סיקור מקיף

עולם האלמוגים מסעיר יותר ממה שחשבנו

מחקר חדש מראה לראשונה כי אלמוגים פועלים באופן אקטיבי כדי להשיג יותר מזון ויותר חמצן

מושבת אלמוגים ליד חופי מקסיקו. צילום: shutterstock
מושבת אלמוגים ליד חופי מקסיקו. צילום: shutterstock

מאת: אופיר מרום

מחקר חדש מראה לראשונה כי אלמוגים פועלים באופן אקטיבי כדי להשיג יותר מזון ויותר חמצן.

למראית עין, אלמוגים נראים כעצמים דוממים, התלויים לחלוטין בזרמי הים שסביבם כדי לקבל מזון וחמצן. אך האם באמת כך הדבר? צוות חוקרים מאוניברסיטת MIT שבארה"ב וממכון וויצמן הישראלי ביצע ניסוי, בו נבדקה תנועת המים במרחק של עשרות מיקרומטרים מפני שטח האלמוג. בניסוי, פוזרו חלקיקי פלסטיק זעירים במים, סמוך לפני השטח של האלמוג. לאחר מכן, צולמה תנועת החלקיקים באמצעות מצלמה וידאו מהירה (עד 1,000 תמונות לשנייה), המחוברת למיקרוסקופ. בניתוח התוצאות נחשפו כיוונים שונים של זרימת המים, והתוצאות הפתיעו את החוקרים. נמצא שהמים נעים על פני השטח של האלמוג במערבולות. המערבולות אינן נוצרות באופן מקרי, אלא ע"י האלמוג עצמו. הוא עושה זאת בעזרת מיליוני שערות, שאורכן מיקרונים בודדים, המכסות את פני השטח שלו. ע"י תנועה אחידה ומחזורית של השערות האלה מצליח האלמוג להזיז באופן אקטיבי את המים הקרובים אליו. הימצאות השערות האלה, הנקראות סיליה ((cilia, ידועה שנים רבות אך עד כה חשבו שהן יוצרות זרימה אחידה ומקבילה לפני השטח, שאולי מסלקת משקעים אך לא עוזרת להביא מזון מתוך עומק הים אל האלמוג. המחקר הראה שלא כך הדבר. ע"י ערבול המים מצליח האלמוג לקבל יותר חומרי הזנה וחמצן וכן לסלק מעליו פסולת, באופן מהיר יותר. במחקר נבחנו שישה סוגים שונים של אלמוגים, ונמצא שכולם פועלים באותו האופן. אור שפירו, החוקר הישראלי שהביל את המחקר אומר שאומנם אי אפשר להסיק מכך שכל סוגי האלמוגים פועלים באופן דומה, אך נראה כי מי שיש לו שערות סיליה יוצר בד"כ זרמים כאלה. השמירה של שערות הסיליה במשך 400 מיליון שנים של אבולוציה מצביעה על כך שליצירת המיקרו מערבולות האלה יש יתרון אבולוציוני משמעותי.

 

תוצאות המחקר מספקות נקודת מבט חדשה על תהליך היווצרותן של שוניות אלמוגים גם במקומות שאין בהם תנועה רבה של מים. כמו כן, הן מספקות מידע על האינטראקציה שבין מיקרואורגניזמים ימיים ומושבות אלמוגים, נושא שמושך תשומת לב רבה עקב ההתדרדרות במצבן של שוניות האלמוגים בכל העולם בעשורים האחרונים. לתגלית יש פוטנציאל לתרום גם בתחום הרפואי, שכן אותו מנגנון של שערות הסיליה פועל גם בתוך גוף האדם. האלמוג יכול לשמש מודל כללי לחקר אותן שערות, הנמצאות לרוב במקומות שקשה לבצע בהם תצפיות בזמן אמת.

 

למאמר

למידע נוסף

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן