. אמריקה הובילה את העולם למהפכה טכנולוגית זו משום שאנו מאפשרים לחדשנות לטעת שורשים, לצמוח ולשגשג. טיפוח הטכנולוגיה והחדשנית חיוניים לפתרון בעיות חיוניות העומדות בפני המדינה: פיתוח דלק חלופי, התמודדות עם שינויי האקלים, עידוד מיסחור טכנולוגיות חדשות, יישום טכנולוגיות לניהול עלויות ולאפשר משרות חדשות, לעצור את העלויות המסתחררות בהוצאות הבריאות, ולחנך טוב יותר את הילדים שלנו ואת כוח העבודה."

"אני המתאים ביותר להוביל את המדינה שלנו במהלך מהפכה טכנולוגית זו. עוד כאשר שירתתי בצי, הייתי תלוי בטכנולוגיות ובמידע שסופקו בידי המדענים והמנדסים במהלך כל משימה. אני גם יו"ר לשעבר של ועדת הסנט למסחר, מדע ותחבורה. הועדה משחקת תפקיד מרכזי בקביעת מדיניות הפיתוח הטכנולוגי, בפרט בחקיקה המשפיעה על שירותי התקשותר, האינטנרט, הטלוויזיה בכבלים ושאר הטכנולוגיות. תחת ההנחיה שלי, הקונגרס יפתח מדיניות לספקטרום האלחוטי שתאיץ את המשך צמיחת הטלפונים הניידים וטכנולוגיות Wi-Fi שתאפשרנה לאמריקנים לגלוש ברשת תוך ישיבה בבתי קפה, חדרי המתנה בשדות תעופה או בפארקים הציבוריים."

"מעל לכל, המחויבות שלי לחדשנות היא מחויבות להמשך ביסוס הרוח היזמית והיצירתיות של החושבים האמריקני, וחושבים שהמצאותיהם שיפרו את חיינו ומבטיחים את שגשוגנו. כדי לשמור על ההובלה האמריקנית אני מאמין כי אנו חייבים לספק את התנאים שבאמצעותם היזמים יוכלו להמשיך לשגשג באמצעות החדרת חדשנות לשווקים ולציבור האמריקני ולקבל את התמורה."

כנשיא אני:

  • אתמקד בצרכים הלאומיים כדי להפוך את ארה"ב למובילה בפיתוח, יישום ויצוא של טכנולוגיות חדשות.
  • אנצל את תשתית המדע והטכנולוגיה של המדינה כדי לפתח מסגרת לצמיחה כלכלית הן מקומית והן גלובלית.
  • אמנה יועץ למדע וטכנולוגיה בבית הלבן כדי להבטיח כי המחויבות לקביעת מדיניות במדע ובטכנולוגיה מוכרת וממונפת במלואה, שהחלטות הממשל תתבססנה על עובדות מדעיות מוצקות, ושהיושרה המדעית של המחקר הפדראלי תשוקם.
  • אבטל הקצאות קשיחות ובזבזניות במטרה להקצות מימון להשקעות במדע ובטכנולוגיה;
  • אממן מחקרים בסיסיים ויישומיים בתחומים פורצי דרך כגון ננוטכנולוגיה וביוטכנולוגיה, ופריצות דרך גדולות יותר בתחום ה-IT.
  • אקדם אחריות תקציבית טובה יותר באמצעות שיפור ניהול המדע והטכנולוגיה בתוך זרועות הממשל.
  • אעודד ואתן תשתית למיסחור טכנולוגיות חדשניות, במיוחד אלו הנוצרות במחקרים המקבלים מימון פדראלי.
  • אבטיח את המשך המובילות האמריקנית בחלל באמצעות קידום סדר יום בתחום התגליות שישלב את התגליות באמצעות חלליות בלתי מאוישות עם טכנולוגיות חדשות שיקחו את האמריקנים לירח, למאדים ומעבר להם.
  • אקדם את ההבנה והפופולריזציה של המתמטיקה והמדעים בקרב הציבור באמצעות ביצוע רפורמה בהוראת המדעים והמתמטיקה בבתי הספר;
  • אמנף טכנולוגיות כדי ליצור מקומות תעסוקה באיזורים כפריים וליישם כוח עבודה מרחוק.
  • אצור שקיפות טובה יותר בממשל ואעודד דו שיח בין הממשל והתושבים תוך שימוש בטכנולוגיות החדשניות.
  • אפתח ואיישם אג'נדה לתחרות גלובאלית באמצעות סדרת שולחנות עגולים שבהם ישבו נציג הממשל ביחד עם מנהיגי התעשיה והאקדמיה.

האמריקנים חשים באופן הולך וגובר כי המדינה מאבדת את היתרון התחרותי שלה. שני המועמדים מדברים על השקעה מחודשת במדע בסיסי כמנוע צמיחה לפריצות דרך וספינת הדגל של הכלכלה. ושני המועמדים נראים רציניים בנסותם לשפר את המימון לסוכנויות המדע הבסיסי – אף כי עדיין צריך לראות אם ההבטחות יהפכו למציאות, במיוחד לאחר שמקקיין דיבר על הקפאה בת שנה של כל ההוצאות שמותר לממשל להוציא לפי שיקול דעת, הכוללות גם פרויקטים מדעיים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. כל מה שנשאר זה להתפלל ולקוות ולייחל כי אצלנו…..
    בממשלת נתניהו החדשה שתקום במרץ-2009 בשיתוף עם….ש"ס. לא נקבל שוב בפרצוף את שרת החינוך האסונית לימור לבנת.
    מאידך קיימת הסכנה הגרועה יותר כי שר החינוך
    יהיה שליח האל נציג ש"ס.
    בקיצור, שני אסונות קרבים ובאים…
    זה נבלה וזה טריפה…מה יותר גרוע ?
    ישמור וירחם השם.

  2. טוב שהאמריקאים מודעים להחלשותם בעולם ולא חיים בבועה אמריקאית, בעוד שארה"ב בנסיגה ( מכל ההיבטים), מדינות אחרות שועטות אחריה.
    בהקשר לתחום המדע, ארה"ב אינה שולטת, מדינות אסיה מראות הישגים לימודיים גבוהים בהרבה מאשר האמריקאים בכל הקשור למדעים, דבר שסולל להן עתיד טוב.

    אני מקווה שארה"ב תחזור לאיתנה, אישית אני מאמין שארה"ב חזקה חיונית לעולם, וכמובן לנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן