הידען > כוכבי נייטרונים
כוכבי נייטרונים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חוקרים השתמשו ביותר ממיליון הדמיות כדי לנתח את המיקום ואת האנרגיה של פוטוני קרינת הגמא ממרכז שביל החלב. הממצאים אינם מוכיחים שחומר אפל אחראי לקרינה, אך מחלישים טיעון מרכזי שלפיו
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
אסטרונומים זיהו את ASKAP J1745 כמערכת בינארית שבה ננס לבן סופח חומר מכוכב נלווה. פרצי הרדיו וקרני הרנטגן שהיא מפיקה בכל הקפה עשויים לסייע בפתרון תעלומת חולפי הרדיו ארוכי־המחזור.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
המודל RHINE משתמש ברשת עצבית כדי לחשב במהירות את האנרגיה המשתחררת בתהליך ה־r. החוקרים מקווים שהשיטה תשפר הדמיות של מיזוגי כוכבי נייטרונים ואת פירוש האור הנפלט מקילונובות.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
טלסקופ החלל סוויפט מאבד גובה במהירות בגלל התרחבות האטמוספרה בעקבות פעילות השמש. נאס"א נערכת לשגר חללית רובוטית שתנסה לתפוס אותו, להעלות אותו בחזרה למסלול גבוה ולהאריך את חייו המדעיים.
- אבי בליזובסקי
- 8 תגובות
מדידות מדויקות חדשות של המסות של שני איזוטופים נדירים משנות את הבנתנו לגבי תגובה קריטית בהתפרצויות קרני רנטגן
- אבי בליזובסקי
- 4 תגובות
צוות חוקרים בינלאומי, בהשתתפות אסטרופיזיקאים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, הצליח לזהות אחד מפיצוצי הרדיו המהירים (FRBs) הבהירים ביותר שנצפו אי פעם – ולראשונה לאתר את מיקומו בדיוק חסר תקדים
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
חוקרים השתמשו במחשב העל פוגקו כדי לדמות את מיזוגם של כוכבי נייטרונים – מהסחרור ועד היווצרות חור שחור ופרץ קרני גמא – ולפענח כיצד נוצרים יסודות כבדים כמו זהב
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
כוכב המכונה ASKAP J1832, פועם הן בגלי רדיו והן בקרני רנטגן כל 44 דקות – תדירות איטית בהרבה מכל פולסר שנרשם אי פעם. תופעה זו, שטרם נראתה כמותה, רומזת על
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
פולסרים אלה – כוכבי נייטרונים שמסתובבים ופולטים אלומות של גלי רדיו דמויות מגדלור שסורקות את החלל – שימשו לזיהוי מסות נסתרות מסתוריות.
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
ניתוחו של האות GW230529 שנקלט ב-LIGO מראה שמקורו במיזוג של שני עצמים דחוסים, אחד עם מסה בין פי 1.2 עד 2.0 מהשמש והאחר עם מסה מעט יותר מכפולה מהראשון
- אבי בליזובסקי
- 10 תגובות
ניתוח תאורטי חדש מעמיד את הסבירות שכוכבי נייטרונים מסיביים מסתירים בתוכם גרעיני קווארקים לא קונפיגורטיים בין 80 ל-90 אחוזים. התוצאה הושגה באמצעות ריצות מחשב ענקיות המשתמשות בהסקת סטטיסטית בייסיאנית.
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
פרופסור צבי פירן, מופקד הקתדרה ע"ש שוורצמן במכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית ופרופסור עמיר לוינסון מאוניברסיטת תל אביב יקחו חלק בקבוצת מחקר של קרן סימונס היוקרתית במסגרת שיתוף פעולה בינלאומי
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
פיצוץ חריג ביותר של אור באנרגיה גבוהה מגלקסיה סמוכה קושר על ידי מדענים למיזוג כוכבי נויטרונים