האדם לא גרם לצונאמי, אבל מעשיו החמירו את פגיעתו

החקלאות הימית הרסה את קו ההגנה שיצרו השוניות ויערות הים

האדם לא חולל את גלי הצונאמי האדירים שהיכו במזרח אסיה, אבל נראה שהיה לו חלק משמעותי בהחרפת הנזק. במשך שנים רבות פגעו פעולות פיתוח וזיהום בחגורת המגן הטבעית של החופים – שוניות האלמוגים והמונגרובים, יערות הים, שגדלים בקרקעית מים רדודים בים.

חוקרים וארגוני סביבה משוכנעים שכך נוצרו הפתחים שאיפשרו לגלי הצונאמי להכות באופן ישיר ביישובים ובאזורי התיירות בחופים. על פי הערכות המומחים, כ-50% משוניות האלמוגים במזרח אסיה נמצאות כיום בדרגת סיכון גבוהה בגלל פעילות האדם.

אחד הראשונים שהדגיש את הקשר בין הנזקים האקולוגיים לאסון היה "ידידי כדור הארץ", מהארגונים הסביבתיים הגדולים בעולם. הארגון עצמו נפגע באסון – אחד מאנשיו באי סומטרה שבאינדונזיה, מוחמד איברהים, נהרג עם אשתו ובנו.

בהצהרה שפירסם הארגון הוא ציין שבאזורים שבהם היתה "רצועה ירוקה" של מונגרובים או שוניות, מספר הנפגעים היה קטן בהרבה והנזקים היו קטנים בצורה משמעותית. דיווחים של ארגונים סביבתיים אישרו הצהרה זו. אחד הארגונים ההודיים דיווח שבמדינת טאמיל נאדו היו שני אזורים עם יערות מונגרובים צפופים, שבהם האבידות בנפש היו מעטות לעומת אזורים אחרים. "המרכז לצדק סביבתי" בסרי לנקה דיווח שבאזורים עם שוניות ומונגרובים במצב טוב לא היו נפגעים כלל.

מסקנות דומות היו לפרופ' צבי דובינסקי מאוניברסיטת בר אילן, שחוקר כבר עשרות שנים שוניות אלמוגים ומכיר היטב את מצב השוניות ויערות המונגרובים במזרח אסיה. השוניות התפתחו בזכות שיתוף פעולה בין בעלי חיים, ובעיקר בזכות האלמוגים, הבונים אותן. "השוניות מהוות שובר גלים יעיל שסופג את המהלומה הראשונה של גלי הים ומקטין מאד את עוצמתם", אומר הפרופ' דובינסקי, "לשונית עצמה נגרם נזק מעוצמת גלים, אבל היא משתקמת בתוך כמה עשרות שנים".

יערות המונגרובים מורכבים מעצים שנטועים בבוץ של מי חוף רדודים. הם נמצאים בדרך כלל במקביל לשוניות ומשמשים להן חומת מגן מפני סחף וזיהום, ומקום מסתור לבעלי חיים. הם מגיעים לרוחב של כמה מאות מטרים ולגובה של כמה עשרות מטרים וגם הם מקטינים את עוצמת הפגיעה של גלים בחוף הים.

דובינסקי מציין, שלאורך אלפי קילומטרים בחופי הים של מזרח אסיה נהרסו שוניות כדי לפנות מקום לחקלאות ימית שמבוססת על גידול חסילונים (שרימפס), צדפות ודגים. בנוסף להרס המכוון, נגרם נזק נוסף מהפרשות עם חומרי דשן שנפלטו מכלובי הדגים ושאר בעלי החיים, וזיהמו את האלמוגים.

יערות המונגרובים נוצלו בשנים האחרונות לבניית בתי מגורים, לריהוט, וכחומר הסקה. יערות רחבים גם נכרתו כדי לפנות מקום לבריכות דגים, מרינות ובתי מלון. בכמה מדינות באזור, בהן פקיסטאן, הושמדו כמעט כל היערות. "אפשר לומר שהאדם לא גרם לאסון הצונאמי, אבל הרס את המחסומים הטבעיים שפיתחו ייצורים שונים במשך עידנים", אומר דובינסקי, "בכך הוא חשף עצמו מול מלוא עוצמתו ההרסנית של הים".

"למי שניצל בגלל המחסומים הטבעיים צריך להיות מסר חשוב לכל הממשלות", קבע "ידידי כדור הארץ": "יש להגן על אזורי חוף ועל חגורות ירוקות. יש לנהל אותם כראוי ולאפשר את שיקומם. כך יהיה אפשר להגן בעתיד על הקהילות שחיות ליד החופים".