כאוס הפוך: סלילת חוצה ישראל תקטע משק כנפי הפרפר בצפון

מאת צפריר רינת

כחליל הקדד. למרות האיומים על אזור המחיה שלו, אינו ברשימת המינים המוגנים. תצלום: גיא פאר
כחליל הקדד. למרות האיומים על אזור המחיה שלו, אינו ברשימת המינים המוגנים. תצלום: גיא פאר

את הפקעות, למשל, העבירו דירה

מאת צפריר רינת

יותר ויותר התערבות אנושית נדרשת כדי להגן על צמחים וחיות בטבע מפני הכחדה

המוני מבקרים הגיעו בשבועות האחרונים לעמק החולה כדי לצפות בעשרות אלפי עגורים הנמצאים באזור. לכאורה מדובר בתופעת טבע נדירה, אולם נוכחותם של העגורים בחולה משקפת תופעה הולכת ומתרחבת שבה האדם מספק לחיות ולצמחי בר אמצעי קיום ומשפיע על היקף נוכחותם.

העגורים החלו לעצור בחולה בגלל הגידולים החקלאיים שיש באזור, במספרים שהלכו וגדלו אחרי שהתחילו להאכיל אותם באופן מסודר, כדי למנוע מהם לפגוע ביבולים. גם ציפורי המים באזור הגיעו אליו אחרי שלפני 11 שנים הציפה הקרן הקיימת חלק מהשטח שבו היה בעבר אגם החולה ההיסטורי.

אחד העופות הדורסים המרשימים בישראל, הנשר, תלוי כיום במידה רבה בתחנות האכלה שאותן מתחזקים אנשי רשות הטבע והגנים. זאת לאחר שמקור המזון הטבעי שלו, חיות בר גדולות שאת פגריהן הוא אוכל, הלך והצטמצם.

צבי ים כבר לא בוקעים מביצים שהטילו אמהותיהם על החולות בחופים. אנשי רשות הטבע והגנים, לוקחים את הביצים לחוות מיוחדות כדי שלא ייפגעו, ומאפשרים לצבים שבקעו לחזור אל הים. הם גם הקימו בריכות מלאכותיות לדו-חיים אחרי שהבריכות הטבעיות נעלמו.

הבז האדום ברמת מנשה מגיע כיום לתיבות קינון שבונים בעבורו כדי שיהיה לו מקום שבו יוכל לגדל גוזלים. כמה מחיות הבר הגדולות בישראל – הפרא (חמור הבר), היחמור והראם – שבו לפקוד את הטבע בזכות תוכניות השבה לטבע, לאחר שמינים אלה נכחדו.

לא רק חיות בר נתונות לניהול מתמיד של האדם, המכונה בעגה המקצועית "ממשק" – התערבות שמטרתה לעזור בשמירת הטבע. כיום אין כמעט שטח של יער או חורש שלא עובר דילול תמידי באמצעים מכניים מכיוון שחיות הבר שרעו בו בעבר ושימשו וסת של התפתחות הצומח, כבר לא נמצאות.

צמחי בר רבים מועתקים ממקום למקום כדי להצילם מתוכניות בנייה. חברת כביש חוצה ישראל עושה זאת בקנה מידה נרחב ורק לאחרונה סיימו קבלנים מטעמה העברת פקעות רבות של צמחים כמו רקפות מאזור רמת מנשה אל מקומות מוגנים. בזמן ההעתקה נמצאה פקעת הרקפת הגדולה ביותר בישראל, והיא תועבר לגן הבוטני בירושלים.

דוגמה עכשווית למידת ההתערבות של האדם היא הצעה שהעלו באחרונה אנשי מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע. בסקר שערכו באזור החוף מצאו אנשי המרכז שאחת הסיבות להיעלמן של חיות בר היא טריפה מוגברת על ידי חתולים. הם ממליצים לקבוע תקנות המורות לבעלי חתולים להצמיד פעמון קטן לקולר; חיות הבר ישמעו את הפעמון, יידעו שחתול מתקרב ויוכלו לברוח. באזור הערבה נשקלת כיום האפשרות להעביר את אחרוני הפרטים של צבי הערבה הנדיר אל שטח מגודר כדי שניתן יהיה להציל אותם מטריפה ולמנוע את הכחדתם.

אפילו באזורים עירוניים מעמיקה ההתערבות בחייהן של חיות בר. דוגמה לכך היא המעקב שמנהלת החברה להגנת טבע אחר ציפורים, צמחי בר וצבאים בתוך ירושלים. בתל אביב הועלתה באחרונה יוזמה להקמת תיבות קינון בעבור תנשמות.

פעולות כמו שיקום נחלים והעדפת התפתחות חורש טבעי על פני נטיעת יערות אורנים, עשוית לסייע בעתיד להחיות את המערכות האקולוגיות, לתת לחיות בר מקורות מזון ואפשרויות קינון, ועל ידי כך לצמצם את הצורך בממשק. אבל במקביל נמשכת בישראל המגמה של צמצום מתמיד בשטחים פתוחים, ונראה שבעתיד תצטרך רשות הטבע והגנים להגביר באזורים רבים את התערבותה כדי להגן על מיני צומח וחי שימצאו עצמם תחת איום.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~102242563~~~119&SiteName=hayadan

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן