החוקרים הסיקו כי שתן המיוצר בידי אדם אחד במשך שנה יכול להספיק לגידול 160 ראשי כרוב, שווה ערך ל-64 ק”ג, יותר מאשר כמות דומה של חומר דישון מסחרי
חקלאים עניים לא צריכים ללכת רחוק בחפשם אחר דשן בחינם, כך עולה ממחקר שמצא כי שתן אנושי הוא מקור טוב של חנקן ומינרלים אחרים. מלבד אפקט ה”איכס” המדענים שהשתמשו בשתן כדי לסייע שדה שופע של כרוב אומרים כי השימוש בשתן איננו רעיון כל כך גרוע.
“שתן הוא דשן רב ערך שאנשים עניים יכולים להשתמש כדי להגדיל את התפוקה בלא לזהם את הסביבה. זהו משאב, לא מזהם, אם מנהלים אותו נכון, אומרת הלבי הניונן-טאנסאקי, ראש קבוצת המחקר במחלקה למדעים סביבתיים באוניברסיטת קופיו בפינלנד.
החוקרים ביקשו לבחון כיצד ניתן להשתמש בשתן אנושי כדי לסייע לחקלאים ובו בזמן לחסוך מים ולהקטין את כמות הגורמים המזהמים את המים. סורנדרה פרדהאן, סטודנט מחקר באוניברסיטה והחוקר המוביל בפרויקט, ציין כי עניין זה חשוב במיוחד לאיזורים שאינם קשורים לרשת הביוב.
השימוש בשתן כדשן אינו נפוץ אך הוא הולך וגדל בכמה איזורים בפינלד, אומרים החוקרים. הוא משמש לדישון גידולי שעורה ומלפפונים. כך עולה מהמחקר. “אנו מניחים כי תכולת החנקן בשתן האנושי יכולה לשמש מדשן טוב לצמחי מאכל רבים” אומר פרדהאן. החוקרים בחרו בכרוב כצמח הנסיון משום שהוא זקוק לחנקן רב, הוא נפוץ בכל העולם וניתן לשמר אותו ככרוב כבוש.
הכרוב שדושן בשתן אנושי הושווה ליבול דומה של כרוב שלא דושן וליבול דומה בגודלו שדושן באמצעים המקובלים. בעת הקטיף, לכרוב שדושן בשתן היו כמה יתרונות: הוא היה גדול מעט יותר, הוא צמח לגובהו המקסימלי מהר יותר, ובמשך מרבית מחזור הגידול, הוא סבל מפחות נזקים מחרקים העמידים לחומרי הדישון המסחריים.
כרוב מכל שלושת היבולים הוחמץ ונערך לו ניסוי טעימה בידי 20 פנליסטים. לכל סוג כרוב היה טעם שונה, אך כולם סווגו כטובים לפי המחקר.
לאור הממצאים, החוקרים הסיקו כי שתן המיוצר בידי אדם אחד במשך שנה יכול להספיק לגידול 160 ראשי כרוב, שווה ערך ל-64 ק”ג, יותר מאשר כמות דומה של חומר דישון מסחרי. הם ממליצים לאסוף שתן במתקני שירותים אקולודיים, לאגור אותו ולפזר אותו על האדמה סביב הצמח ולא ישירות על העלים.
על פי המחקר, הצפוי להתפרסם בגיליון הקרוב של כתב העת Agricultural and Food Chemistry, ברור איפוא ששתית שתן לא אמורה לסייע לגוף האדם כפי שהיא מסייעת לצמחים, לידיעת הקוראת צופית גרנט.
13 תגובות
זה רעיון ישן שמיושם בכנסת כבר שנים, הפוליטיקאים "מדשנים" את הציבור כל הזמן.
רעיון טוב.
לא עושים את זה כבר, בחלק מהארץ?
קודם כל אני שם לב שכאשר מדברים על קקי ופיפי, כל קוראיי הידען משתתפים בחוויה, ומספרים מניסיונם, חיזקו ואימצו.
ברשותכם, גם אני רוצה להכנס ל"חווית הפיפי" ברעיון לרפתנים.
הרי ידוע לכל שפרה ממוצעת משתינה קצת יותר מבן אנוש כך שאוליי עדיף לחשוב כבר בגדול!.
למשל, במחלבה עצמה תוך כדי חליבת הפרה, יש לעשות מערכת מקבילה לאיסוף שתן, וכידוע אמצעיי השאיבה הם דיי דומים ומיקומם אמור להיות קרוב. אפשר כמובן להשתמש גם באותם אמצעים כאשר נצטרך להחליט מה קודם למה, או מה עדיף, קצת חלב בשתן, או קצת "ניחוח" בחלב.
ואז, כמובן, בדוחות של התנועה הקיבוצית ושל תנובה, יפורסם מאמר מרגש על הפרה האלופה "שולה"
שהשתינה מעל כולם.
אז שיהיה לנו יום טוב!
סבדרמיש יהודה
נ.ב. לתשומת לב, כל מי שפועל על פי הצעת היעול שלי עושה זאת על אחריותו!
אני רוצה לראות כמה אנשים יהיו מוכנים לקנות כרוב שהושקה בשתן אנושי…. זה נשמע לי ממש דוחה.
מספר בעיות אפשריות :
1. כפי שנאמר כאן, שתן וצואה משמשים כדשנים מזה אלפי שנים בחברות חקלאיות. הבעיה היא שבחלק מהחברות, החקלאים נגועים בטפילי מעיים שביציהם וזחליהם יוצאים מהגוף דרך הצואה (ויתכן שגם דרך השתן). השימוש בשתן/צואה כדשן אורגני עלול להביא להדבקה של היבול ודרכו גם בני-אדם.
2. אם אינני טועה, שתן מתפרק למרכיבים שונים באופן ספונטני לאחר מספר ימים. אם אכן נגיע למסקנה שכדאי להשתמש בשתן כדשן, נצטרך ליצור מערכות מאד מיוחדות שישמרו את השתן במצבו המקורי (דבר לא פשוט) או שיזרימו אותו מיידית לשימוש החקלאות (פרוייקט הנדסי מורכב, ואולי בלתי-אפשרי ליישם ביעילות).
אבל כתבה טובה ומעניינת. אני מקווה שאם הבעיות הללו יפתרו, נוכל לקבל מקור דשן זול ויעיל, שמזיק פחות לאדמה ולמי התהום.
כמו כן שתן הינו דשן אורגאני
שתן על העלים גורם לצדיבות!!!
מה % החנקן הממוצע בשתן ? איזה עוד מיקרו אלמנטים מצויים בו ?, האם הוא לא משאיר משקעים במע’ טיפטוף ? . המחיר של ליטר דשן חנקני נוזלי(אוראן28%)
הוא כ-1.6 ש”ח , כך שמחיר ליטר שתן יכול להגיע עד ל- 2 ש”ח
לעמי בכר..אותי שיכנעת ההצעות שלך נשמעות טוב, יותר מדיי טוב מכדי שיבצעו אותן !!
אולי נוסיף להן כמה קשיים כמו בסרטי הפעולה בהן המטוס תמיד מתפוצץ שניה אחרי שהגיבור זינק ממנו או נמצא בטווח ביטחון כנ"ל הפצצות הפילמאיות ..מצליחים לנתק את החוט ולנטרל רק בשניה האחרונה !
אם נגיד שהדגים יקיאו בהתחלה וישביתו את הים..אולי זה ידבר יותר לממשלה !
אגב אסור להגיד לממשלה שזה לא יעלה הרבה!! זה גזר דין מוות לפרוייקט ! צריך להגיד שלמרות שזה יעלה הון תועפות ..הרווח הסביבתי שזה ייתן בעוד (כמה שיותר שנים..כדי שיהיו יותר משרות) עשרים שנה לערך שווה כל אגורה !
אני מציע ראשון!
שתן, מיושן, בבקבוקי וויסקי שהתיישן בחבית אץ אלון יותר מ12 שנה, 120 ש"ח לחצי ליטר.
שתן הוא סטרילי ועל כן לא צריכה להיות בעיה לפזר אותו גם על העלים. מאותה סיבה גם לא צריכה להיות שום סיבה מיוחדת (למעט אותו אפקט האיכס) לחשוש לזהומים שונים או עניינים תברואתיים.
הרעיון הזה קיים והתחיל להחקר לאחרונה אבל לדעתי השימוש והניצול הכללי של שפכים הוא לא מספיק. רוב השפכים הולכים אל הים או נזרקים היכן שהו. חלקם אמנם מושב לחקלאות אבל התשתית הופכת את כל העסק לדי יקר.
אם היו צינורות למאגרים מיוחדים בבתים שיוצאים מהשרותים אל ביוב נפרד, או אז ניתן היה באופן מסודר, זול ובעיקר כמעט טבעי לחלוטין (מיקרוביאלי) לטהר את השפכים (ברמת העקרון עד רמת מי שתיה – אם כי כאן יש אפקט איכס גדול מאוד) וברמות ביניים שיהיו טובים לדישון ולהשקיה חקלאית.
את העודפים (בוצה) הייתי מפזר בלב האוקינוס כדשן של חנקן/זרחק/ברזל ובכך מפריח את "המדבר הכחול" וגורם לגידול אוכלוסיות פיטופלנקטון שיטמיעו פחמן מהאטמוספירה וישקיעו אותו בקרקעית האוקינוס. כמו כן אוכלוסית הפיטופלנקטון תאפשר גידול של שרשרת מזון ותיצור אזורי דייג טבעיים שלא קיימים היום.
כך הרווחנו שלושה דברים שונים:
1) סילוק שפכים לא מזהם
2) הטמעת פחמן דו חמצני מהאטמוספירה והפחתת ריכוזו -> מה שיגרום להורדת אפקט החממה עקב פליטת תוצרי בערה של דלקים פוסיליים
3) העשרת מאגר הדגה העולמי ההולך ומדלדל בקצב מפחיד
מה מדהים..השאלה היא בכמה קונים !
נראה למי יהיה חוש מסחרי לייצור בקבוקים למילוי שתן בבית ! או יותר טוב מזה ..חברה שתפזר משתנות מיוחדות (הגיע הזמן) ובתמורה יהיה לה שתן למכירה..שרק לא ישפכו מים בפנים שלא יתקלקל הדשן היקר !!
מדהים באמת הרי מאז ומתמיד השתמשו בהפרשות האדם לגידולים הביתיים
אז מה חזרנו למקורות?
מדהים !זה יכול לפתור המון בעיות בארץ אנשים
צריכים להיות עם ראש יותר פתוח