האם ניתן לחזות את העתיד? התשובה המדעית הטהורה היא ש… כן. כדור שנזרק כלפי מעלה, ייפול בוודאות למטה (כל עוד לא יצא משדה הכבידה של כדור הארץ). אבל האם ניתן לחזות את העתיד גם כאשר זה מסתמך על מאורעות אקראיים לחלוטין? מחקר פסיכולוגי חדש ומכובד טוען שבני-אדם מסוגלים לעשות זאת. והקהילה כולה במתח.
בסוף השנה הנוכחית יגיעו לסיומן שמונה שנים של עבודה מאומצת מצד דריל בם, עם פרסום תוצאותיהם של תשעה ניסויים פסיכולוגיים, ב- Journal of Personality and Social Psychology. הניסויים נערכו על יותר מאלף סטודנטים, ובמהלכם חזר בם על ניסויים פסיכולוגיים מוכרים וידועים היטב – אך היפך את סדר האירועים.
למה הכוונה?
ובכן, באחד הניסויים השתמש בם בשיטה הידועה כ- ‘פריימינג’. בניסוי כהלכתו, אמורה מילה להופיע במהירות על הלוח העומד מול הנבדק.
המילה יכולה להיות חיובית (למשל, אושר) או שלילית (גועל). לאחר שהוצגה המילה, מופיעה על המסך תמונה נעימה או מרתיעה – כגור חתולים חמוד, או נחש מסוכן. הנבדקים מתבקשים לקבוע האם התמונה נעימה או מרתיעה. אם הם נחשפו קודם למילה החיובית, הרי שהם יקבעו יותר במהירות שהתמונה הנעימה אכן נעימה. ואם נחשפו קודם למילה השלילית, הם יקבעו יותר במהירות שהנחש מרתיע. זהו הניסוי בדרך הרגילה.
בם בחר לעשות טוויסט יוצא-דופן בניסוי, והחליף את סדר המאורעות. הנבדק רואה קודם את התמונה, ומתבקש לקבוע האם היא נעימה או מרתיעה. רק לאחר מכן מוצגת לו מלת ה- ‘פריימינג’. מכיוון שגם התמונות וגם המילים נקבעות באקראי, הנבדקים אינם יכולים לדעת מה המלה שתופיע לאחר התמונה. אבל – וכאן החלק המפתיע – תוצאותיו של בם מראות שיש השפעה קטנה למלת הפריימינג גם אם זו מוצגת לאחר הצפייה בתמונה וקביעת הרגש שהיא מעוררת. במילים אחרות, הנבדק מושפע ממילת הפריימינג עוד לפני שזו הופיעה בכלל על המסך, או שהמחולל האקראי קבע מה המילה!
בניסוי אחר הודיע בם למתנדבים שתמונה עומדת להופיע באחד מצידי המסך, וביקש מהם לנחש באיזה צד היא תופיע. מיקומה של התמונה נקבע באקראי, ומכאן עולה שסיכוייהם של המתנדבים להצליח בניחוש היו אמורים להיות 50% בדיוק. אך התוצאה הסופית הייתה 53 אחוזי הצלחה. זה לא חורג בהרבה מהצפוי, אבל כאשר סוקרים מספר רב של אנשים, אפילו שינוי קטן מהממוצע הצפוי עשוי לרמז שיש כאן באמת משהו יוצא-דופן.
אם גם בלוטות הרוק שלכם מתחילות לפעול, כנראה שהבנתם נכון את משמעות המחקרים. זה עשוי להיות קצה החוט לחיזוי עתיד אמיתי! ואם לומר את האמת, אני מחזיק אצבעות ומקווה שיש משהו מאחורי התוצאות האלו. הן מנוגדות לכל חוקי הפיזיקה והכימיה הידועים לנו, אבל אחרי הכל – זו הדרך בה מתקדם המדע. לאורך השנים מצטברות תצפיות יוצאות-דופן. הן חושפות בעיות בתיאוריות קיימות, והקהילה המדעית מנסה להסביר את הבעיות הללו, עד שהתיאוריות עצמן משתנות כדי לכלול את ההסברים. האם יש סיכוי שהקהילה המדעית תקבל את ההוכחה ליכולת חיזוי העתיד?
במלה אחת, כן.
בשתי מילים, עדיין לא.
קודם כל, יש בעיות במחקר. לא תמיד הוא משתמש בכלים הסטטיסטיים החזקים ביותר לניתוח התוצאות. לא אוסיף עוד, כי סטטיסטיקה היא התחום החלש שלי, ואני מקווה שהסטטיסטיקאי יוסי לוי מהבלוג המצוין ‘נסיכת המדעים’ ירים את הכפפה ויבחן את המחקר לעומק.
בעיה אחרת היא בדבריו של בם עצמו לכתב העת המקוון New Scientist– “המתנתי בכוונה עד שחשבתי שיש מסה קריטית שאינה שגיאה סטטיסטית.” בם נופל כאן למלכודת ידועה בסטטיסטיקה. הוא אסף נתונים עד שהתוצאה התאימה למצופה. ייתכן שאם היה ממשיך לאסוף את הנתונים היינו רואים שהמטוטלת מתאזנת לכיוון השני, וסיכום כל התוצאות היה מראה שהנבדקים לא הגיעו להישגים טובים יותר מהמצופה לפי המזל הטהור.
אבל אפילו אם אין בעיה משמעותית במחקר (וכרגע נראה שאין), וגם אם נתעלם מהבעייתיות באיסוף הנתונים המקוטע, חשוב להבין שניסוי אחד, או אפילו מספר רב של ניסויים המגיעים כולם מאותה מעבדה אינם מהווים הוכחה אמיתית במדע. בם הוא אמנם חוקר בעל שם עולמי, וידוע ביושרו ובמחקרים המדויקים והקפדניים שהוא מנהל. ועדיין, ייתכן שזייף נתונים. ייתכן שהדוקטורנטים שעובדים תחתיו זייפו נתונים. ואפילו אם לא היו זיופים, תמיד תיתכנה שגיאות אנוש – למשל, מחולל אקראי עם באג, שנוטה להציג את התמונות בסבירות של 60% לצד ימין, ו- 40% לצד שמאל. החוקר שמכין את הנבדקים למד לזהות באופן בלתי-מודע שלמחולל האקראי יש העדפה לימין, והוא מושך (שוב, בלי לשים לב אפילו) את תשומת לבם של הנבדקים לצד ימין של המסך.
אולי.
המשמעות היא שאנחנו חייבים להמתין עד שחוקרים נוספים יחזרו על ניסוייו של בם, לפני שנצא לרקוד ברחובות עם אורן זריף וחבר מרעיו העליזים. אם הניסויים הבאים יניבו תוצאות דומות, אני עדיין אהיה סקפטי. אבל אם גם הניסויים שיגיעו אחריהם יראו היתכנות, וגם הבאים, וגם הבאים, אני אתחיל להשתכנע. וזה יהיה מדהים. איזה עולם חדש ומלהיב ייפתח אל מחוץ לדלתות הגוף? איזה מידע מוזר נוכל לרכוש על הנפש, או אולי על חץ הזמן?
אבל.
כפי שאתם יכולים לנחש, קהילת חוקרי הפסיכולוגיה גועשת ורועשת מסביב למחקר, ומספר חוקרים כבר התחילו לנסות לחזור על הניסויים בעצמם. לפחות אחד מהם דיווח כבר על כשלון בחזרה על אחד הניסויים שתוארו בעבודתו של בם. אלא שהוא חזר על הניסוי בגרסת אונליין, בעוד שבם ביצע את הניסוי עם מתנדבים בשר ודם. בם טוען שכאן מוקד הבעיה, וזה אפשרי. לא סביר, אבל אפשרי. בכל מקרה, אני לא מודאג. לפי New Scientist, בם טוען שתריסר חוקרים אחרים כבר יצרו איתו קשר כדי לקבל פרטים על הניסויים, במטרה לשחזר אותם במעבדותיהם. כנראה שבשנים הקרובות נדע האם עוד ניסוי פארא-פסיכולוגי נכשל כשלון חרוץ, או שאולי סוף-סוף נקבל רמז מוחשי ליכולות על-טבעיות…
…לפחות עד שנחקור ונכמת גם אותן.
40 תגובות
ברור שאפשר כי אני התחלתי לראות את העתיד לפני 4 שנים כראיתי כוכב כל פעם כשעצמתי את העיינים וגם מאז אני קשורה לאיזה כוכב שכל פעם פשוט רואה אותו
ברור שאפשר לחזות את העתיד לא פחות טוב משחוזים את העבר.
גם העבר משתנה ללא הרף, תפתחו ספרי היסטוריה ישנים ותראו בעצמכם. כששואלים היסטוריון לגבי אירוע שהתרחש לפני חמש שנים הוא יגיד: “עדיין מוקדם לומר”…
אז גם לגבי העתיד בעוד חמש שנים זה המצב: עדיין מוקדם לומר. לגבי העתיד בעוד חמשה מליארד שנים – הכל הרבה יותר ברור. גם לגבי העתיד בעוד חמשת אלפים שנה אני יכול לתת תחזיות לא רעות. למשל: הסיכסוך הערבי-ישראלי יסתיים הרבה לפני כן.
ועוד תחזית: כל עוד יהיו בני אדם יימשכו הניסיונות הנואלים לסתור את חוקי השימור.
מקור הסטיות בתוצאות הוא שגיאה סטטיסטית או ניסוי שנערך באופן גרוע או תוצאות מפוברקות.
יש יותר מדי “מחקרים” שמתפרסמים בעיתונות.
גם ב 2010 היה היגיון בריא….
נא להירגע!
רועי פירסם זאת בשנת 2010 כשעדיין לא הצטברו ניסויים חוזרים והוא מדגיש זאת בכתבה. הכל בסדר, ניסו עם השנים לשחזר וב-2013 נראה שלא הצליחו כלל ואין שום משמעות למאמר הזה מ-2010.
מצויין, כך עובד המדע.
כותרת למסיכת תשומת לב ותוכן מגוחך המפריך את עצמו.
איך נתתם לכתבה כזו להתפרסם?? אפילו ynet לא היו מפרסמים אותה
רועי, אתה נהיה פופוליסט זול ופובליציסט קטן מאד. אם תרצה להתפס כיותר מליצן מוטב שתכתוב על דברים פחות מרגשים וסקסים אך יותר רציניים .
עבדתי עם עופות, כאלה שאנו מכירים מחיי יום ום. בדקתי את יכולתם בלמידת הבחנה פשוטה, גם מורכבת, וגם את נפח הזיכרון, וגם למידה בלי התנסות כלל אלא רק מתוך הסתכלות בעוף אחר, גם טווח תשומת הלב בין קרוב לרחוק. התוצאות הראו דמיון, כמעט שיויון להשגים של שימפנזים בניסויים דומים. – העולם מפתיע. ראיתי ניסויים של הבחנה פשןוטה עם דולפינים. הם היו צריכים להגיב על ידי נגיעה בחרטום בצבע אחד מתוך שניים שהביא לו דגיג לפה. הגרויים (הצבעים) הופיעו בשני מקומות נפרדים בבריכה ובמרחק ניכר זה מזה. אחרי נסיון לא ארוך עם המשחק הזה, הדולפין ידע לשחות אל מקומו של הנכון עוד לפני שהוא התחלף – – – אז… מה זה?
נו באמת…
בתור אחד שהתעסק קצת בהחזרות זמן , למרות שמבחינה פיסיקאלי אם נעזרים בדברים שהם תלוים סטטיסטית זה יותר קל , מבחינה פסיכולוגית יש לקחת בחשבון את היחס מחשב / אדם – אדם / נשמה , וכמו שמחשבים יכולים בתוכנה לשחזר היסטוריה אבל אדם לרוב מעורב , כך גם באדם / נשמה – הנשמה יכולה להיות מעורבת אם היא רוצה . יש כאלה שהגיעו לזה מהתעסקות בפיסיקה ונתקלו בנשמות או הבינו שהן גם מעורבת , תזהרו אתם לא תמיד משחקים במגרש ביתי שלכם עם נשמות . בכבוד מים נושפים
מצאתי את המאמר.
איתן צודק לחלוטין.
ועכשיו ברצינות: חיפוש של 0.33 שניות בגוגל שופכות אור על הסיפור הזה. יש מחקר של בם ב http://psych.cornell.edu/sites/default/files/PrecogAversion.pdf
הנה כמה ציטוטים:
As can be seen from our published report in PLoS ONE, none of us produced results that supported the effect reported by Bem (neither did Eric Robinson in a paper published in July 2011 in the Journal of the Society for Psychical Research). Our failure to replicate Bem’s results will, no doubt, not come as a surprise to many readers as they will have assumed from the outset that the alleged paranormal effect was not real. Indeed, many commentators strongly criticised the Journal of Personality and Social Psychology for publishing Bem’s paper in the first place, though it had been put through the same peer review process as other submissions.
ow a second group of scientists has also replicated Bem’s experiments, and once again found no evidence for ESP. In an article forthcoming in The Journal of Personality and Social Psychology, researchers Jeff Galak, Robyn LeBoeuf, Leif D. Nelson, and Joseph P. Simmons, the authors explained their procedure: “Across seven experiments (N = 3,289) we replicate the procedure of Experiments 8 and 9 from Bem (2011), which had originally demonstrated retroactive facilitation of recall. We failed to replicate that finding. We further conduct a meta-analysis of all replication attempts of these experiments and find that the average effect size (d = .04) is no different from zero.” In other words there was no evidence at all for ESP. The paper, “Correcting the Past: Failures to Replicate Psi,” is available on the web page of the Social Science Research Network.
אני מופתע לרעה מפרסום המאמר כאן ב”ידען”. לא ראיתי שבם ביקש את “פרס ראנדי”. באמת מעניין למה…
רועי – מה קורה לך???
תהליך כזה אפשרי ללא מטפיזיקה. איפה נמצא המאמר של דריל בנו?
רועי נא תעזור לי אם אתה מסכים.
באותה מידה המסקנה של המחקר יכולה להיות-
“למחולל אקראי יש בינה אנושית”
זה אולי סותר את כל עקרונות המדע…אבל אילו התוצאות
מה לעשות???
זה אולי נשמע מצחיק אבל אם נחשוב על זה ברצינות
אין שום הגיון עודף במסקנה המקורית
ברור שאפשר לראות לעתיד!!
כשאני ממלא טופס לוטו אני יודע מראש שאני לא אזכה.
הנה, הוכחתי !
נעמי:
מה שקורה לך זה בדיוק מה שאריה סתר תיאר.
את מוזמנת לקרוא משהו קשור כאן:
http://davidrosenthal1.googlepages.com/libet.pdf
יש הרבה דברים שהמוח יודע לפני שהתודעה נעשית מודעת אליהם.
אם הם מתרחשים במהירות מספקת – קורה שהתודעה בכלל לא נעשית מודעת אליהם:
http://en.wikipedia.org/wiki/Subliminal_stimuli
יש גם מצבים בהם בגלל פגם במוח הוא מסוגל לדעת דברים שלעולם אינם מגיעים לתודעה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Blind_sight
נעמי – החווייה שלך, כלומר מה שאת מרגישה זה קפיצה לפני הרעש הפתאומי, אבל כל עוד לא מודדים אותך, אי אפשר להוכיח שום דבר – לא כל דיווח סובייקטיבי משקף מציאות. חוץ מזה ייתכן מצב שבו הרעש טרם הגיע לתודעה, אבל מופעל בתגובה אליו (לאחריו) – רפלקס רתיעה ורק אחר כך הרעש מגיע לתודעה; בכל מקרה אין בדיווח שלך תמיכה בקיום תפיסת העתיד.
כבר שנים שאני שמה לב, שכל פעם שאני שומעת רעש פתאומי ומקפיץ (כמו טריקת דלת או נפילה של כוס) אני קופצת כמה מאיות שניה לפני שנשמע הבום.
וזה מפתיע כל פעם מחדש
האם המציאות התרחשה כמה מאיות שניה לפני שראיתי ושמעתי אותה?
אני חושבת שמערכת תגובות-לתגובות באתר הזה תהיה נפלאה. זהו תוסף פופולרי של וורדפרס
ל-21: הכוונה היא למחקר המפורסם שבו הורידו לזבוב את הכנפיים ואמרו לו “עוף” אבל הוא לא עף, אז המסקנה היתה שזבוב ללא כנפיים הוא חירש…
כן! אני זוכר את זה! אפילו עשו על זה סרט! הוא נקרא ‘הזבוב’.
חייבת להודות שזהו אחד הקשקושים המקושקשים ביותר שקראתי מימי. ברור שמילה לא תשפיע על אסוציאציות עמוקות שיש לאדם לגבי עצמים, בעלי חיים ו/או כל דבר אחר, אסוציאציות המתקבעות במהלך כל ימי חייו החל משחר ילדותו ולכן הטענה כאילו מילת פריימינג היא בעלת השפעה כלשהי על התייחסותו של הנבדק לתמונה היא הבל גדול. זו גם הסיבה שתוצאות המחקר החדש מדגימות כביכול יכולת חיזו עתידית – כמובן שלא דובים ולא יער וטח שלא ראיית העתיד. המחקר הנ”ל מזכיר מאד את המחקר שערך המדען הכורדי עם הזבוב.
