דוח GEO-7 של UNEP קובע כי מעבר מכלכלת "עסקים כרגיל" להשקעה באקלים יציב, בטבע ובצמצום זיהום יכול להניב עד 20 טריליון דולר בשנה עד 2070, למנוע מיליוני מקרי מוות ולהוציא מאות מיליונים מעוני ומרעב – בעוד שהמשך המגמות הנוכחיות יפגע קשות בצמיחה העולמית
ההערכה המקיפה ביותר של מצב הסביבה העולמית שנערכה אי-פעם קובעת כי השקעה באקלים יציב, בטבע וברצף השטחים הפתוחים, ובכדור ארץ נקי מזיהום, יכולה להניב טריליוני דולרים נוספים לתמ״ג העולמי, למנוע מיליוני מקרי מוות ולהוציא מאות מיליוני בני אדם מעוני ומרעב.
הדוח Global Environment Outlook, Seventh Edition: A Future We Choose (GEO-7), שפורסם במושב השביעי של כינוס הסביבה של האו״ם (UNEA) בניירובי, הוא פרי עבודתם של 287 מדענים רב-תחומיים מ־82 מדינות.
על פי הדוח של תוכנית הסביבה של האו״ם (UNEP), שינויי אקלים, אובדן מגוון המינים, הידרדרות הקרקעות ומדבור, לצד זיהום ופסולת, גובים כבר כיום מחיר כבד מן הפלנטה, מן האנשים ומן הכלכלות – בעלות המוערכת כבר היום בטריליוני דולרים בשנה. המשך דפוסי הפיתוח הנוכחיים רק יחמיר את הפגיעה.
עם זאת, גישות "בכל החברה" ו"בכל משרדי הממשלה", שיביאו לשינוי מערכתי בחמש מערכות מפתח – כלכלה ופיננסים, חומרים ופסולת, אנרגיה, מערכות מזון והסביבה – יכולות להניב תועלת מאקרו-כלכלית עולמית של עד 20 טריליון דולר בשנה עד 2070, ולהמשיך ולצמוח לאחר מכן.
גורם מאפשר מרכזי בגישה זו הוא מעבר ממדידת הצלחה כלכלית באמצעות תמ״ג בלבד למדדים הכוללים גם הון אנושי והון טבעי. כך ניתן לתמרץ כלכלות לעבור לכלכלה מעגלית, לפחמן־נמוכה, לחקלאות בת-קיימא, לשיקום מערכות אקולוגיות ולצעדים נוספים.
"הדוח העולמי על מצב הסביבה מציב בפני האנושות בחירה פשוטה: להמשיך בדרך שמובילה לעתיד הרוס – שינויי אקלים חריפים, קריסה של מערכות טבע, הידרדרות קרקעות ואוויר מזוהם – או לשנות כיוון ולהבטיח כוכב לכת בריא, בני אדם בריאים וכלכלות בריאות. זו בכלל לא בחירה", אמרה אינגר אנדרסן, מנהלת UNEP.
"ואל לנו לשכוח שכבר נעשתה התקדמות עצומה: מהסכמים גלובליים על אקלים, טבע, קרקע ומגוון ביולוגי, זיהום ופסולת – ועד שינוי בשטח, בתעשיית האנרגיה המתחדשת, בהרחבת שטחי ההגנה ובמיגור כימיקלים רעילים", הוסיפה. "אני קוראת לכל המדינות לבנות על ההתקדמות הזו, להשקיע בבריאות כוכב הלכת ולהוביל את כלכלותיהן לעתיד משגשג ובר־קיימא."
דרך טובה יותר
הדוח מציג שני מסלולי טרנספורמציה עיקריים: מסלול אחד מתמקד בשינויים התנהגותיים שמפחיתים את מרכזיות הצריכה החומרית; המסלול השני נשען בעיקר על פיתוח טכנולוגי ועל שיפור יעילות.
על פי המסלולים, התועלות המאקרו-כלכליות הגלובליות יתחילו להתבלט כבר ב־2050, יגדלו לכ־20 טריליון דולר בשנה עד 2070 ויזנקו בהמשך עד כ־100 טריליון דולר בשנה. שני התרחישים צופים צמצום חשיפה לסיכוני אקלים, האטה באובדן מגוון המינים עד 2030 והגדלת שטחי טבע.
על פי ההערכות, ניתן יהיה למנוע עד 9 מיליון מקרי מוות מוקדמים עד 2050, בין היתר באמצעות הפחתת זיהום האוויר. עד 2050, כמעט 200 מיליון בני אדם יוכלו להיחלץ ממצב של תת־תזונה ומעלה מ־100 מיליון בני אדם ייצאו מעוני קיצוני.
כדי להגיע לאפס פליטות נטו עד 2050 ולהבטיח מימון מספק לשימור ולשיקום של המגוון הביולוגי, נדרש השקעה שנתית של כ־8 טריליון דולר בממוצע עד 2050. עם זאת, הדוח מדגיש כי מחיר חוסר המעש גבוה בהרבה.
שינויים מקיפים בחמש מערכות מפתח
אימוץ מסלולי הטרנספורמציה ידרוש שינויים עמוקים בחמישה תחומים מרכזיים. הדוח מפרט שורה של צעדים מומלצים בכל תחום:
כלכלה ופיננסים: מעבר מתמ״ג למדדי "עושר כולל" (Inclusive Wealth) המודדים גם הון טבעי והון אנושי; תמחור אמיתי של חיצוניות – חיובית ושלילית – כך שמחירים ישקפו את העלות הסביבתית והחברתית; ביטול הדרגתי והפניה מחדש של סובסידיות, מיסים ותמריצים שפוגעים בטבע.
חומרים ופסולת: תכנון מוצר מעגלי, שקיפות ואיתור (traceability) לכל אורך מחזור החיים של מוצרים, רכיבים וחומרים; הסבת השקעות למודלים עסקיים מעגליים ומתחדשים; שינוי דפוסי הצריכה לכיוון כלכלה מעגלית באמצעות שינוי תפיסות ומיינדסט.
אנרגיה: דה־קרבוניזציה של משק האנרגיה; שיפור נרחב של יעילות אנרגטית; חיזוק קיימות חברתית וסביבתית בשרשראות הערך של מינרלים חיוניים; טיפול בפערי נגישות לאנרגיה וב"עוני אנרגטי".
מערכות מזון: מעבר לתזונה בריאה ובת־קיימא; הגברת מעגליות ויעילות הייצור בחקלאות; הפחתה משמעותית של אובדן מזון ושל בזבוז מזון לכל אורך שרשרת האספקה.
הסביבה: האצה של שימור ושיקום המגוון הביולוגי ומערכות אקולוגיות; חיזוק התאמת האקלים ובניית חוסן בהתבסס על פתרונות מבוססי טבע (Nature-based Solutions); יישום אסטרטגיות להפחתת פליטות גזי חממה.
הדוח קורא לפיתוח וליישום מקביל של פתרונות בכל התחומים, ולשילוב מערכות ידע שונות – במיוחד ידע ילידי (Indigenous Knowledge) וידע מקומי – כדי להבטיח מעבר צודק שמקדם גם קיימות סביבתית וגם רווחה אנושית.
עוד קורא הדוח לממשלות, לארגונים לא-ממשלתיים ולארגונים רב-לאומיים, למגזר הפרטי, לחברה האזרחית, לאקדמיה, לארגונים מקצועיים, לציבור הרחב ולקהילות ילידיות להכיר בדחיפות המשבר הסביבתי הגלובלי, לבנות על ההתקדמות שכבר הושגה בעשורים האחרונים ולפעול יחד לתכנון וליישום של מדיניות, אסטרטגיות וצעדים משולבים שיבטיחו עתיד טוב יותר לכולם.
הידרדרות גוברת
הדוח מתבסס על מקורות רבים ומציג בפירוט את ההשלכות הנוכחיות והעתידיות של תרחיש "עסקים כרגיל".
פליטות גזי חממה גדלו בקצב ממוצע של כ־1.5% לשנה מאז 1990 והגיעו לשיא חדש ב־2024 – מה שמוביל לעליית טמפרטורה גלובלית ולהחרפת השפעות שינוי האקלים. העלות הכלכלית של אירועי מזג אוויר קיצוני המיוחסים לשינויי אקלים בעשרים השנים האחרונות מוערכת בכ־143 מיליארד דולר בשנה.
בין 20% ל־40% משטחי היבשה בעולם מוגדרים כיום כשטחים מנוונים, והדבר משפיע על יותר משלושה מיליארד בני אדם. כמיליון מתוך כ־8 מיליון מיני בעלי החיים והצמחים המוכרים למדע מצויים בסכנת הכחדה.
זיהום גורם לכ־9 מיליון מקרי מוות בשנה. העלות הכלכלית של נזקי בריאות מזיהום אוויר בלבד הוערכה ב־2019 בכ־8.1 טריליון דולר – כ־6.1% מהתמ״ג העולמי.
אם העולם ימשיך להניע את הכלכלות שלו על פי דפוסי "עסקים כרגיל", מצב הסביבה צפוי להחמיר באופן דרמטי. ללא פעולה, צפויה הטמפרטורה הממוצעת העולמית לעבור את רף 1.5 מעלות צלזיוס מעל לרמות הקדם־תעשייתיות כבר בתחילת שנות ה־30 של המאה, לעבור את 2 מעלות בשנות ה־40 ולהמשיך לעלות. בתרחיש זה צפויים שינויי האקלים לגרוע כ־4% מהתמ״ג העולמי השנתי עד 2050 וכ־20% עד סוף המאה.
הידרדרות הקרקעות צפויה להימשך בקצב הנוכחי, כאשר מדי שנה ייאבד שטח אדמה פורה ויצרני בגודל של קולומביה או אתיופיה – בזמן שכבר כיום שינויי האקלים עלולים להפחית את זמינות המזון לנפש בכ־3.4% עד 2050.
כשמונה מיליארד טונות הפלסטיק שכבר מזהמים את כדור הארץ ימשיכו להצטבר, והנזקים הבריאותיים הכלכליים מיחשיפה לכימיקלים רעילים בפלסטיק, המוערכים כיום בכ־1.5 טריליון דולר בשנה, צפויים לעלות.
דוח GEO-7 עושה שימוש במתודולוגיית "מסלולי טרנספורמציה", הבונה נרטיבים חדשים שממחישים כיצד ניתן לשנות את חמש המערכות המרכזיות – ואת המודלים שמכמתים גם את המסלולים הללו וגם את מגמות ההמשך.
המודלים מכסים רכיבים חשובים בכל אחת מחמש המערכות, את המשברים הסביבתיים הגלובליים ואת היעדים הקשורים אליהם, וכן את ההשלכות הסביבתיות והחברתיות־כלכליות. המודלים מקושרים זה לזה כדי לשקלל תלות הדדית ומשובים בין המרכיבים השונים. התוצאות מושוות למאגרי תרחישים קיימים ולספרות מדעית עדכנית, כדי להתייחס לחוסר ודאות ולהבטיח עקביות עם קהילת החוקרים הרחבה. במקביל, המתודולוגיה מוגבלת בהיקף התרחישים, בסט הנושאים ובדרגת הפירוט שניתן להשיג.
התרחישים נשענים על מסגרת עבודה שמשלבת מודלים מוכרים ומאומתים, הנמצאים בשימוש נרחב בהערכות סביבתיות גלובליות אחרות – כולל אלה של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC), הפלטפורמה הבין-ממשלתית למגוון ביולוגי ושירותי מערכת אקולוגית (IPBES), אמנת האו״ם למאבק במדבור (UNCCD) והפאנל הבינלאומי למשאבים (IRP).
עוד בנושא באתר הידען:
