איש היער

היערות באינדונזיה בוערים כבר 15 שנה וחונקים את התושבים בסביבה וגם את קופי האורנג-אוטן

מזה שנים מס' בוערים יערות אינדונזיה. עיקרן של השריפות הגדולות מתרחשות החל מ 1990, איכרים מקומיים מבעירים יערות כדי לפנות שטחים לחקלאות, חברות כריתה מבעירות את הצמחייה כדי להקל גישה לעצים הגדולים המיועדים לכריתה, עבריני ציד מבעירים כדי להבריח חיות ולאלצן להתגלות, חב' מטעים מבעירות כדי לפנות שטחים למטעי דקל שמן, קפה, קקאו, וכו',

בבורנאו וסומטרה בוערים יערות, כולם מבעירים – ואין מכבה, גם גשמי הזעף שיורדים בעונת המונסונים אינם מכבים את השריפות, וכך ענן העשן מכסה שטחים נרחבים בארכיפלג האינדונזי, סינגפור מכוסה בעשן, כך גם מלזיה וברוני. נהגים מדליקים אורות מלאים בצהרי היום – שמוחשכים ע”י העשן, יושבי הערים “התרגלו” לזיהום המתמשך שמסתיר את השמש רוב ימות השנה וגורם לקשיי נשימה ולתחלואה בקנה מידה של מגפה, ולהפסדים (ימי עבודה בשל תחלואה) שמוערכים במיליארדים רבים.

עכשיו גורם העשן לנזקים גם בקרב “תושביו הטבעיים” של הארכיפלגוס: קופי האורנג-אוטן שממילא סובלים מנחת ידו של בן-דודם – האדם, סבל מתמשך, במשך שנים רבות, סבל שמתבטא בצייד פראי, דחיקה מאזורי מחיה, צמצום שטחי היער ואפילו מחלות “אנושיות” שמועברות עליהם ע”י תושבים (וגם תיירים).

העשן המחניק מהווה סכנה כפולה ומכופלת, הקופים בורחים מענני העשן, בבריחתם הם עוברים בשטחים פתוחים ומהווים “ברווזים במטווח” עבור כל “מחפשי נפשם”, גם כאשר הצליחו לעבור לתוך היער / למיסתור, העשן ממנו ברחו פוגע בהם וגורם לחוליים בדרכי הנשימה ולעיתים למוות, רשויות השימור מדווחות על עשרות “אנשי-יער” שמגורשים ע”י העשן מיערות מתדלדלים,
למעלה מארבעים נלכדו ונלקחו לטיפול רפואי, רבים מהם נפגעו מהעשן, אבל גם נפצעו עי' אנשים שזינבו בהם בהיותם בשטחים פתוחים, או כאשר חיפשו מסתור ומזון במטעים,

למרות לחץ מתמשך של ארצות שכנות ושל ארגונים ירוקים מהעולם כולו, למרות שממשלת ג'קרטה חתמה על אמנה אזורית למניעת אובך (anti-haze treaty) לא פועלת הממשלה להפסקת הזיהום.

באינדונזיה 140 (עדיין) מיני יונקים הנמצאים בסכנת הכחדה. על פי “ארגון השימור העולמי” זה-הוא הריכוז הגדול בעולם של מינים בסכנה, פחות מ 60 אלף “אנשי-יער” חיים בשטח שהולך ומצטמצם. 90% משטחי מחיתם כבר הושמדו, ולכן למרות פעילויות שימור והחזרה לטבע (לפני חודשיים שוחררו ביער 40 קופים) ללא שיתוף פעולה ממשי של הממשל והתושבים, עד סוף העשור הבא ייעלמו “בני-דודנו” מעולמנו, לא יהיו עוד אנשי-יער. חבל.

לומדים מחדש להיות קופים

סחר לא חוקי בחיות מביא את האורנג-אוטנג האינדונזי לבתים פרטיים, שלא מתאימים לו. בשמורה בסומטרה מלמדים אותו להתנדנד מעצים.

האורנג-אוטנג האינדונזי הוא אחד מ-17 זני קופי אדם שניצודו באופן בלתי-חוקי, נמכרו כחיות מחמד – ועכשיו, לומד מחדש להסתגל לחיים בטבע, הודות לתוכנית סומטרה לשיקום האורנג-אוטנג, במחוז סומטרה האינדונזי. “את רוב האורנג-אוטנגים בשמורה החרמנו מבתים פרטיים”

רוב קופי האדם בשמורה זקוקים לתוכנית פעילות גופנית לחיזוק השרירים, כדי שיוכלו לחזור להתנדנד בין עצי היער. הם מבלים בין שישה חודשים לשנה במרכז המבודד, ואז נשלחים לחופש בפארק הלאומי בוקיט טיגה פולו במחוז ג'מבי.

רבים מהאורנג-אוטנגים האינדונזים הוברחו למדינות אחרות ברחבי אסיה ואירופיה, ואינדונזיה עושה מאמץ ממושך להשיבם הביתה. אוכלוסיית הפרימטים האינדונזית מתמעטת במהירות, מכיוון שבתי הגידול שלהם נפגעים מבנייה בלתי חוקית, שריפות יער, חטיפת גורים צעירים וסחר לא חוקי בבעלי חיים.

דר. אסף רוזנטל,
מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה.
לפרטים טל‘ 0505640309 / 077-6172298 ,
דוא‘ל [email protected]