במאמר שפורסם ב- Nature Communication חוקרים תיארו לראשונה שזירה קוונטית בין מאורעות. המאמר מתאר כיצד עיקרון הקוזאליות בשילוב עם תורת הקוונטים מאפשר לשנות את סדר
בתאריך 11 לפברואר 2016 הודיעו פיסיקאים ממעבדת LIGO שבארה"ב על אישוש נוסף לתורת היחסות של אינשטיין. שלושה חודשים לאחר שהעולם חגג מאה שנה לפרסום תורת
התופעה הקוונטית המוזרה המכונה "שזירה" עשויה לייצר קיצורי דרך בין חורים שחורים מרוחקים
כבר יש לנו כלים לקפוץ קדימה בזמן, אך כדי לחזור אחורה נצטרך משהו אחר לגמרי: חור־תולעת/ טים פולגר
![איור גרפי של מולקולת ההקסא-קרבוניל סיבורגיום על-גביי גלאים המצופים בדו-תחמוצת הסיליקון. [באדיבות Alexander Yakushev (GSI) / Christoph E. Düllmann (JGU)]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2014/09/09_kernchemie_seaborgium_02.jpg-204x180.png)
ממצאי המחקר סוללים דרכים חדשות לחקר ההשלכות של תורת היחסות של איינשטיין באשר למבנה הטבלה המחזורית.
בחלק הראשון הצגתי את אחת התובנות המרכזיות של תורת היחסות הפרטית שאינשטיין פרסם בשנת 1905, הפעם נעסוק גם בתורת היחסות הכללית
במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature, גילו ד"ר אהוד נקר מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' צבי פירן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אות רדיו שיעזור למצוא מיזוגים
להוציא אל הפועל ניסוי ציבורי גדול של האטת זמנים; כלומר ניסוי שישווה בין שני שעונים – האחד על גבי תחנת החלל הבינלאומית והשני שמצוי על
זוג פוטונים שגמאו 7.3 מיליארד שנות אור בחלל הגיעו לטלסקופ החלל הלוויני פרמי של נאס"א, בהפרש של תשע עשיריות השניה אחד מהשני. אנרגיית אחד הפוטונים
למרות הצלחתה של היחסות הכללית, אחת הדילמות החשובות ביותר שנותרה בפיזיקה המודרנית היא מציאת תיאוריה גדולה של יחסות קוונטית שתיישר קו אחד בין תורת השדות
איינשטיין חזה שהחלל מתעקם. עכשיו אפשר יהיה למדוד את זה
