עוד עולה מהדו”ח כי תחומי הלימוד הנפוצים בישראל בקרב מקבלי תואר ראשון היו מדעי החברה ומדעי הרוח, בקרב מקבלי תואר שני – עסקים ומדעי הניהול וכן מדעי הרוח ורק בקרב מקבלי תואר שלישי היה רוב למתמחים בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה
רק 20% מבין 71 אלף הבוגרים הטריים באוניברסיטאות ובמכללות למדו מדעי הטבע, מתמטיקה והנדסה. כך עולה מדו”ח שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עוד עולה מהדו”ח כי תחומי הלימוד הנפוצים בישראל בקרב מקבלי תואר ראשון היו מדעי החברה ומדעי הרוח, בקרב מקבלי תואר שני – עסקים ומדעי הניהול וכן מדעי הרוח ורק בקרב מקבלי תואר שלישי היה רוב למדעי הטבע והמתמטיקה.
בסוף שנת תשע”ג (2012/13) הוענקו תארים אקדמיים ל-71.7 אלף מסיימי לימודים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל (באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות אקדמיות לחינוך). 39.7 אלף קיבלו תארים מהאוניברסיטאות (55.3%), 25.6 אלף – מהמכללות האקדמיות (35.7%, מהם 18.3% מהמכללות המתוקצבות ו-17.4% מהמכללות הלא מתוקצבות) ו-6.4 אלף – מהמכללות האקדמיות לחינוך (8.9%).
בקרב כלל מקבלי התארים בשנת תשע”ג (2012/13), שני שלישים (67.4%) קיבלו תואר ראשון (בוגרים), ו-29% קיבלו תואר שני (מוסמכים). בקרב מקבלי תארים מהאוניברסיטאות, 41.9% קיבלו תארים מתקדמים (תואר שני ותואר שלישי). לעומת זאת, בקרב מקבלי תארים משאר מסגרות הלימוד, שיעור מקבלי תואר שני היה קטן יותר (17.9% במכללות האקדמיות ו-17.2% במכללות האקדמיות לחינוך).
למעשה, בתוך פחות מחצי יובל, מספר מקבלי התארים בישראל גדל פי 4.7. אם בשנת תש”ן (1989/90) היו 15.3 אלף מקבלי תארים, הרי שבשנת תשע”ג (2012/13) היו 71.7 אלף מקבלי תארים. בתקופה זו, גדל מספר מקבלי התארים באופן משמעותי בכל המוסדות, אך במיוחד במכללות האקדמיות – בין השנים תש”ן-תשע”ג, גדל מספרם בממוצע של 19.8% לשנה.
משנת תש”ע (2009/10) גדל המספר הכללי של מקבלי התארים באופן משמעותי. עם זאת, בשנים תש”ע-תשע”ג מספר מקבלי תואר ראשון ותואר שלישי מהאוניברסיטאות נותר יציב. באותה תקופה חלה עלייה משמעותית במספר מקבלי תואר שני מהאוניברסיטאות (6.2% בממוצע לשנה). ואולם, מספר מקבלי תואר שני מהמכללות האקדמיות ומהמכללות האקדמיות לחינוך עלה באופן הרבה יותר משמעותי (20.5% ו-46.6% בממוצע לשנה, בהתאמה).
מקבלי תואר ראשון
בשנת תשע”ג (2012/13), 48.3 אלף אנשים קיבלו תואר ראשון, מתוכם 22 אלף מהאוניברסיטאות (45.4%), 21 אלף מהמכללות האקדמיות (43.6%, מהם 25.3% מהמכללות המתוקצבות ו-18.3% מהמכללות הלא מתוקצבות) ו-5.3 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך (11%). בשנים הקודמות שיעורם של בוגרי האוניברסיטאות, מקרב כלל הבוגרים, היה גבוה יותר – 90.8% בתש”ן (1989/90) ו-51% בתש”ע (2009/10).
תחומי לימוד
בתשע”ג (2012/13), מחצית מכלל בוגרי תואר ראשון סיימו את לימודיהם בתחומי מדעי החברה ומדעי הרוח (28.7% ו-21.5%, בהתאמה), 14.4% – בתחום העסקים ומדעי הניהול ו-12.9% – בתחום ההנדסה והאדריכלות. מקבלי תואר ראשון באוניברסיטאות, למדו בכל תחומי הלימוד, במיוחד מדעי החברה (37.3%). תחומי לימוד נוספים ששיעוריהם היו משמעותיים באוניברסיטאות היו מדעי הרוח (15.4%), הנדסה ואדריכלות (13.8%) ומדעי הטבע ומתמטיקה (12.4%). שיעוריהם היחסיים של רפואה וחקלאות היו הקטנים ביותר (2.3% ו-0.9%, בהתאמה). מקבלי תואר ראשון במכללות האקדמיות המתוקצבות, למדו את רוב תחומי הלימוד, במיוחד מדעי החברה (31.3%), הנדסה ואדריכלות (26.3%), עסקים ומדעי הניהול (16.8%) ומדעי הרוח (12.4%). שיעור הבוגרים שלמדו משפטים היה הקטן ביותר (0.5%). מקבלי תואר ראשון במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות, למדו בעיקר עסקים ומדעי הניהול (36.9%), משפטים (35.4%) ומדעי החברה (21.1%). 1% בלבד למדו מקצועות עזר רפואיים. במכללות האקדמיות לחינוך, כל הבוגרים למדו מדעי הרוח (חינוך והכשרה להוראה).
נשים
בשנת תשע”ג (2012/13), רוב בוגרי תואר ראשון היו נשים (58.9%). הנשים היוו רוב בכל סוגי המוסדות ובמיוחד במכללות האקדמיות לחינוך (83.8%). ברוב תחומי הלימוד יותר ממחצית הבוגרים היו נשים. תחומי הלימוד שבהם שיעורי הנשים היו הגבוהים ביותר היו מקצועות עזר רפואיים (87%) ומדעי הרוח (74.4%). בתחום החקלאות שיעורן עמד על 47.3%, ובמדעי הטבע ומתמטיקה היה שיעורן 42%. השיעור הנמוך ביותר של נשים היה בתחום ההנדסה והאדריכלות (30.4%).
בקרב בוגרי תואר ראשון בתשע”ג (2012/13) הנשים היו צעירות יותר מהגברים. גילן החציוני היה 26.8 שנים לעומת 28.5 שנים בקרב הגברים. פערים אלו באים לידי ביטוי בכל סוגי המוסדות ובמיוחד במכללות האקדמיות לחינוך (גילן החציוני של הנשים עמד על 27.7 שנים לעומת 30.6 שנים בקרב הגברים).
ערבים
כמעט עשירית מבוגרי תשע”ג היו ערבים (9.7%). שיעורם היה נמוך במיוחד במכללות האקדמיות (4.8%) ואילו במכללות האקדמיות לחינוך שיעורם היה גבוה מאוד (27.8%). תחומי הלימוד שבהם שיעורי הערבים היו גבוהים במיוחד היו: מקצועות עזר רפואיים (22.2%), מדעי הרוח (19.7%) ורפואה (16.9%). לעומת זאת, שיעורי הערבים היו נמוכים מאוד בתחומים הנדסה ואדריכלות (4.1%), עסקים ומדעי הניהול (4%) ובמיוחד בחקלאות (1.5%).
15 תגובות
קורסים למדע בבית הספר אינם מלמדים כלל מדע !
כאשר מחנכים דנים ב”דברים הבסיסיים” שיש ללמדם את כל התלמידים בבית-הספר, אין נושא המקבל תמיכה גדולה יותר, מנושא המדע. אומרים לנו, שמכל הדברים החשובים עבור הצעירים אשר יהפכו למבוגרים במאה ה-21, ידיעת המדע מדורג — במקום הראשון. זה הצידוק הסטנדרטי לתכנית הנרחבת של לימודי המדע, החל בבית-הספר היסודי ועד לבית-הספר התיכון, תכנית הנתמכת בציוד ובספרי לימוד יקרים, והמאוישת על ידי צבא של מורים.
לכן, יתכן שזה יבוא כהפתעה למרבית הקוראים, שלמעשה כל מה שנאמר לנו בנושא הוא מיתוס טהור. אין אצלנו היום בית-ספר בו מלמדים מדע. זורים חול בעינינו.
הנה החדשה המרעישה. המדע, כמפעל של המוח האנושי, מאופיין על ידי תכונות בסיסיות מסוימות. הרשו לי למנות את החשובות ביותר שבהן:
1. על אנשי מדע להיות בראש ובראשונה צופים זהירים, ועליהם להבחין בקפידה רבה בהתנהגותו של נושא חקירתם, יהיה אשר יהיה. בכל מקרה אסור להם להתבלבל או להכחיש את הנתונים.
2. על מדענים ללמוד להפיק מנושאי חקירתם יותר מידע ממה שנראה במבט ראשון. עליהם ללמוד לתכנן ניסויים כאלה, השואלים שאלות המסוגלות להפיק תשובות בעלות משמעות, תשובות המעניינות אותם. ועליהם לרשום בקפדנות ובכנות את התשובות, ללא כל התחשבות באם התשובות אשר מתקבלות הן אלה אשר החוקרים ציפו להן וחיכו להן, או לא.
3. על מדענים — ביחוד מדענים טובים ויצירתיים, מהסוג שאנחנו משתוקקים שיהיו לנו בשפע — ללמוד להשתמש בדמיונם בחופשיות, לתת הסברים חדשים ובעלי משמעות לתצפיות חדשות. כדי לעשות זאת ביעילות, עליהם לשמור על ראייה של הדברים באופן פתוח וחסר פניות עד כמה שאפשר, ולצמצם עד למינימום את מטען הדעות הקדומות והתפישות המוקדמות.
אם כן, על מדענים טובים להיות סקרנים עד מאוד, זהירים, כנים, בעלי דמיון, וגמישים בחשיבתם.
כדי להבהיר נקודות אלו עוד יותר, הבה נשווה את המדע עם תחום לימוד אשר נחשב בדרך כלל כקוטב נגדי: הדת. ההבדלים ממש בולטים לעין. נקודת ההתחלה של הדת היא האמונה, שהיא בהכרח מעבר (אם כי לא בהכרח בניגוד) לניתוח הרציונלי. הדת מבוססת על ערכת אמיתות (דוגמות), אשר בדרך כלל מאמינים שהן נובעות מהשראה אלוהית, וכמובן שאינן נגזרות פשוט מעשייה איזושהי של המוח האנושי. על תאולוגים גדולים להתמצא היטב במנהגים מסובכים אשר מועברים מדור לדור, לעתים במשך אלפי שנים, והמעובדים על ידי מאות הוגי דעות דגולים לפניהם. חידוש בדת, במידה שהוא מתבצע, קורה על ידי התערבות אלוהית, לא על ידי עשייה אנושית.
כעת, הבה ונתבונן במה שנחשב היום כהוראת המדע בבתי-הספר. הביטו וראו, זה זאב בלבוש של כבשה! מדע המוצג בצורה של דת בכל מקום!
הפעילות העיקרית, למעשה הפעילות המשמעותית היחידה אשר עוסקים בה בכל שיעורי המדע היא הוראת התיאוריות המדעיות האחרונות הנפוצות בצורה של אמיתות. ספרי הלימוד הם הגנזכים של האמיתות האלו. מלמדים את הילדים מתוך הספרים כיצד נראים הדברים. הם לומדים את מילון המדע (“האלף-בית המדעי”!),”חוקי” המדע, על גיבורי המדע (שווי-ערך של המדע לכהנים או לקדושים). השימוש עצמו במילה “חוק” הוא בגידה חרישית: ללא כל קשר למה שיכולים מדענים אמיתיים להתכוון כאשר הם משתמשים במילה, מורים ותלמידים למדע בבית-הספר מקבלים את המילה במובן של תיאור מדוקדק כיצד ומדוע משהו קורה. חוקי מדע נתפשים כמציאות אמיתית ובלתי ניתנת לשינוי. מעט אנשים מבחינים שלמעשה כל “חוק” הכתוב בספרי הלימוד של היום שונה לגמרי מה”חוקים” אשר נכתבו בספרי הלימוד לפני מאה שנה; ואלה, בזמנם, דמו במעט למה שהיה ידוע כ”חוקים” לפני מאתיים שנה; ומעט מדענים יחלקו על כך שה”חוקים” אשר יהיו תקפים בעתיד בעוד מאה שנה יהיה להם מעט במשותף, אם בכלל, עם מה שבתי-הספר מלמדים היום כאמת מדעית.
מטרת הקורסים למדע כפי שהם מועברים בבתי-הספר היא “לפטם” את ראשי הילדים עד כמה שאפשר יותר במידע על החשיבה האחרונה של המדענים. לתלמידים לא ניתנת האפשרות לקבל או לדחות ולו במעט מהחומר הזה: הוא מוצג כאמת, וכאשר הם נבחנים, מצופה מהתלמידים שיחזרו עליו, ושיקיאו אותו באותה הצורה שניתן להם. למעשה, אחד המאפיינים העיקריים של הסטנדרטים הלאומיים שהם תעמולה ראוותנית ושהנשיא והמושלים דוחפים, הוא הכנסת סידרת מבחנים במדע אשר תינתן לכל התלמידים, על מנת לקדם עד כמה שאפשר את הקליטה הרחבה ביותר של האמיתות המדעיות האחרונות.
גרועים, אפילו מההרצאות בכיתה ומספרי הלימוד הם הקורסים השונים למעבדות המדע ועבודות השדה. אומנם כל ספר הדרכה למעבדה מדגיש למעשה חזור והדגש את חשיבותם של התצפיות, של הרישום הקפדני, וכו’, אך העובדה היא שכל ניסויי-המעבדה הם ציוויים בהם “התוצאה” הנכונה ידועה מראש — תוצאה אשר התלמידים צפויים לקבלה, או להגיע אליה בדרך זו או אחרת. לכן, תלמיד אשר מודד בקפידה את כל מה שנאמר לו למדוד (כבר התרחקות עצובה מהמדע האמיתי) ומוצא שהאצת כוח המשיכה, בהתאם לניסוי שלו, היא 35ft/sec/sec, אין אנו משבחים אותו על כך שגילה עובדה חדשה, אלא נאמר לו שהוא בלבל את הניסוי, היות והתשובה הנכונה היא 32ft/sec/sec. לא רק שהמעבדה איננה מדע, היא אף גרועה מזה: היא מותירה בדיוק את הרושם המוטעה של מה זה מדע, על ידי כך שמביא את התלמידים להאמין שעוד בטרם התחילו, ישנה תשובה “נכונה” איזושהי המוכתבת מראש. כמה רחוקה דרך זו מגילוי האמת על ידי הסתכלות בלתי משוחדת!
הדבר האחרון, אשר כיתה ללימוד מדע בנויה כדי להכיל בתוכה, הוא קבוצת תלמידים, באמת סקרנים אודות סביבתם ואשר רוצים לעסוק ביוזמתם הם, בלימוד דברים אשר באמת מעניינים אותם. כמו-כן, כיתה ללימוד מדע איננה יכולה להתמודד עם תלמידים אשר יש להם רעיונות משלהם כיצד לתת הסבר לדברים, ואשר רוצים לשחק עם רעיונות אלה, לדון בהם, לבחון אותם. פעילויות אלו לא יניבו ציונים טובים במבחנים, לא יכינו תלמידים למבחנים להישגיות או לכיתות למחוננים — במילים אחרות, לא יפיקו אף אחת מהתוצאות אשר בתי-הספר מעוניינים בהן יותר מכל. העובדה הפשוטה היא שתלמידים שהיו עושים דברים אשר באמת היו מכשירים אותם להיות מדענים טובים, לא היו מתאימים כלל לתכניות המדע ההמוניות של בתי-הספר.
כל הטיעונים האלה של המחנכים, על חשיבותו של המדע בתכנית הלימודים, הם שטות יומרנית — שטות יומרנית יקרה; והם מפיקים את ההפך ממה שהם מבטיחים. הם מפיקים תלמידים סבילים אשר עושים את מה שנאמר להם לעשות, לומדים בעל פה מה שהם אמורים ללמוד בעל פה, עובדים קשה על מנת לקבל את התוצאות אשר נאמר להם שהן התוצאות הנכונות, ומכניעים לגמרי את סקרנותם, את דמיונם ואת כושר הביקורת שלהם. המפעל המדעי במדינה זו יתכן והיה הרבה יותר קדימה במרוץ, אם היו מבטלים לגמרי את הוראת המדע ברמה הטרום אוניברסיטאית הקיימת היום.
אני לא אוהב כדורגל או שום מקצוע ספורטיבי אחר. נראה לכם שיהיה בסדר להתלונן שאין מספיק אוהדי ספורט בעולם? או שפשוט תשכילו להבין שאנשים הולכים לפי נטיות לבם, וכנראה לרוב האנשים אין נטייה למדעים?
ואולי אלה סך נטיות השוק פלוס מינוס
מי שרוצה ללמוד תחום מדעי ילך ללמוד אותו
בכול מקרה ללמוד בטכניון מצריך מסטודנט ידע מקדים
סטטיסטית אין את זה למרבית האוכולוסיה
לעומת זאת מדעי הרוח אפשר להירשם וללמוד
לכל אלה שחושבים שהם דתיים או שלוקחים את האמונה שלהם עד הסוף. אבי ציטוט מאדם חכם מאוד ששמו דני סנדרסון. מוכר נכון? בספרו “עור התוף של קרדיף”. הוא אומר :” הבעיה עם אלוהים שהוא הופך לכבד שמיעה כשצריך אותו”
ישראל ס
אההה … בגלל זה הוא לא עונה. הרב עסוק מידי…
ניסים אין סיכוי שהוא יבין אותך בלי הוראה מהרב שלו 🙂
מתפלל כרוני
אני רואה שאתה לא מספיק אינטליגנטי להבין את מה שאמרתי. אתה רואה מה התוצאה של חוסר בלימודי ליבה? 🙂
אני מוכן לסכן את חיי בפעילות צבאית כדי להגן על אחרים (ובמקרה יש לי תעודות המעידות על כך…).
אני לא מוכן להתפלל לאף אחד, גם עם ישלמו לי כי יש לי אידיאלים של יושר. אני לא מוכן לשקר להורי הנערים באיזו מעשה פגני שהוכח מדעית כמזיק ולא תורם. שמעתי מספיק מתנחלים אומרים שהם נוסעים בטרמפים ללא פחד כי הם סומכים על אלוהים (רק על תבין מזה שאני מאשים במשהו את הנערים האלה – אתה כזה טיפש שאתה עלול להתבלבל).
עכשיו הבנת??
ניסים
“צורים כמוני? כאלה ששואלים שאלות, ולא מאמינים לשקרים טפשיים? כאלה שמוכנים להקריב את חיי כדי שהם יוכלו לחיות ללא פחד?”
מדבריך מובן שיצורים כמוך מוכנים להקריב את חייהם כדי שיוכלו לחיות ללא פחד… זה נשמע כמו פרדוקס…
בכל מקרה לא לזה הכוונה. יצורים כמוך אף פעם לא מקריבים משהו. (בשביל להקריב את חייך למען מטרה כלשהי אתה צריך להיות אידיאולוג או דתי. ואתה לא לכאן ולא לשם)
ומדוע, לעזאזל, אתה כמו יהודי ממושמע, עונה לשאלה בשאלה? אני מבין שאתה מתבייש (או אולי מפחד) לענות, אבל בכל זאת תשתה מיץ אומץ ותענה על השאלה ששאלתי אותך ואל תתחמק! 🙂
מתפלל כרוני
אז אתה בעצם שואל האם במקרה שהמשפחות של שלושת החטופים מבקשות מניסים לא לעשות שום דבר למען שלום ילדיהם, האם הוא לא עושה כלום, או לא עושה כלום.
מה בדיוק קרה לתפילות של בני משפחות אלה לשלום משפחתן שגרם לכך שבניהם נחטפו? האם הם לא התפללו לזה? האם הם שכחו להתפלל לזה? האם יש תפילה ספציפית למניעת החטפות הילד שלך שההם שכחו לבצע? האם הם ביצעו טעות בעת התפילה שלהם ולכן היא לא עבדה?
מתפלל כרוני
יצורים כמוני? כאלה ששואלים שאלות, ולא מאמינים לשקרים טפשיים? כאלה שמוכנים להקריב את חיי כדי שהם יוכלו לחיות ללא פחד?
מה עדיף? (א) שאמשיך לסכן את חיי כדי למצוא את הבנים האלה – או (ב) שאשב ואתפלל?
“(בלי פירוטים ונימוקים מצדך. זה לא באמת מעניין מישהו. רק תשובה אחת מתוך השתיים. בבקשה).”
“עולם חופשי” עלאק….
ניסים, הסיבה שהחרדים לא שולחים את ילדיהם לצבא, היא בגלל שהם לא רוצים שהילדים שלהם יחשפו ליצורים כמוך.
anyways… כהרגלך אתה לא עונה לעניין. אתן לך הזדמנות לענות לעניין:
המשפחות של שלושת החטופים מבקשות ממך שתתפלל למען שלום ילדיהם.
האם תתפלל למען שלומם?
א: כן
ב: לא
(בלי פירוטים ונימוקים מצדך. זה לא באמת מעניין מישהו. רק תשובה אחת מתוך השתיים. בבקשה).
מירום גולן
מה קשור חרדים לעניין? השנאה, כלשונך, לחרדים נובעת, לדעתי, מאי-שירות צבאי. תואר בהנדסה ותואר בפילוסופיה עולים בדיוק אותו דבר. חלק מעלות זו מסבסדת את קבוצות של עוכרי ישראל – השנאה, שוב בלשונך, לדעתי לגמרי במקום.
ואדגיש שוב – הבעיה עם החרדים היא שחיי ילדיהם שווים יותר מחיי ילדי – והסיבה היחידה לכך שחייהם שווים יותר היא כי אנשים מסויימים מוכנים למכור את דם ילדי כדי שיהיה להם כסא נוח בכנסת.
והסיבה היחידה שהחרדים לא מוכנים שילדיהם ישרתו בצבא היא שהם מפחדים מחשיפת ילדיהם לעולם החופשי.
ככה זה כשהמדינה מסבסדת את מקצועות הרוח והדשא, בסדר גודל תקציבי ששם את הישיבות ללעג.
אבל למי איכפת, בואו פשוט נתאסף במקהלה ונשנא חרדים…
תודה על הפוסט.
התיבה “רק”, הנסמכת לשיעורם (באחוזים, לצורך העניין) של מקבלי התואר ההנדסי והמדעי מתוך כלל מקבלי התארים, מצריכה התייחסות. האם “רק”, כוונתו כי קיימת ירידה בשיעור זה לאורך זמן? האם “רק” כוונתו כי ראוי היה כי שיעור זה יהיה גדול יותר? האם ייתכן כי מישהו אחר, בהתייחס לאותם נתונים, ידווח עליהם בנימה חיובית, כאילו שיעור גבוה של בוגרים טריים קיבלו תואר במדעי הטבע וההנדסה. כמובן, זאת אם לדעתו הרפרנס החיצוני לנתון החדש, הוא רפרנס אחר. אבל אין בידיעה זו רפרנס שיצדיק את התיבה “רק”.
אודה להבהרתך,
בברכה
חברים זה מבנה בסמי שמעון המכללה כמובן שבב”ש ולא באוניברסיטה 🙂