פרופ' לוי היה אחד הדוברים בכנס לציון "יום האור הבילנאומי" שהתקיים באוניברסיטת בן גוריון * הציג בהרצאתו עדשות דקות המבוססות על מטה חומרים והראה כיצד מטה פני שטח יכולים לשפר משמעותית את הרזולוציה של מיקרוסקופים ולהקל על מיזעור השבבים
צוות חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) מנצלים בינה מלאכותית על מנת להאיץ את הגילוי של תופעה מסקרנת בחומרים מיוחדים, גילוי שיוכל להוביל לפיתוחם של
![תיאור תהליך ההעברה עבור מוליך למחצה דו-מימדי ביחד עם מגעים ננו-מודפסים (משמאל) וצילום של מצע שקוף וגמיש עם המבנה שהועבר אליו (מימין) [באדיבות: Victoria Chen/Alwin Daus/Pop Lab]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2021/07/2D-Semiconductor-With-Nanopatterned-Contacts-Manufacturing-1536x8741-1-240x137.jpg)
עד עתה כחמקמק מדי, אולם חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד טוענים כי הם הצליחו להביא לפריצת דרך בתחום זה
מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר גילו כי ננו-צינוריות מהתרכובת WS2 לוכדות אור בליבותיהן ומפיקות בתגובה זרם חשמלי. האפקט הפוטו-וולטאי שנמדד הוא העוצמתי ביותר מסוגו
החומר פֶּרוֹבְסקיט, שעלה לאחרונה לכותרות, יוכל בסופו של דבר לשמש לייצור תאים סולריים זולים ויעילים יותר מאשר אלה המיוצרים באמצעות טכנולוגיית הסיליקון המקובלת
"כיום, חומרים אורגניים איטיים בפעילותם, אולם עלותם נמוכה במיוחד. אנו מתכננים להפוך אותם למהירים יותר תוך שימוש במבנים מסודרים, בדומה לאופן בו אנו מיצרים כיום
רק השילוב של אור אדום, ירוק וכחול מסוגל ליצור את האור הלבן המאיר את העולם סביבנו. על אף הסיכונים הגבוהים והמאמצים המרובים שנדרשו לקהיליית המחקר,
כאשר אלקטרונים "חשים" זה בקיומו של זה, מתרחשות תופעות פיסיקליות מרתקות
חוקרים ממכון ויצמן הצליחו לצפות לראשונה ביצירת נוזל אקסיטוני
צוות החוקרים הצליח לפתח משטחים של ננו-שפופרות בור ניטריד שהיו חומרים מבודדים ולפיכך יכלו להיות עמידים במיוחד לזרם חשמלי. הם התחילו להעביר זרם חשמלי באופן
![חד-שכבות גבישיות של גרמאנאן שבקצותיהן אטומי מימן (מימין) סונתזו ע"י המסת מלח הסידן של החומר גרמניום (משמאל) בתוך חומצה הידרוכלורית. [מקור: אוניברסיטת אוהיו].](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2013/04/graphene-vs-gramanan-240x130.jpg)
חוקרים מאוניברסיטת המדינה של אוהיו (קולומבוס) פיתחו שיטה חדשה לריבוץ גרמניום על גביי שכבות חד-אטומיות ביעילות הטובה פי עשרה בהשוואה לסיליקון, תוך יצירת חלופה פשוטה
מהנדסים מאוניברסיטת יוטה הראו כי ניתן לייצר את החומרים האורגניים הראשונים אי-פעם המוליכים חשמל לאורך השפות שלהם, ויחד עם זאת מבודדים חשמל בחלק הפנימי שלהם
פרופ' יורם דגן מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה מפציץ גביש בלייזר ומחמם גביש אחר ל- 800 מעלות – על מנת ליצור שכבה ננומטרית של חומר בעובי
מחקר מאוניברסיטת תל אביב זכה בפרס מושך את תשומת לבם של ענקי התעשייה האלקטרונית הסמארטפונים והטאבלטים נחשבים לחומרה של העתיד, אך מסתבר שיש בהם כמה
צוות המחקר פיתח שיטה ליצירה כימית של מערכים מעוצבים במוליך למחצה גאליום ארסניד, החומר המשמש בתאים סולאריים, לייזרים, דיודות פולטות אור, טרנזיסטורים, קבלים וחיישנים
היום יום הולדתו של ממציא השבבים והמעגלים המשולבים מבוססי סיליקון – שותף לייסוד אינטל
במוליכים-למחצה אורגניים טמונה הבטחה אדירה לשימושם בצגי מסך שטוחים וגמישים – דמיינו מכשיר אייפוד שאותו תוכלו לקפל כמו דף – אולם הם עדיין לא הגיעו
פרופ' אורי בנין ותלמיד המחקר דוד מוקטא פיתחו ננו-גבישים מוליכים למחצה ובשיתוף פרופ' עודד מילוא מהאוניברסיטה העברית, גיא כהן ופרופ' ערן רבני מאוניברסיטת תל אביב הצליחו
פיזיקאים באוניברסיטת סן דייגו יצרו בהצלחה מעגלים משולבים עם חלקיקים בשם אקזיטונים, הפועלים בטמפרטורה שניתן להשיגה בקירור מסחרי בחנקן נוזלי ולא בקרבת האפס המוחלט
חוקרים מגרמניה הוכיחו כי אטומי מימן הם המפריעים לתהליך הרצוי. ריכוז מבוקר של אטומי המימן במהלך ייצור תחמוצת האבץ הינו, על-כן, המפתח לשימוש השגרתי של
