מוליכים למחצה

תכנון שבבים בעזרת בינה מלאכותית. המחשה: depositphotos.com

בינה מלאכותית מאיצה את החיפוש אחר חומרי שבבים חדשים

  • אין תגובות
מערכת בינה מלאכותית חדשה סורקת מרחב עצום של שילובים כימיים ומציעה חומרים מוליכים למחצה מבוססי גליום עם תכונות אלקטרוניות רצויות. החוקרים מדגישים כי החומרים עדיין דורשים אימות ניסויי, אך השיטה
חומרים דו־ממדיים נחשבים לאחד הכיוונים המבטיחים לשיפור שבבי מחשב, אך חוקרים באוניברסיטה הטכנולוגית של וינה מצאו כי חלקם אינם מתאימים בשל השפעה פיזיקלית שהוערכה בחסר. לצד זאת, המחקר מצביע גם על חלופות אפשריות. קרדיט: האוניברסיטה הטכנולוגית של וינה, TU Wien.

פער אטומי זעיר עלול לשנות את מפת חומרי הדו־ממד לשבבים עתידיים

  • אין תגובות
מחקר של TU Wien שפורסם ב־Science מצביע על מגבלה בסיסית בממשק בין חומרי דו־ממד לשכבות בידוד בטרנזיסטורים מתקדמים
מבחנות המכילות את קופולימרי הסיליקון החדשים, מופרדים לפי אורך השרשראות, מארוך לקצר, מספקות עדות חזותית לפער האנרגיה המשתנה בסיליקון המוליך למחצה החדש. הארה באור UV יוצרת קשת של מבחנות כשהשרשראות הארוכות זזות לכיוון הקצה האדום של הספקטרום הא"מ, ומצריכות פחות אנרגיה כדי לבלוע ולפלוט אור באנרגיות נמוכות יותר. קרדיט: Zijing (Jackie) Zhang.

חומר חדש מפר את הכללים: מדענים הפכו מבודד למוליך למחצה

  • אין תגובות
צוות חוקרים מאוניברסיטת מישיגן גילה קו-פולימר סיליקון חדש שיכול להוליך חשמל ולפלוט אור – פריצת דרך שעשויה להוביל לאלקטרוניקה גמישה, תאים סולריים לבישים וצגים צבעוניים דקים במיוחד
מייגן מקארתור, טייסת משימה 65 של נאס"א לתחנת החלל הבינלאומית, עובדת בתא הכפפות למדעים בחוסר כבידה ומחליפה דגימות עבור ניסוי הנקרא גיבוש באמפולות אטומות באמצעות מחסום, או SUBSA. הניסוי הפיזיקלי חוקר שיטות ניסיוניות לגיבוש תמיסות בחוסר כבידה וצפוי להוביל להפחתת תנועת הנוזל בתמיסה, מה שיאפשר חלוקה טובה יותר של הרכיבים ופוטנציאל לשיפור הטכנולוגיה המשמשת לייצור גבישים מוליכים למחצה. צילום: נאס"א

נאס"א תגביר את ניסויי ייצור שבבים בחלל

  • 2 תגובות
בסוכנות החלל אומרים כי התעשיה לבדה לא תוכל להתקדם והיא נדרשת לשתף פעולה עם הממשל והאקדמיה. הדבר יכול לסייע לפתור צווארי בקבוק שגורמים להאטת ההתקדמות בתחום
התמונה מציגה דיאגרמת פסי אנרגיה של מיקרו-מהוד מבוסס מוליך-למחצה מסוג GaAs כפי שנחקר בניסוי, שנוצר בו עיבוי קוונטי של קוואזי-חלקיקים מצומדי אור-חומר הקרויים אקסיטון-פולריטונים (Exciton-polaritons) – באמצעות בליעה דו-פוטונית. ההישג סולל את הדרך לסכמות בקרה קוהרנטית חדשות ולמימוש מקור לייזר יעיל בתחום תדרי הטרה-הרץ (THz) של הקרינה האלקטרומגנטית

תצפית ראשונה ב"בליעה דו-פוטונית לעיבוי קוונטי"

ההישג עשוי להאיץ מחקרים בטכנולוגיות קוונטיות חדשות ופיתוחים של אבטחה, חישה ביולוגית, תקשורת אלחוטית ועוד
ננו אופטיקה. צילום: depositphotos.com

פרופ' אוריאל לוי, האוני' העברית: "החומר שיחליף את הסיליקון ויאפשר למזער אף יותר את הטרנזיסטורים"

  • אין תגובות
פרופ' לוי היה אחד הדוברים בכנס לציון "יום האור הבילנאומי" שהתקיים באוניברסיטת בן גוריון * הציג בהרצאתו עדשות דקות המבוססות על מטה חומרים והראה כיצד מטה פני שטח יכולים לשפר
חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס גילו תכונות מגנטיות נסתרות בחומר אלקטרוני רב-שכבתי על ידי ניתוח נויטרונים מקוטבים בעזרת רשתות עצביות

שימוש בבינה מלאכותית לשם חשיפת מגנטיות

  • אין תגובות
תיאור תהליך ההעברה עבור מוליך למחצה דו-מימדי ביחד עם מגעים ננו-מודפסים (משמאל) וצילום של מצע שקוף וגמיש עם המבנה שהועבר אליו (מימין) [באדיבות: Victoria Chen/Alwin Daus/Pop Lab]

שיטה חדשנית לייצור רכיבי אלקטרוניקה גמישים ודקים במיוחד

  • אין תגובות
עד עתה כחמקמק מדי, אולם חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד טוענים כי הם הצליחו להביא לפריצת דרך בתחום זה
ננו-צינורית מהתרכובת טונגסטן דיסולפיד. הצינוריות הראשונות שיצר פרופ' טנא

צינוריות השֶׁמֶשׁ

  • 3 תגובות
גביש פרבוסקיט. צילום: Shutterstock

היורש הזוהר של הסיליקון

  • 5 תגובות
אלקטרוניקה המחקה תאים חיים. איור: כריסטין דנילוף, MIT

מדענים מאוניברסיטת דרזדן הכריזו על שימוש במוליכים למחצה אורגניים כדי להאריך את תוקף חוק מור

  • 2 תגובות
פסי LED בשלושת צבעי היסוד - ירוק אדום וכחול. צילום: shutterstock

תרומת זוכי הנובל: לדים כחולים ממלאים את העולם באור חדש

  • 7 תגובות
ד"ר קרן מיכאלי. צילום: מכון ויצמן

אלקטרונים תחת השפעה

  • אין תגובות

מצב הצבירה: נזיל

  • תגובה אחת
זרם אלקטרונים העובר דרך נקודות קוונטיות של זהב המעוגנות על פני ננו-שפופרות של בור-ניטריד.

האם תם עידן הסיליקון? טרנזיסטורים בלי מוליכים למחצה

  • 5 תגובות
חד-שכבות גבישיות של גרמאנאן שבקצותיהן אטומי מימן (מימין) סונתזו ע"י המסת מלח הסידן של החומר גרמניום (משמאל) בתוך חומצה הידרוכלורית. [מקור: אוניברסיטת אוהיו].

האם גרמאניום מהיר מגראפן?

  • אין תגובות
מבודדים טופולוגיים אורגנים המסוגלים להעביר מידע במהירות האור ואשר מורכבים משכבה מולקולארית דקיקה (משמאל) הדומה למעין תיל של גדר לולים תוך הולכת חשמל לאורך השפה הימנית של שכבה זו (הקו הכחול) – כאשר האלקטרונים יכולים לשאת מידע גם בצורת ספין "מטה" או "מעלה". תמונה באדיבות: Feng Liu ו- Zhengfei Wang, אוניברסיטת יוטה.

מהנדסים מדגימים את יכולתם של חומרים סופר-מהירים

  • אין תגובות
פרופ' יורם דגן, אוניברסיטת תל-אביב

הספין האלקטרוני

  • 2 תגובות
טרנזיסטור גרפן מהיר. איור: יבמ

טרנזיסטורים מבוססי פחמן יגדילו את הזיכרון של מכשירים ניידים

  • 5 תגובות
סריקה במיקרוסקופ אלקטרונים של הדמית ננו עמודים, מוצמדים לגליום ארסנייד. צילום זיולינג לי

שיטה חדשה לייצור מוליכים למחצה

  • 5 תגובות
רוברט נויס. מתוך ויקיפדיה

שלוש המהפכות של רוברט נויס

  • 2 תגובות
גביש בודד של חומר מוליך למחצה אורגני באור מקוטב. הוא מהיר יותר פי שניים מאשר החומר האורגני שממנו נגזר. אורכם של הקוים הלבנים המשמשים כקנה מידה - 10 מיקרון

שיטה יעילה לפיתוח צגים מתקפלים

  • אין תגובות
נו-גבישים מוליכים למחצה. איור: האוניברסיטה העברית

חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתחו ננו-גבישים מוליכים למחצה בעלי תפקוד חשמלי משופר

  • אין תגובות
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

גילוי סוג חדש של מוליכים למחצה מקרב את המחשבים המהירים למציאות

  • 4 תגובות
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

הגשמתו של חלום עתיק-יומין: תחמוצת אבץ כמוליך-למחצה

  • 5 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש