תרגום מסמך שבו קוראים ראשי כל האקדמיות למדעים בעולם ללמד את האבולוציה בלא הפרעות בבתי הספר
תרגום מעודכן – ניצן אתר חופש. מבוסס על תרגום של אבי בליזובסקי מ-30/6/2006
הפאנל הבין-אקדמי
לסוגיות בינלאומיות
רשת עולמית של אקדמיות למדעים יושבי ראש
צ'ן ז'ו
איב קרה
מזכירות
TWAS
(האקדמיה למדעים של העולם המתפתח)
דרך קוסטיארה 11
טריאסטה 34014, איטליה
טל: +39 040 2240 680
פקס: +39 040 2240 688
[email protected]
www.interacademies.net
הצהרת IAP לגבי לימוד האבולוציה (תרגום לעברית)
אנו, האקדמיות למדעים החתומות מטה, למדנו לדעת כי בחלקים שונים בעולם, במסגרת שיעורי מדע הנלמדים במערכות חינוך ציבוריות מסוימות, ראיות מדעיות, נתונים ותיאוריות ברות-בדיקה אודות מוצאם והתפתחותם האבולוציונית של החיים על פני כדור הארץ, מוסתרים, מוכחשים, או מוצגים באופן מבלבל עם תיאוריות שאינן ניתנות למבחן מדעי. אנו דוחקים במקבלי החלטות, במורים ובהורים, לחנך את כל הילדים אודות השיטות והתגליות של המדע, ולעודד הבנה במדעי הטבע. ידע לגבי העולם הטבעי בו הם חיים, מאפשר לאנשים לענות על הצרכים האנושיים ולשמור על כדור הארץ.
אנו מסכימים כי העובדות שלהלן, שהינן מבוססות על ראיות, בנושא המקורות וההתפתחות האבולוציונית של כדור הארץ ושל החיים עליו, נאספו והוכחו בעזרת אינספור תצפיות ותוצאות ניסויים שנגזרו באופן בלתי תלוי ממספר רב של גישות מדעיות. גם אם ישנן עדיין שאלות פתוחות רבות באשר לפרטים המדויקים של השינויים האבולוציוניים, הראיות המדעיות מעולם לא סתרו תוצאות אלה:
1. ביקום שהתפתח לקראת תצורתו הנוכחית במהלך כ-11 עד 15 מיליארד שנים, כדור הארץ שלנו נוצר בערך לפני 4.5 מיליארד שנים.
2. מאז היווצרותו, כדור הארץ – הגיאולוגיה שלו והסביבות שבו – השתנה בהשפעת אינספור כוחות פיסיקליים וכימיים, ועדיין ממשיך להשתנות.
3. החיים הופיעו על פני כדור הארץ לפני 2.5 מיליארד שנים לפחות. ההתפתחות האבלוציונית, מיד לאחר מכן, של יצורים שביצעו פוטוסינתזה, איפשרה, החל מלפני 2 מיליארד שנים לפחות, את ההשתנות האיטית של האטמוספרה לכזו המכילה כמויות ניכרות של חמצן. בנוסף ליצירתו של החמצן אותו אנו נושמים, תהליך הפוטוסינתזה מהווה את המקור האולטימטיבי לאנרגיה ומזון קבועים, בהם תלויים חיי המין האנושי על פני כדור הארץ.
4. מאז הופעתם לראשונה על פני כדור הארץ, החיים לבשו צורות רבות, אשר כולן ממשיכות להתפתח אבולוציונית, בדרכים שאותן מדע הפלאונטולוגיה ומדעי הביולוגיה והביוכימיה המודרניים מתארים ומאמתים באופן בלתי תלוי בדיוק הולך וגובר. קווי דמיון משותפים במבנה הקוד הגנטי של כל היצורים החיים כיום, לרבות בני האדם, מעידים בבירור על מוצאם הקדמון המשותף.
אנו גם חותמים על ההצהרה הבאה בנוגע לטבעו של המדע בקשר ללימוד האבולוציה, ובאופן כללי יותר, ללימוד כל תחום של ידע מדעי:
ידע מדעי נגזר מאופן חקר הטבע של היקום, אשר היה ועודנו מצליח ובעל תוצאות כבירות. המדע מתמקד ב- (א) תצפיות על העולם הטבעי, (ב) ניסוח השערות ברות מבחן וברות הפרכה, כדי להפיק הסברים מעמיקים יותר לתופעות ניצפות. כאשר הראיות משכנעות במידה מספקת, מתפתחות תיאוריות מדעיות המסכמות ומסבירות ראיות אלה, וחוזות את המבנה או התהליכים האפשריים של תופעות שטרם ניצפו.
ההבנה האנושית של ערכים ומטרות הינה מחוץ לתחום מדעי הטבע. עם זאת, מספר רכיבים – מדעיים, חברתיים, פילוסופיים, דתיים, תרבותיים ופוליטיים – תורמים לה. תחומים שונים אלה חבים האחד לאחר התחשבות הדדית, תוך היותם מודעים באופן מלא למרחב הפעולה שלהם ולמגבלותיהם.
בעודו מכיר במגבלותיו הנוכחיות, המדע הינו פתוח ובלתי מוגבל מראש, ונתון לתיקונים והרחבות ככל שמופיעות הבנות חדשות המבוססות על תיאוריות וניסויים.
* * *
(לפי סדר הא"ב האנגלי)
1. האקדמיה האלבנית למדעים
2. האקדמיה הלאומית למדעים מדויקים, מדעי הפיסיקה ומדעי הטבע, ארגנטינה
3. האקדמיה האוסטרלית למדע
4. האקדמיה האוסטרית למדעים
5. האקדמיה למדעים של בנגלדש
6. האקדמיות המלכותיות למדע ואמנויות של בלגיה
7. האקדמיה למדעים ואמנויות של בוסניה והרצגובינה
8. האקדמיה הברזילאית למדעים
9. האקדמיה הבולגרית למדעים
10. RSC: האקדמיות לאמנויות, מדעי החברה ומדעים של קנדה
11. האקדמיה הצ'יליאנית למדעים
12. האקדמיה הסינית למדעים
13. האקדמיה הסינית, טאיוואן
14. האקדמיה הקולומביאנית למדעים מדויקים, מדעי הפיסיקה ומדעי הטבע
15. האקדמיה הקרואטית לאמנויות ומדעים
16. האקדמיה הקובנית למדעים
17. האקדמיה למדעים של הרפובליקה הצ'כית
18. האקדמיה הדנית המלכותית למדעים
19. האקדמיה למחקר מדעי וטכנולוגיה, מצרים
20. האקדמיה למדעים, צרפת
21. איגוד האקדמיות הגרמניות למדעים ומדעי החברה
22. האקדמיה של אתונה, יוון
23. האקדמיה ההונגרית למדעים
24. האקדמיה הלאומית ההודית למדע
25. האקדמיה האינדונזית למדעים
26. האקדמיה למדעים של הרפובליקה האיסלמית של אירן
27. האקדמיה האירית המלכותית
28. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
29. האקדמיה הלאומית דאי לינצ'י, איטליה
30. מועצת המדע של יפן
31. האקדמיה הלאומית למדעים של קניה
32. האקדמיה הלאומית למדעים של הרפובליקה הקירגיזית
33. האקדמיה הלטבית למדעים
34. האקדמיה הליטאית למדעים
35. האקדמיה המקדונית למדעים ואמנויות
36. האקדמיה המקסיקנית למדעים
37. האקדמיה המונגולית למדעים
38. האקדמיה של ממלכת מרוקו
39. האקדמיה ההולנדית המלכותית לאמנויות ומדעים
40. המועצה האקדמית של החברה המלכותית של ניו זילנד
41. האקדמיה הניגרית למדעים
42. האקדמיה למדעים של פקיסטן
43. האקדמיה הפלסטינאית למדע וטכנולוגיה
44. האקדמיה הלאומית למדעים של פרו
45. האקדמיה הלאומית למדע וטכנולוגיה, הפיליפינים
46. האקדמיה הפולנית למדעים
47. האקדמיה למדעים וטכנולוגיה של סנגל
48. האקדמיה הסרבית למדעים ואמנויות
49. האקדמיה הלאומית למדעים של סינגפור
50. האקדמיה הסלובקית למדעים
51. האקדמיה הסלובנית למדעים ואמנויות
52. האקדמיה למדע של דרום אפריקה
53. האקדמיה המלכותית למדעים מדויקים, מדעי הפיסיקה ומדעי הטבע של ספרד
54. האקדמיה הלאומית למדעים, סרי לנקה
55. האקדמיה השוודית המלכותית למדעים
56. מועצת האקדמיות המדעיות השוויצריות
57. האקדמיה למדעים, הרפובליקה של טג'יקיסטן
58. האקדמיה הקריבית למדעים
59. האקדמיה הטורקית למדעים
60. האקדמיה הלאומית למדעים של אוגנדה
61. החברה המלכותית הבריטית
62. האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים
63. האקדמיה למדעים של אוזבקיסטן
64. האקדמיה למדעי הפיסיקה, המתמטיקה ומדעי הטבע של ונצואלה
65. האקדמיה למדעים של זימבבואה
66. האקדמיה האפריקנית למדעים
67. האקדמיה למדעים של העולם המתפתח (TWAS)
68. מועצת המנהלים של המועצה הבינלאומית למדע (ICSU)