מאגרי מידע

אילוסטרציה. אלגוריתם טוב הוא כזה שנפח הזיכרון שבו הוא משתמש קטן משמעותית מהגודל של מאגר הנתונים עצמו, כך שהחישוב יכול להיות מהיר ויעיל. מקור: DARPA.

דומה אבל פשוט יותר

הוכחות מתמטיות מסייעות להבהיר מדוע אלגוריתמים מסוימים לעיבוד זרמי נתונים גדולים טובים יותר מאחרים

רשת של מולקולות. איור: shutterstock

פייסבוק של מולקולות

מדענים מהמכון הלאומי לתקנים ולטכנולוגיה (NIST) בארה"ב פיתחו רשתות של נתונים מולקולאריים שבדומה לפייסבוק ניתן לבצע בתוכן חיפושים מבוססי נתונים וגרפים. לסרוק כמות אדירה של

מימין: פרופ' יואל זוסמן, ד"ר חיים פרילוסקי, פרופ' דורון לנצט, מרילין שפרן ופרופ' מאיר וילצ'ק.

ארגז כלים

מאגרי מידע, אלגוריתמים וכלים אינטרנטיים אחרים – אשר פותחו במכון ויצמן למדע – מסייעים למדענים ברחבי העולם למצוא את דרכם בשטף המידע הנובע מפרויקט המיפוי

פרודות רוטאקסאן דו מצביות שתוכננו על ידי מעבדת J. Fraser Stoddart של UCLA מתפקדות כמתג (מימין) ומאפשרות איחסון אולטרה צפוף של 160 קילוביט על שריג של 400X400 חוטי ננו (משמאל)

ננו-מכונות המורכבות מפרודה יחידה

סביר להניח כי פרודות תפקודיות תהיינה בעלות תפקיד מרכזי בתחומים של התקנים מולקולאריים עתידיים, טכנולוגיות תצוגה חדשות ו"שרירים מלאכותיים" בהתקנים ננו-אלקטרומכאניים.

מהפכה בטכנולוגית מידע בהשראת הדנ"א

כימאים מאוניברסיטת רידינג (Reading, בריטניה) הכינו צורה מלאכותית של דנ"א שתוכל לעורר מהפכה בדרך שבה אנו מעבדים ומאחסנים מידע ספרתי.

Zapper – מצלמה חד פעמית פשוטה וזולה שהנורה שבה מוחלפת באנטנה לולאתית בגודל של 5 על 8 סנטימטרים

פרופ' אבישי וול מביה"ס להנדסה באוניברסיטת תל אביב: "שיטת הבחירות האלקטרוניות המוצעת בישראל – סכנה לדמוקרטיה"

אבישי וול: הפתרון של מערכות בחירות אלקטרוניות eVoting בשיטה שפותחה בידי תהיל"ה – הגוף המרכזי שמספק שירותי גלישה מאובטחים למשרדי הממשלה,- מסכן את הדמוקרטיה. תגובת תהיל"ה:

נציבת הגנת הפרטיות של אונטריו, קנדה: המאגר הביומטרי הישראלי – מדרון חלקלק ל"מדינת משטרה"

במכתבה, הציעה דר' אן קאווקיאן לסייע לממשלת ישראל ברעיונות לאבטחת המידע הביומטרי והטמעת אמצעים טכנולוגיים להגנת פרטיותו, כדי למנוע נזק ממשי לביטחון המדינה וזכויות היסוד

דילוג לתוכן