היום אסון – שרפה.
אתמול אסון – סלקום.
אין ברירה צריך לבדוק את המזוזות.
כמה שטויות שלא להאמין..
אם אני יקח קוביה, ויזרוק אותה שלוש פעמים, בציפייה שיצא לי 6-6 ברצף, ונניח שזה יוצא לי על הפעם הראשונה (שהסתברותית ברור שהסיכויים הרבה יותר נמוכים מניסיון אחד), מה זה אומר שיש לי 100 אחוז הצלחה?
בקיצור אף אחד לא הבטיח לו 50 אחוז בידיוק, בדברים אקראיים.. בלבול מוח מוחלט הניסוי הזה..
ולגבי התמונות עם המילה, מה הוא עשה בעצם? גרם לבן אדם על ידי השפעה של תמונה או מילה, לחוש תמונה נוספת, כדי שהוא ינחש משהו אחרי זה?
הוא הלך לפי מה שהוא הרגיש מהשהשפעה שלפי מה שהוא ראה קודם..
אין לזה שום קשר של חיזוי העתיד..
בקיצור האדם, התברך בהרבה שכל, אינטואיציה המונעת על ידי רגשות, הוא לא יכול לחזות שום עתיד, בטח שהכל קורה באופן אקראי באופן שהאדם לא יכול לנסות בעזרת הרגשות לנחש מה יהיה..
תפנו את הזמן לדברים אחרים..
קודם כל כל הכבוד לצזנה שמביא את הכתבות האלה שתוכנם אינו מקובל על כולם, זה חלק בלתי נפרד מהמדע !
אחרי שקראתי את הכתבה (אתמול היית עייף) ואת התגובות, התחלתי לחשוב, מה זה בעצם חיזוי בעתיד?
והיות ואני כמו אחרים “חזיתי” כמה דברים על סמך נתונים שונים תוך ניחוש מושכל במיקרים שונים בלי להתכוון יותר מדיי, עשוי להיווצר הרושם שאני יכול “לראות” את העתיד…וזה רחוק מהמציאות, אני פשוט מאלה שמקשיבים יחסית יותר מאחרים, ולכן אולי העובדה שהסטודנטים ניחשו יותר טוב היא בגלל שהניסוי אילץ אותם להקשיב לנאמר וזה תרם לניחוש מושכל שלהם בייחוד כאשר בניסוי/מחקר הזה נעשה שימוש במעט מאד אלמנטים ולא כמו במציאות בה יש לרוב יותר דברים להתייחס אליהם ולכן קשה יותר להגיע לניחוש הנכון !
אפרופו אורן זריף, היית כאן רוסיה שהבטיחה הארכת גפיים ועוד כמה “איברים” רק באנרגיה על טיבעית..הייתי שם אבל ברגע האחרון חתכתי לכיוון הביופידבק! אם מישהו ניסה שידווח על התוצאות !
מישהו זוכר את הניסוי של הזכרון של המים?
אפילו בויקיפדיה לא סגורים על מה המסקנה ההחלטית מהניסוי.
לינק:
http://en.wikipedia.org/wiki/Water_memory
ככה שלא חסר ניסויים הזויים ואני סבור שזה אחד מהם.
במקום להזות מסקנות אפשר ללמוד שהמוח הצליח לפענח מעט את האלגוריתם שמאחורי מחולל האקראיות הלא אקראי.
בעצם, ניסוי דומה מתבצע באופן שוטף, על בסיס שבועי.
הגרלות הלוטו והטוטו וקזינו למינהם.
בהגרלות תמיד הבית מנצח במפני שההסתברות לטובתו (אבל רק בקצת).
אם היה ממש ביכולת החיזוי,כמות הזכיות היתה גדולה יותר.
במקרה של פרסומת לא הולמת, אנא מסור לי את הכתובת אליה מפנה הפרסומת כדי שאוכל לסמן אותה כחסומה במנוע של גוגל.
אבקש להשיב בדחיפות:
הפרסומת משמאל זה לנערות ליוי רוסיות?
ואם כן – אפשר תרגום לעברית?
מתי היא מורידה את המכנסיים?
פיקנטריה לא מזיקה פה ושם. 99.999% שהמחקר הזה לא בוצע בהצלחה. רוב הסיכויים שמדובר בקשקוש שההיסטטריה המדעית תשמח לשכוח אבל שווה לבדוק שוב. לא יזיק. המחקר הזה אמנם יעסיק ויבזבז זמן ומשאבים נוספים אבל ה”פרס” שתעניק הוכחת הניסוי כתקף שווה את הבזבוז הנוראי.
בתחום הקוונטי ניתן לראות דברים דומים. זה אולי מסביר מדוע חיזוי העתיד מפתה אנשים, גם מדענים מכובדים, להתעסק בתחום על גבול הממבו-ג’מבו.
האם יש סיכוי להוכחת הניסוי כתקף: לא ממש
האם זו מהפכה: בטוח שלא
האם שווה לבדוק: למה לא. אין לי בעיה להיות מופתע אבל אם יורשה לי לחזות את העתיד אז אני חוזה כי הניסוי כולו פסול. אני גם חוזה מדינה יהודית אבל זה כבר סיפור אחר.
צביקה,
אני מודה שאני מופתע מהפליאה שלך. חשוב, לטעמי, לדווח גם על ניסויים מעניינים בתחום הפארא-פסיכולוגיה, ובתנאי שמתייחסים אליהם בספקנות הראויה. הניסוי הנוכחי בוצע על ידי חוקר מהימן ומסודר, ועומד להתפרסם בכתב-עת מדעי עם ביקורת עמיתים מדוקדקת. פסיכולוגים רבים עומדים לחזור על המחקרים המדווחים בו בתקווה לשחזר את תוצאותיהם.
האם אני מאמין שהתוצאות מעידות על תופעה אמיתית? לא.
האם אני מאמין שראוי לדווח על המחקר ועל הסערה הקטנה שהוא יצר בקהילה המדעית מסביבו? בהחלט כן.
בתור התחלה הייתי רוצה לראות בדיקה רצינית של הנתונים שהתקבלו מהמחולל האקראי כדי לבדוק אם הם באמת היו “אקראיים” (כלומר הוגנים מבחינה סטטיסטית) כמה פעמים כבר שמענו בעבר על “מחקרים” שמוכיחים כביכול תופעות על טבעיות מכל מיני סוגים? זוכרים את המחקר שמוכיח שלצמחים יש רגשות?
רועי אני ממש מתפלא עליך, ועוד יותר מתפלא על כך שמאמר כזה מקבל כאן בכלל במה.
צבי,
על אף שאני מסכים לחלוטין עם קביעתך ואישית אני סבור שכאשר ינסו לחזור על הניסוי יתברר שמדובר בטעות סטטיסטית או במתודולוגיה בעייתית (ריצ’רד וויזמן שהבלוג המצוין שלו מומלץ מאד, הוא אחד מהחוקרים המתעדים לחזור על הניסוי והוא כבר עלה על בעיה בתהליך הניסויי, אפשר לקרא עוד ב h
http://www.planetnana.co.il/4x4xm/cell_phone_hazards.htm
), בכל זאת אני רוצה להצביע על אפשרות אחת שכן באה בחשבון ומתיישבת, לפחות בצורה תיאורטית, עם תהליכים אבולוציוניים – יתכן שהפסקה השלישית שלך אינה נכונה, כלומר, יתכן שלכולנו יש יכולת קלושה לחזות את העתיד, יכולת אשר אינה בולטת ללא ניסוי קפדני כזה שדריל בם ניסה לבצע.
לשאלה אם קיימת יכולת כזו, מדוע היא לא התפתחה והתעצמה ככול שעבר הזמן (שכן יכולת שכזו מהווה יתרון השרדותי אדיר) אין לי תשובה, יתכן שמסיבה כזו או אחרת היכולת לחזות אירועים עתידיים מוגבלת ב”עוצמתה” או שיתכן (כפי שאני באמת סבור) שאין כל יכולת שכזו וכי תוצאות הניסוי לא ישוחזרו ע”י חוקרים אחרים.
‘אדם מהמין האנושי’? שזה בניגוד לכמה מגיבים כאן שהם בני אדם שלא מהמין האנושי?
‘חזיית עתיד’?? חברה שלי תשמח… 🙂 🙂 🙂
חן טי,
יש לך שגיאה לוגית בהיסק
זה ש1000 איש אינם יכולים לרוץ 100מ בפחות מ10ש – זה לא מה שצריך לבדוק
מה שצריך להבדק זה שמתוך ה1000 איש כולם יכולים לרוץ – וזו תכונה המסבה יתרון אבולוציוני (נגיד לברוח מאריה) ולכן קיימת אצל כולם..
הוכחה אבולוציונית שאין ממבו ג’אמבו..
1. תכונה שנותנת יתרון אבולוציוני מובהק מתפשטת צ’יקצ’ק באוכלוסיה (כל הזכרים/נקבות ירצו להתרבות איתו/ה)
2. לחזות את העתיד(או כל תכונה פארנורמלית אחרת) נותנת יתרון אבולוציוני מובהק (אני אדע לא ללכת לשם כי יש שם אריה או איפה אפשר למצוא אוכל וכו)
3. אני(אדם מהמין האנושי) לא יודע לחזות את העתיד
4. מכיוון שמתקיים אדם שלא יודע לחזות את העתיד(אני) –> במין האנושי כולו לא קיימת תכונה של חזיית עתיד
מ.ש.ל
חן טי,
ההנחה שלך משוללת כל יסוד.
על סמך מה החלטת שמדובר ביכולת אישית וייחודית?
עד כמה שידוע לי רוב התכונות האנושיות מתפלגות נורמלית, ככה שיש אנשים שיותר טובים ויש כאלה שפחות טובים- ורוב האנשים ממוצעים- בכל יכולת. למשל, ביכולת ריצה.
השנה שנת 2010 ועדיין לא הוכחה יכולת כזו, יוצאת דופן או לא, באף בנאדם. מעולם. בשום ניסוי מדעי.
כמותני או איכותני.
אז איפה האנשים האלה שמסוגלים לחזות את העתיד או להזיז חפצים על ידי המחשבה??!
כך שאיך שזה נראה כרגע, אין בני אדם עם יכולות על-טבעיות כלשהן.
נשמח כמובן להיות טועים, זה יהיה מאוד מעניין!
אני חושב שגישת הניסוי הראשונית אינה נכונה. הרי, אם היינו לוקחים 1000 מתנדבים אקראיים ומבקשים מהם לרוץ 100 מטרים במהירות, כמה מהם היו יכולים להגיע ל10 שניות? האם זה אומר, שאם אף אחד מהם לא הצליח אזי הניסוי נכשל והמין האנושי לא יכול להפיק את המהירות הנדרשת כדי למצות את המרחק ב 10 שניות?!
מדובר ביכולת אישית וייחודית, ומשום ייחודיותה אין לבדוק אותה בצורה כמותית.
אם יש אנשים המסוגלים לחזות את העתיד, להזיז חפצים ע”י מחשבה או לקרוא מחשבות, אזי יש להם יכולת יוצאת דופן ולכן הדבר לא יוכח ע”י מחקר כמותי אלא ע”י מחקר איכותי בלבד. בם יצא להוכיח שהיכולת קיימת ע”י מחקר כמותי וזו שגיאה. אם היה אוסף במשך עשר שנים אנשים הטוענים שהם יכולים לראות את העתיד ועושה בהם ניסויים אפריוריים כדי לבדוק את טענתם, אז יכול היה להביא הוכחות שיכולת כזו קיימת.
יתכן שאם היה חוזר ומבצע את הניסוי על קבוצת המתנדבים שהצליחו בניבוי מעל נאמר 51% .
והיה מתברר שאחוז ההצלחה עלה.
הוא יכול היה להמשיך ולבחור את הקבוצה המצליחה ביותר בניבוי וחוזר שוב על הניסוי.
בסופו של דבר עשוי היה להתברר שאחוז ההצלחה עלה בכל פעם יותר.
יתכן שניתן להסיק משהו מזה.
נו באמת, לא רציני ולא מדעי. מספיק שגם ככה אנשים מאמינים בהכל, מיותר לפברק מחקרים כדי לעודד אותם.
אם מספיק חוקרים יחזרו על הניסוי חלקם יקבלו תשובה חיוביות מובהקת, ולו בגלל שחוזרים על הניסוי הרבה פעמים.
לא הייתי מתרגש כל כך מניסוי שאספו בו תוצאות עד שהצליח.