מחר (ב’) נפתחת ועידת האקלים בדרבן, דרום אפריקה

 בחירתה של אפריקה עשויה להפנות את הזרקור לאסונות האקלימיים הרבים העוברים על חלקים נרחבים ביבשת, ולזרז את הנסיון לטפל בהפחתת הפליטות, אם מכחישי האקלים לא יצליחו גם הפעם בנסיונם לירט את הועידה

השבוע מתכנסת בדרום אפריקה ועידת דרבן COP17/CMP7, הכינוס ה 17 של מדינות האו”ם במסגרת האמנה לשינויי האקלים, (UNFCCC) והכינוס ה 7 של המשתתפים באמנת קיוטו (CMP7)

המדיה מפוצצת בכותרות ארוכות בהתאם לחשיבות הפעילות שיכולה לבוא בעקבות החלטות. כמו לפני וועידת קופנהאגן כך גם עכשיו מישהו “נחמד” פרץ לדוא”ל של המחלקה לחקר האקלים של “אוניברסיטת מזרח אנגליה” ופרסם כ-5000 מסמכים בתוספת הערות שמכוונות להכפיש את החוקרים, כמו אז כך גם הפעם נופל החשד על “ספקני האקלים” שלמרות ההתדלדלות בשורותיהם. אם זאת יש לציין כי המיילים שפורסמו הפעם גם הם מלפני שנת 2009.

מכחישי האקלים המכנים את עצמם בשם המכובס ספקני האקלים ממשיכים בנסיונות להכשיל אמנות ומיזמים שימתנו את פליטת המזהמים. יש לקוות שהנסיונות יכשלו.

מחר (ה28/11) תתכנס (שוב) וועידה רבת משתתפים בה ינסו להגיע לסיכומים והחלטות שיהיו בסיס למיתון ההשפעות האנושיות על מערכות האקלים העולמי ויאפשרו את חידושה, שיפורה וחיזוקה של אמנת-קיוטו.
באי הוועידה יתכנסו בדרבן שבדרום אפריקה. אפריקה כולה נתונה לחסדי תהפוכות מזג-האוויר. עונות גשמים מאחרות להגיע וגשמים שהיו יורדים בקביעות ובסדר מגיעים בעוצמות “תנכיות” וגורמים לשטפונות, חלקים אחרים של היבשת סובלים מתקופות יובש שמתארכות על פני שנים והתוצאה… בצורת מתמשכת ורעב בקרב מליוני אנשים, נוסיף על כך את זיהומי הנפט בעיקר בניגריה, את הצטמקותם של אגמים ודילדול היערות ונקבל מתכון לאסון סביבתי מתמשך.

רבים ממנהיגי המדינות האפריקאיות מכירים בסכנה ובצד קריאה נואשת לפעילות כלל-עולמית עושים את מה שבכוחם כדי למתן את הפגיעה הסביבתית. תכניות ומיזמים שמאפשרים לחקלאים (זעירים) לשפר את תפוקת המזון בשדותיהם ע’י שימוש נכון במערכות השקיה בדישון ובשיפור תפוקתם של גידולים מסורתיים, ייצור פחם מפסולת שתחליף את העצים שנכרתים ומעל לכל מיליוני עצים (מקומיים) שניטעו וניטעים בשנים אחרונות בנסיון להחזיר ליבשת חלק מהיערות שנכרתו.

אפריקה אינה היבשת היחידה שסובלת. שיטפונות שעוצמתם הולכת וגוברת בדרום מזרח אסיה גובים מחיר כבד בחיי אדם ובפגיעה בכלכלת מדינות שגם ללא הפגיעה מצבן אינו מזהיר. המדינות שסביב לרכס ההימליה כבר מרגישות את תוצאות הפשרת הקרחונים, הפשרה שגורמת לשטפונות עונתיים מחד ולחוסר במים מאידח.

בצפון אסיה מופשרים מליוני קמ”ר של כפור-תמיד (פרמה-פרוסט) הקרקע פולטת גאזי חממה שנוספים לקיים, בקוטב הצפוני הולך ונפתח נתיב שייט הקרח נמס והיונקים נמקים. בדרום אמריקה סובלים הדייגים הפרואנים מהתדלדלות הדגה ובברזיל כורתים כל שנה יערות בשטח שגדלו כגודל מדינת ישראל.

בצפון אמריקה מתרבים ארועי אקלים קיצוניים והחוקרים “מבטיחים” שעוצמתם ותכיפותם יתגברו, באירופה פורסם מחקר על פיו : זיהום האוויר שגורם לפגיעה בבריאות התושבים גורם גם להפסדים של עשרות מיליארדי יורו כל שנה,

באנגליה מופיעים פרפרים שעד כה היו ידועים מאפריקה. זה יפה אבל כשלכך מצטרפת הבשלה מוקדמת של פירות, תות שדה שאמור להבשיל באביב מאדים בנובמבר? בגלל שנים רצופות של יובש וטמפרטורות גבוהה נסדקים ומתפרקים כבישים, גשרים, מסילות ומבנים.

אצלנו …? בוועידה הקודמת בקופנהאגן הבטיח נשיאנו להוריד את פליטות המזהמים בישראל ב-20% בינתיים הפליטות מתגברות.

מדי יום מתגלים איומים חדשים לחופי הים התיכון, איומים שמקורם בתקופה ובגישה של “נלבישך שלמת בטון ומלט” איומים שחוקים ותקנות היו אמורים לנטרלם, אבל כנראה כי מי שאינו מבין את הצורך בהגנה על שני קמ”ר של דיונה יחודית (סמר), אינו מרגיש עצמו מחוייב לתקנות לטובת הסביבה והציבור ואינו כפוף לחוקים שניתן לעקפם.
שנה אחרי השריפה בכרמל גדלים בשטח השרוף “מאיצי אש” לרוב, השטח כולו מוריק בנבטי אורנים, זאת למרות קריאה של כל מי שמבין למנוע היווצרות “מדבר אורנים”, אז אולי בחג הנטיעות הבא במקום לצאת ולנטוע יעלו אלפי משפחות על הכרמל ויעסקו בעקירת אורנים?
ים המלח (המוות) שלא נבחר גוסס. היתה, אולי עוד יש מחאה ציבורית, התיחסות לסדר היום הסביבתי …. היתה חסרה. האם מוועידת דרבן תצא הבשורה? נותר רק לקוות!

ראוי היה כי במקום לפזר הבטחות מגלומניות חסרות שחר יתעוררו הציבור ומנהיגיו ויעשו להפסקת המחדל המתמשך, יפעלו למען הסביבה. כי שוב: הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.