חוקרי אוניברסיטת תל אביב גילו כי מהירות תנועתם של הפרוטונים בגרעין גבוהה משסברו עד כה; לתגלית יש משמעות רבה, בין היתר לחקר כוכבי הנויטרונים, הנחשבים
המגזין SCIENCE בחר בתצפית הראשונה על מיזוג כוכבי ניוטרונים, אירוע שמימי אלים שהוכיח תיאוריה שהציע אלברט איינשטיין, כפריצת הדרך של השנה.
באוגוסט השנה נצפו לראשונה גלי כבידה וקרינה אלקטרומגנטית כתוצאה ממיזוג של שני כוכבי נויטרונים. תיעוד הגלים התאפשר בזכות הגלאי "לייגו". כעת, צוות בינלאומי של חוקרים,
פרופ' צבי פירן מהאוניברסיטה העברית שחזה מה עשוי לקרות בעת התנגשות שני כוכבי ניוטרון ופרופ' דובי פונזננסקי מאוניברסיטת תל אביב, המייצג את האסטרונומים הנסיניים מתראיינים
באופן חסר תקדים מתפרסמים היום עשרות מחקרים, רבים מהם בכתבי העת Nature ו-Science, המנתחים את האירוע האסטרונומי, חלקם בהובלה של מדענים מאוניברסיטת תל אביב. ביניהם:
חוקרים ממכון ויצמן סייעו באישור הנתונים
Neutron Star Interior Composition Explorer, או בקיצור NICER, הוא שמו של טלסקופ בתחום קרני הרנטגן ששוגר בתחילת יוני על גבי משגר פלקון של חברת SpaceX
בשנת 1989 פרסם פרופ' צבי פירן מחקר תיאורטי המנבא את תוצאות התנגשות כוכבי ניוטרונים – בין היתר יצירת זהב וחומרים כבדים אחרים. החודש התפרסם בנייצ'ר
כך קובע מחקר חדש בראשות עידו ברגר ממרכז האווראד סמיתסוניאן לאסטרונומיה שחקרו התפרצות קרני גאמא שהתרחשה בתחילת יוני 2013
מדענים צפו לראשונה בעדויות לשלב האקזוטי החדש המתרחש בחומר במעטפת הפנימית של כוכב הניטרונים, המכונה גם פולסאר.
במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature, גילו ד"ר אהוד נקר מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' צבי פירן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אות רדיו שיעזור למצוא מיזוגים
לווין של נאס"א ה-RXTE גילה את פולסאר קרני ה-x הראשון שהוא בליקוי על ידי כוכב נלווה. מערכת הכוכב המיוחדת הזאת מסייעת בהבנת מצבי החומר בצפיפות
עבור אובייקטים שמיימים אחדים, השלב הסופי לפני או במקום קריסה לחור שחור, עשויה להיות מה שקבוצת חוקרים מכנה, כוכב אלקטרו-חלש
כוכב שעומד לסיים את חייו בהתפרצות קרני גאמא קטלניים מקטביו, לא מפנה אותם אלינו, למרות החשש הראשוני מאז צולם הכוכב לפני כשנה
כוכבי ניוטרון הם השאריות של כוכבים מאסיביים מאוד (פי 10 עד פי 50 ממסת השמש שלנו), שקרסו תחת משקלם. קוטרם נע בסביבות 20 קילומטרים אך
הפולסאר נמצא בתוך שאריות סופרנובה המכונה בשם CTA1, הממוקמת כ-4,600 שנות אור מכדור הארץ בכיוון קבוצת הכוכבים קפאוס
שלוש סופרנובות שבהירותן פי 100 מבהירות ממוצעת של סופרנובות היוצרות כוכבי ניוטרון הביאו מדענים להעריך כי יתכן שישנו שלב ביניים בין כוכבי ניוטרון לחורים שחורים
מותו של סופר המדע הבדיוני הנודע ארתור סי קלארק לווה במופע זיקוקי דינור קוסמיים בקרני גמא, אותם פרצי אנרגיה שמהם חשש
לתגלית המתפרסמת היום בנייצ'ר בידי קבוצה בינלאומית שותף גם פרופ' אליה ליבוביץ' מאוני' ת"א שאומר בראיון לאתר הידען: "מערכת השמש שהתגלתה עשויה לשפוך אור על
צוות בינלאומי של מדענים גילה לאחרונה כוכב ניוטרון מסוג נדיר, כל כך חמקמק עד כי נדרשו שלושה לווינים כדי לזהות אותות ממנו
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו
