החיסון המשולש גורם לאוטיזם? מחקר חדש מראה בדיוק ההיפך

מחקר חדש מראה שהחיסון המשולש מחצבת, אדמת וחזרת אינו מגדיל את הסיכון ללקות באוטיזם – ועשוי אפילו להקטין את הסיכון למחלה

ילד מקבל חיסונים. מתוך אתר רשות הבריאות הפדראלית בארה''ב
ילד מקבל חיסונים. מתוך אתר רשות הבריאות הפדראלית בארה''ב

מחקר חדש מראה שהחיסון המשולש מחצבת, אדמת וחזרת אינו מגדיל את הסיכון ללקות באוטיזם – ועשוי אפילו להקטין את הסיכון למחלה.

לפני אחת-עשרה שנים הכריז דוקטור אנדרו ווייקפילד במסיבת עיתונאים חגיגית שארגן, כי חיסונים עלולים לגרום לאוטיזם. קביעתו התבססה על מחקר שערך בשמונה ילדים שאובחנו כאוטיסטים חודש אחד בלבד לאחר שקיבלו את החיסון המשולש לחצבת, אדמת וחזרת. ווייקפילד דרש מממשלת אנגליה לפצל את החיסון המשולש לשלושה חיסונים נפרדים, ובכך למזער את הנזק האפשרי לילדים. לדרישותיו הצטרפו ארגוני הורים שהוטרדו – ובצדק – מההאשמות החמורות נגד החיסונים. מאז נהרו רבים אחר המגמה כנגד החיסונים, כשהם מתעלמים מעדויות רבות שהצטברו כנגד ווייקפילד בשנים מאז שפרסם את מחקרו. אלו כוללות את העובדה שמחקרו מומן בידי הורים שרצו לתבוע את חברות החיסונים על נזק לכאורה שגרמו לילדיהם, וכן ראיות חזקות לכך שזייף חלק מהנתונים שהוצגו במחקר המקורי.

מאז ועד היום התפרסמו מחקרים רבים נוספים שהפריכו את הקשר שבין חיסונים לאוטיזם. לפחות אחד מהם חזר על אותו ניסוי שעשה ווייקפילד, אך עם מספר ילדים גדול יותר – מבלי למצוא אפילו רמז לקשר שבין חיסונים ואוטיזם. רוב המחקרים התבצעו על הנתונים הרפואיים הסטטיסטיים שנאספו מכלל האוכלוסייה. הרעיון הטמון בסטטיסטיקות כאלו פשוט למדי: אם החיסון המשולש אכן מגביר את הסיכון ללקות באוטיזם, הרי ששכיחות מקרי האוטיזם החדשים באנגליה ובמדינות אחרות היתה אמורה לעלות ברגע שהחיסון נכנס לסל הבריאות. האם כך הוא?

ובכן, מחקר שנערך באנגליה על קרוב ל- 500 ילדים אוטיסטים שנולדו בין השנים 1979 ל- 1992 הראה כי לא חלה עלייה בשכיחות מקרי האוטיזם גם לאחר שהחיסון המשולש הפך לחלק מהשגרה. החוקרים גם לא מצאו שמתן החיסון המשולש מביא ליותר או פחות מקרי אוטיזם בסמוך לזמן מתן החיסון, למרות טענתו של ווייקפילד שהחיסון גורם לאוטיזם תוך זמן קצר. מחקר אחר, שהסתמך על סך-כל המידע הרפואי האלקטרוני שהצטבר בין שנות השמונים לשנות התשעים בבריטניה, הראה שיותר ויותר ילדים אובחנו כלוקים באוטיזם, למרות ששכיחות מתן החיסון המשולש נשארה קבועה. מחקרים סטטיסטיים דומים הגיעו גם משוודיה, דנמרק וארצות הברית. בסך הכל נבדקו נתוניהם הרפואיים של כמעט מיליון ילדים, והוכח כי שכיחות האוטיזם אינה עולה כאשר נכנס החיסון המשולש לשימוש.

זה המקום לציין שלפחות במדינה אחת – ביפן – נפסק השימוש בחיסון המשולש בשנת 1993, והונהג במקומו מתן חיסונים בודדים. מכיוון שכך, שימשה יפן `צלחת פטרי` מושלמת לבדיקת הטענה לפיה החיסון המשולש גורם לאוטיזם. ואכן, כאשר נבדקה שכיחות האוטיזם ב- 30,000 ילדים באחד מרובעי העיר יוקוהמה, התברר כי שכיחות מקרי האוטיזם המשיכה לעלות גם לאחר שהחיסון המשולש יצא מכלל שימוש. כלומר, כל קשר בין החיסון המשולש לבין האוטיזם מופרך מיסודו.

בשבועות האחרונים התפרסם מחקר נוסף המסייע להפריך את הקשר ההיפותטי שבין החיסון המשולש ואוטיזם. מדובר במחקר שהתפרסם ב- The Pediatric Infectious Disease Journal – ונערך על ידי קבוצת חוקרים מפולין. החוקרים בדקו 96 ילדים בין גילאי שנתיים וחמש-עשרה שנים, שכולם לוקים באוטיזם. בילדותם, קיבלו חלק מהילדים את החיסון המשולש, בעוד שאחרים קיבלו את שלושת החיסונים במנות נפרדות. על כל אחד מהילדים האוטיסטים שהשתתפו בניסוי, צירפו החוקרים גם שני ילדים בריאים כבקרה, שהיו זהים עד כמה שאפשר מבחינת גיל, מין ודרך הטיפול הרפואית. השאלה הגדולה היתה, לפיכך, כמה מהילדים האוטיסטים פיתחו את תסמיני המחלה לאחר שקיבלו חיסון משולש, בהשוואה לילדים שקיבלו חיסונים נפרדים, וכל זאת בהתאם לילדי הבקרה. התשובה תואמת לכל המחקרים הסטטיסטיים שנערכו עד עתה: לילדים שקיבלו את החיסון המשולש לא היה סיכוי גדול יותר ללקות באוטיזם לאחר קבלת החיסון, בהשוואה לילדים שקיבלו חיסונים נפרדים. למעשה, היה להם סיכוי נמוך יותר ללקות באוטיזם, מהילדים שקיבלו חיסונים נפרדים!

האם החיסון המשולש מגן מאוטיזם? כנראה שלא. קשה להאמין שממצא חשוב כל כך היה נעלם מעיניהם של החוקרים שערכו את המבדקים הסטטיסטיים הגדולים הקודמים. סביר להניח שהמחקר מושפע גם מגורמים צדדיים. גורם אפשרי לדוגמא מועלה על ידי החוקרים עצמם, הסבורים כי הורים שהבחינו בבעיות התפתחות של ילדיהם נמנעו מחיסונם בחיסון המשולש ובכך סיבכו את תוצאות המחקר. למרות זאת, העובדה שקיימת הטיה חזקה כל כך כנגד טענת המחקר המקורית (שניסה לאשר שהחיסון המשולש אכן גורם לאוטיזם) מוסיפה נדבך נוסף להר המחקרים המפריכים את הקשר שבין חיסונים ואוטיזם.

קישור למחקר המקורי

המאמר התפרסם לראשונה בבלוג של רועי צזנה – מדע אחר

באותו הנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

32 תגובות

  1. מי ביצע את המחקר הזה ? שמוכיח אחרת מזה שיש עליה תלולה של אוטיזם אחרי חיסונים ומי ממן את הקמפיין של הכתבה הזו .

  2. בינתיים גם לקחו למר וויקפילד את התור ד"ר ואת הרשיון לעסוק ברפואה, מכיוון שהזיק לאלפי ילדים שלא קיבלו חיסונים. לצערנו הוא ממשיך להזיק.

  3. לכל המתלבטים – מסתבר שהמחקר של דר' וויקפילד הוא פרי שוחד ותרמית. להלן ציטוט ממאמר שפורסם היום ב – Ynet :

    תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש

    בצעד חריג, דרמטי ובעיקר מביך, מחק אתמול כתב העת היוקרתי Lancet מהארכיון שלו מאמר שפרסם לפני 12 שנה, הקושר בין החיסון המשולש שניתן לתינוקות בגיל שנה לבין אוטיזם – מאמר שגרם בזמנו להיסטריה עולמית. המחקר, כך התברר, היה מטעה, החוקר קיבל שוחד ולמעשה לא קיים קשר בין החיסונים לאוטיזם. על הפרשה שהסעירה את הקהילה הרפואית בעולם כולו

    ד"ר איתי גל פורסם: 04.02.10, 00:17

    ב-1998 נתקפו הורים בעולם כולו בבהלה: מאמר שפרסם רופא בריטי בשם ד"ר אנדרו ווייקפילד בכתב העת היוקרתי Lancet, קשר בין החיסון המשולש (MMR) לבין אוטיזם. מאז עברו 12 שנים, מספר לא מבוטל של מחקרים שסתרו את ווייקפילד ותחקיר עיתונאי רציני אחד – ששמו כולם את ממצאי אותו מחקר תחת עדשת המיקרוסקופ, ולבסוף הביאו להפרכתו המוחלטת. התפתחות דרמטית במיוחד התרחשה אתמול (ג'), כשבצעד חריג ונדיר מחק ה-Lancet, שנחשב למגזין הרפואי היוקרתי בעולם, את המאמר מארכיון הכתבות שלו, באומרו כי הוא מטעה ומוליך שולל.

    מחקרים שנעשו מאז, כאמור, לא הצליחו לשכפל את ממצאיו של ווייקפילד, ותחקיר נרחב ב"סאנדיי טיימס" העלה האשמות שכללו, בין השאר, גם ניגוד אינטרסים של החוקר ואתיקה לקויה בביצוע המחקר. בשנת 2004 פתחה ה-GMC (המועצה הרפואית הלאומית בבריטניה) בחקירה, במטרה לברר את ההאשמות החמורות שהועלו נגד המחקר. שלוש שנים לאחר מכן ערכה ה-GMC שימוע לחוקר, והשנה כבר קבעה: המחקר של ווייקפילד רצוף בהטעיות.

  4. אולי כבר קצת מאוחר מדי ואף אחד לא יקרא, ובכל זאת. לכל מי שרצה תיאוריה בדבר למה חיסונים מזיקים ו/או גורמים לאוטיזם. אני אב לילד אוטיסט בן 4. אני אדם נורמטיבי, בעל השכלה אקדמית וכנל אשתי היקרה, מאמין במדע ולמדתי גם סטטיסטיקה, ובעוונותי, אפילו מלמד באוניברסיטה.

    בני היקר, היה תינוק רגיל ושמח, קצת לפני גיל שנה החל להדרדר והפסיק לדבר (כבר אמר "אבא", "אמא" ועוד כמה מלים), הפסיק להישיר מבט והחל לפתח בעיות אכילה קשות (סרב לאכול אוכל מוצק שכבר היה אוכל), החל לפתח פוביות מאנשים זרים ומקומות זרים ובאופן כללי הדרדר לנו מול העיניים. בטיפת חלב וגם הרופא ההתפתחותי של טיפת חלב אמרו שהכל זמני והכל בסדר והכל יחזור למוטב. אז זהו שזה לא חזר. רק לאחר כשנה, הופנינו לאבחונים יותר מעמיקים ובהם אובחן כי הוא אוטיסט בעל קשת רחבה של הפרעות התפתחותיות. היום, לאחר כשנתיים של השקעה מטורפת של טיפולים (מבחינת כמות והשקעה כספית) מצבו טוב יותר אך מבחינה מנטלית וגם התנהגותית קרוב יותר לגיל שנתיים מאשר לגיל 4.

    מה למדנו מבחינה רפואית (לא קשקושים, רפואי נטו)
    א. אין לנו במשפחה שום גורם גנטי ידוע שתומך באוטיזם. עשינו את כל הבדיקות הידועות בארץ ובעולם.
    ב. אין לילד יכולת להפטר ממתכות כבדות, כנראה עקב ליקויים במערכת הלימפה והכבד. יש לו היום וכנראה שזה כך מגיל שנה, דלקת כרונית במוח במספר מוקדים שנגרמה מכספית ומאלומיניום.
    ג. טיפולים שנועדו להוצאת מתכות, הצליחו בצורה חלקית לשפר את מצבו.

    מה למדנו מבחינה כללית
    א. אין לרופאי הילדים שמץ של מושג בדבר הקשר בין הדרדרות הילד לבין הרעלת מתכות.
    ב. טיפולים מתאימים שיכולים להתבצע בגיל מוקדם יכולים להקל מאוד על המצב.
    ג. פיצול חיסונים עשוי להקשות על סימפטומים מסוג זה מאחר והבעיה בחיסון אינה החיידקים אלא התוספים לשימור (תימרוסל) והאדגובנט (אלומיניום).
    ד. אין כנראה שום קשר לחיסון המשולש אלא לחיסונים באופן כללי וכמו שציינתי לחומרים המשמרים שבהם. כמות החיסונים היא העניין. דחייה של חלק מן החיסונים לגילאים מאוחרים יותר עשויה בהחלט למנוע בעיות מסוג זה.

    מה עוד למדתי על חיסונים ?
    א. החיסון עבור צהבת B, הוא המיותר ביותר מבין החיסונים. בדיקת דם פשוטה של האם תראה האם האמא נגועה או לא בצהבת ותבהיר האם לתינוק דרוש חיסון או לא. במידה ולא דרוש – ניתן לחסוך שלוש זריקות מיותרות לחלוטין. אזכיר שצהבת B עוברת במגע מיני או דרך שימוש במזרק משותף עם אדם אחר שנגוע במחלה.
    ב. יש חיסונים נוספים שאין חובה בעידן המודרני לתת מראש ואפשר לתת רק במידת הצורך. טטנוס הוא בדיוק כזה.

    כאב לילד פגוע, שחיי נהרסו, אני מייעץ לכל הורה להקטין ולדחות את רוב או כל החיסונים עד לאחר שמתפתחת היטב מערכת התקשורת של הילד, קרי, לאחר גיל שנתיים. ואז ניתן יהיה טוב יותר להבין איפה יש בעיות וממה הן נובעות.

    אחרון : חשוב לזכור שהאינטרס של רפואה ציבורית וגם סטטיסטיקות הם עניין חשוב, אבל הילד שלי הוא ה – 100% המוחלט והמדגם המייצג האולטימטיבי. אין זה מעניין אותי יותר כהורה שהסיכוי או הסיכון הוא 1 ל … לא חשוב כמה. לאחר שאני נפגעתי, אני לא אתן יותר חיסונים בגיל צעיר מאוד. איש אינו יכול לערוב לי שהדבר לא יקרה שנית לבן השני שלי. ילדים, אתם יודעים, זה לא עניין של סטטיסטיקה.
    אגב, הסיכוי ללקות באוטיזם, יהיה אחד למאה או אחד לשלוש מאות, הוא סיכוי גבוה מאוד מאוד מאוד.
    לאחר שהחכמתי – אני רוצה לראות את המחקר הברור שיגיד – החיסונים בטוחים גם לילדים שאינם יודעים לטפל במתכות כבדות.

    גידי.

    לפסאודו מדען, צזנה, הסטטיסטיקות אינן שוות מאומה. צר לי לומר לך זאת.
    חפש את המחקרים בהם משווים את אחוזי האוטיזם בין אוכלוסיות מחוסנים לבין אוכלוסיות לא מחוסנים ואז תדבר איתי שוב.

  5. מור סגמון – סליחה על הטעות. גיליתי לאחרונה שהשם מור אינו שם של אשה, אלא של איש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן