סיקור מקיף

נובל 2019

זוכי פרס נובל בכימיה לשנת 2019: באניסטר גודאינף, מנלי סטנלי וויטנגהם ואקירה יושינו. איור: ועדת פרס נובל

פרס נובל בכימיה לשנת 2019 למפתחי סוללות ליתיום-יון

  • אין תגובות
מיקומו של כוכב הלכת pegasi-51b, כוכב הלכת הראשון שהתגלה מחוץ למערכת השמש. איור: ועדת פרס נובל

גילוי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש – שינה את תפיסתנו על היקום

  • 10 תגובות
במפה הזאת, שנבנתה על סמך התצפיות של החללית פלאנק ששיגרה סוכנות החלל האירופית, אפשר לראות את קרינת הרקע הקוסמית בגלי־מיקרו (CMB), האור הנצפה הקדום ביותר של היקום, והיא נותנת לנו את התמונה הטובה ביותר מעולם של היקום בימי ילדותו המוקדמים. השטחים הכחולים בשמים מייצגים נקודות שבהן הטמפרטורה של קרינת הרקע, וממילא גם של היקום המוקדם, היא נמוכה יותר, והאזורים האדומים משקפים מקומות חמים יותר. תומכי תיאוריית האינפלציה, תיאוריה הגורסת שהיקום התפשט במהירות ברגעיו הראשונים, טוענים שתבנית הנקודות הקרות והחמות עולה בקנה אחד עם הרעיון הזה. ואולם, התיאוריה יכולה למעשה לייצור כל תבנית, וברוב הגרסאות שלה היא מייצרת הבדלי טמפרטורה גדולים יותר ממה שהמפה הזאת מראה. יותר מזה, אם האינפלציה אכן התרחשה, קרינת הרקע הייתה צריכה לכלול ראיות לגלי כבידה קוסמיים, אדוות במרחב־זמן שנגרמו על ידי המתיחה הקדומה, אבל היא אינה כוללת ראיות כאלה. במקום זאת, נתוני פלאנק מגלים שהסיפור האמיתי של תולדות היקום שלנו עדיין רחוק מסיום. מקור: ESA and the Planck Collaboration.

זוכה נובל פרופ' פיבלס חשף את הסודות שמאחורי הקרינה הקוסמית

  • אין תגובות
הדמייה של פגאסי 51b - ענק גזים שמקיף כוכב הדומה לשמש שלנו, אך קרוב אליה מאד, מה שמעניק לו ולדומיו את הכינוי "צדק חם". מקור: NASA/JPL-Caltech.

מדע כוכבי הלכת מחוץ למערכת השמש פורח בזכות גאונותו של מישל מאיור, והמכשיר שבנה

  • 3 תגובות
זוכי פרס נובל לפיזיקה ג'יימס פיבלס, מישל מאיור ודידיה קלו. איור: ועדת פרס נובל

מגלי כוכב הלכת הראשון מחוץ למערכת השמש ומפתח התיאוריה הקוסמולוגית זכו במשותף בפרס נובל לפיזיקה

  • אין תגובות
איור 2 המנגנון לחישת חמצן שעליו זכו חתני פרס הנובל לשנה זו הוא בעל חשיבות בסיסית בפיזיולוגיה, למשל, עבור המטבוליזם ומערכת החיסון שלנו ועבור היכולת שלנו להתאמן ברמות נמרצות משתנות. גם תהליכים פתולוגיים רבים מושפעים ממנגנון זה. חוקרים רבים מתמקדים היום בפיתוח תרופות חדשות שתוכלנה לעכב או לשפעל את מנגנון חישת החמצן, זאת במטרה לשפר את הטיפולים באנמיה, סרטן ומחלות אחרות. איור: ועדת פרס נובל לרפואה

שלושה חוקרים שבחנו כיצד התאים חשים את רמות החמצן זכו בפרס נובל לרפואה לשנת 2019

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן