אלף מיני יונקים בסכנת הכחדה מיידית

כך עולה מדיווחים שנמסרו השבוע בקונגרס העולמי לשימור שהתקיים בברצלונה * היונקים מהווים מדד לכל המגוון הביולוגי

פילים בשמורת קרוגר בדרום אפריקה, זוג אנטילופות מסוג ניאלה ב-Mkhuze Game, דרום אפריקה, היפופוטם בפארק המים ST. Lucia, דרום אפריקה. מתוך רתק שמורת דרום אפריקה
פילים בשמורת קרוגר בדרום אפריקה, זוג אנטילופות מסוג ניאלה ב-Mkhuze Game, דרום אפריקה, היפופוטם בפארק המים ST. Lucia, דרום אפריקה. מתוך רתק שמורת דרום אפריקה

בקונגרס העולמי לשימור (World Conservation Congress) שהתקיים השבוע בברצלונה שבספרד נמסר כי כרבע מאוכלוסיות היונקים בסביבתנו נמצאות בנסיגה. מתוך למעלה מ-4,000 מיני יונקים שאוכלוסיותיהם נסוגות, למעלה מאלף על סף הכחדה.

על פי המחקר, 45 אלף מינים שונים של בעלי חיים נמצאים בסכנת הכחדה בשל השתלטות האדם על שטחי המחייה, שינויי האקלים וצייד אינטנסיבי. מתוכם כ-450 יונקים שנמצאים בסכנת העלמות ממשית, אם לא כאלו שכבר נעלמו, גידול של למעלה מ-50% בתוך עשור.

מתוך 2008 המינים שנמצאים בסכנת הכחדה, 188 הוגדרו תחת הקטגוריה “בסכנה קריטית”, הגרועה ביותר אחרי הכחדה. בולטים ברשימה אריות הים החיים בים הכספי שאוכלוסייתם התדלדלה ב-90% והשונר האיברי, שנותרו רק עשרות ספורים ממנו ונמרי ערב מהם נותרו כ-84-143 בוגרים בלבד. מכרסם קובני בשם הוטיה, לא נצפה כבר 40 שנה.

רוב מקורות המידע והתיקשורת מדווחים על הממצאים השליליים, כאשר מוסיפים ובודקים מסתבר כי היונקים במקרה זה מהווים מדד (אינדיקטור) לכל המגוון הביולוגי בסביבתנו. צפרדעים זעירות וגורילות, צמחי מרפא ניסתרים ועצי יער ענקיים, דגי “נוי”, אלמוגים ולווייתנים, רכיכות, יונקי כיס, חרקים וטיגריסים, יעלמו מסביבתנו. מדיווח חדש מסתבר כי עליה בשתי מעלות תגרום להשמדתם של למעלה ממחצית מאוכלוסית הפינגווינים.

הרשימה ארוכה ומתמשכת… כולם נעלמים מסביבתנו, כלומר רבע מכלל החי והצומח על פני כדורנו הולך ונעלם, שמינית ! על סף הכחדה מידית.

אלו נתונים שכמותם ניתן לראות בעבר הגיאולוגי רק בתקופות של הכחדה המונית. העלמות הדינוזאורים לפני כ-65 מליון שנים, הכחדה של 95% מהמגוון הביולוגי לפני כ 250 מליון שנים, וכך הלאה. כלומר אנחנו נמצאים בתקופה גיאולוגית של הכחדה המונית.

קיימים שני הבדלים מהותיים בין ההכחדות הגדולות בעברו הגיאולוגי של כדורנו לבין ההכחדה הנוכחית, הראשון הוא כי בעבר נגרמו ההכחדות ע”י גורמים טבעיים : התפרצויות געשיות, פגיעת גוף שמימי, קרינה וכד', היום ההכחדה נגרמת ע”י מין שגדל בסביבה טבעית… יונק “עליון”. ההבדל השני הוא במהירות ובקצב ההכחדה, בעבר נמשכו הכחדות על פני מיליוני שנים, ההכחדה הנוכחית…. מהירה פי אלף ויותר,

גיאולוגים בעתיד הרחוק יוכלו לקבוע כי ההכחדה האנושית התרחשה תוך כאלף שנים… ואולי פחות. אם יש עדיין מי שמהסס או אינו מסכים להגדרה “הכחדה אנושית ” להלן מס' סיבות להכחדה:

  • אובדן שטחי מחיה בגלל כריתת יערות, ייבוש אגמים ושטחים לחים;
  • “כיבוש” למען שטחי חקלאות, צייד פראי, דייג פראי, פליטות מזהמים לאוויר, במילים אחרות הרעלת האטמוספרה
  • אחת התופעות המזיקות והמדאיגות ביותר שמתגברת בגלל פעילות אנושית היא ה “גאות האדומה”; (“red tides”) בגלל התחממות האוקינוסים ויותר מכך בגלל עודפי דשנים שמחלחלים למים מתרבה פריחת אצות רעילות ש”גוזלות” חמצן מהמים וכך גורמות לתמותה המונית של כל החי בימים על פני שטחים נרחבים וגדלים,

הגורם שאת השפעותיו מגלים יותר ויותר הוא שינוי האקלים או במילים פחות מכובסות –התחממות כדור הארץ. מסתבר כי אחת מהשפעות הלוואי של ההתחממות העולמית היא התפרצות מחלות ווירליות שנעלמו או שקודם לכן היו מוגבלות לאזורים קטנים, מחלות שנגרמות ע'י טפילים ומופצות ע'י חרקים כמו מלריה “עולות” צפונה לאזורים שהתחממו, קדחת קרציות (lyme disease) מופיעה באזורים רחבים וגדלים באמריקה ופוגעת בחיות ובאנשים.

בגלל שינוי במשטר הגשמים במרכז אפריקה מופיעה האבולה ו”בן-דודה” מרבורג באזורים נרחבים, שתי המחלות הקטלניות מתפשטות ברחבי אפריקה ופוגעות בקופי אדם (ובאדם). מחלות רבות מתפשטות בין חיות הבר ויש להניח שבשלב הבא יעברו גם בני-אדם, בדומה לשפעת העופות, קדחת קרציות ואחרות.

ברשימה שמחבריה נתנו לה את השם רשימת המוות (“Deadly Dozen”) מתארים המחברים רשימה של 12 גורמי מחלות שיתפרצו בגלל ההתחממות, בין המגפות ה”צפויות” שחפת, מלריה, כולירה, שפעת-עופות, טפילי מעיים, דבר-בהמות, קדחת-השבר-האפריקאי, קדחת צהובה ועוד מחלות שכבר פוגעות בחיות בר, חיות משק ובאדם.

על פי התיאוריות שמסבירות את האבולוציה, המתאימים שורדים לכן: מינים ששרדו הכחדות היוו את ה”אבות הקדומים” למגוון הביולוגי בסביבתנו, בינהם גם האב הקדמון של המין שהיום גורם להכחדה המונית, לכן נשאלת השאלה היכן נזרע זרע הפורענות, האם ניתן היה למנוע את נביטתו של אותו זרע, האם הטבע יכול להגן על עצמו מפני יציריו, והחשוב מכל, האם אותם נבטים של זרע הפורענות ישכילו להבין את מעשיהם וישכילו לראות את הפורענות לה הם גורמים, לראות ולעצור את ההכחדה?

שכן הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסייה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.

14 Responses

  1. איפה ישנם עוד אנשים,,החשים יראה כה עמוקה לטבע.מסתבר שבמעמקי לבנו ,ישנם. ואותם יראים הם התקווה.

  2. ל-8
    אני מכירה את המשפט הזה :]
    זה ככה-"עד שהעץ האחרון יכרת,עד שהדג האחרון ילכד,עד שאגם המים האחרון יזדהם,אז תגלו שכסף אינו ניתן לאכילה"

  3. כאשר נכרות את העץ האחרון נכחיד את כל החיות ונזהם את כל המים אנחנו נגלה
    שאי אפשר לאכול כסף

  4. לבד מן הערך הכלכלי, ישנו ערך מדעי "טהור" של אלבום תמונות אבולוציוני.
    חבל כל כך לאבד מינים. אלו גנים שנעלמים ולא שבים עוד.

    כל אחד יכול לעזור גם קצת. בהעלאת המודעות פה ושם. אפשר לעשות קצת בחברה להגנת הטבע, או ברשות הטבע וגנים, או בקק"ל (לבד מנטיעת האורנים המחרידה שלהם שהופכת דונמים רבים ל-"מדבריות אורנים" רק כי נעים בעין).

  5. מן הראוי לציין שעולמנו מאבד הרבה מינים שעוד טרם נתגלו. על כל מין ידוע יש פי כמה מינים שלא נתגלו, בעיקר ביערות הגשם ובמקומות נידחים אחרים (ברור שלא מדובר ביונקים). לגבי הפן הכלכלי – אובדן מינים ידועים ולא ידועים (בע”ח וצמחים), גורם גם נזקים כספיים אדירים.
    במינים השונים טמונים חומרים ותרכובות העשויות לשמש כתרופות, תכשירים למטרות שונות וכו’ שערכם לא יסולא בפז. אובדן המינים האלה מונע את גילוי החומרים המועילים ובכך גורם להפסדים העולים על הרווחים לכאורה המתלווים לתהליכי ההכחדה.

  6. הבי.בי.סי. מפרסם כי על פי סקר ארופאי
    שנתוניו פורסמו ב כקונגרס השימור העולמי בברצלונה
    World Conservation Congress
    העולם מעבד יותר כסף בגלל השמדת יערות מאשר במשבר הכלכלי ,
    על פי הסקר שנערך ע’י כלכלני הבנק הגרמני
    מעבד העולם בין $2 ל5$ טריליון כל שנה !
    הנתון מתקבל ע’י חיבור הערכים והשרותים השונים שהיערות נותנים כמו :
    ספיגת דו-תחמוצת-פחמן , “הספקת” אוויר נקי, מניעת סחף קרקעות,
    כבר במאי נמסרו ממצאים ראשוניים לפיהם : השמדת יערות גורמת להפסדים
    ששויים כ 7ֵ% מהיצור העולמי כל שנה !
    בהמשך מתכוונים חוקרי הבנק לבדוק את ההפסדים (הכספיים)
    שנגרמים בגלל פגיעה במערכות טבעיות אחרות !

  7. על פי סקר ארופאי
    שנתוניו פורסמו ב קונגרס השימור העולמי בברצלונה
    World Conservation Congress
    העולם מעבד יותר כסף בגלל השמדת יערות מאשר במשבר הכלכלי ,
    על פי הסקר שנערך ע’י כלכלני הבנק הגרמני
    מעבד העולם בין $2 ל5$ טריליון כל שנה !
    הנתון מתקבל ע’י חיבור הערכים והשרותים השונים שהיערות נותנים כמו :
    ספיגת דו-תחמוצת-פחמן , “הספקת” אוויר נקי, מניעת סחף קרקעות,
    כבר במאי נמסרו ממצאים ראשוניים לפיהם : השמדת יערות גורמת להפסדים
    ששויים כ 7ֵ% מהיצור העולמי כל שנה !
    בהמשך מתכוונים חוקרי הבנק לבדוק את ההפסדים (הכספיים)
    שנגרמים בגלל פגיעה במערכות טבעיות אחרות !
    http://news.bbc.co.uk/2/hi/science/nature/7662565.stm

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.