הסטטיסטיקן הראשי ונשיא האגודה הישראלית לסטטיסטיקה דנים בתפקידם של סקרי בחירות בחברה שלנו, הסיבות האמתיות לפערים בין תחזיות הסקרים ותוצאות האמת, וגם להעלות הצעה לפתרון
כיצד הטיית ההישרדות מעוותת את המציאות
אברהם ואלד גילה תופעה הקרויה "הטיית הישרדות" (survivorship bias). הוא ידע שכאשר בודקים את הסיבות לכך שאנשים, בעלי חיים, צמחים, מכונות או כל אוכלוסייה אחרת
מחקר ענק התפרסם ב-british medical journal לגבי ערכה של ממוגרפיה. תוצאותיו חד משמעיות – ממוגרפיה לא משפרת את הפרוגנוזה של חולות סרטן השד. מכאן נובע
על אף שמרבית החוקרים מבינים את החשיבות שבניתוח סטטיסטי זהיר וקפדני ומשתדלים להימנע משגיאות מביכות – יש סוגי טעויות שבלתי אפשרי להתחמק מהן ברמת המחקר
האם ניתן לחזות את העתיד? התשובה המדעית הטהורה היא ש… כן. כדור שנזרק כלפי מעלה, ייפול בוודאות למטה (כל עוד לא יצא משדה הכבידה של
החציון הניב את התוצאה הקרובה ביותר למשקל השור, קרובה אפילו יותר מזו של כל המומחים לבקר שהשתתפו בתחרות. הממוצע, דרך אגב, היה קרוב עוד יותר.
אדולף קטלה האמין שהוא מסוגל להכניס את בני האדם לתוך אותה מסגרת נוקשה שהציבה הסטטיסטיקה. "המקריות," טען קטלה, "היא רק צעיף המכסה על בערותינו."
שני מתמטיקאים מאוניברסיטת פנסילבניה מצאו פתרונות כלליים שלא היו ידועים במשך יותר ממאה שנים למשוואת ההולכה של בולצמן – משוואה בלתי פתירה בת 140 השנה.
פרק מתוך הספר "האם אלוהים הוא מתמטיקאי?" מאת מריו ליביו מאנגלית: עמנואל לוטם, הוצאת אריה ניר
מדוע מוחותינו אינם תופסים הסתברויות באופן אינטואיטיבי
כך אומרת פרופ' תמר הרמן מהמחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, בכנס שעסק בנושא "מדע ומדע לכאורה", שהתקיים ביום רביעי השבוע ברעננה. * קוראת
