ענבים, חיטה ותירס: על פי מחקר חדש, גידולים חקלאיים פופולריים בארצות הים התיכון יזדקקו בעתיד הלא-רחוק ליותר השקיה – וזאת כשמקורות המים באזור רק הולכים ומידלדלים. כיצד מתכוננים לכך החקלאים הישראלים? ולמה, למרות מה שמופיע בחשבון המים שלנו, למים אין מחיר?
![התקן ההתפלה הסולארי במהלך הבדיקות בים [באדיבות Politecnico di Torino]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2019/01/190107131242_1_540x3601-135x180.jpg)
מהנדסים איטלקים הצליחו לפתח טכנולוגיה חדשנית וחסכונית המשמשת להתפלת מי-ים לכדי מי שתייה, זאת תוך ניצול ישיר של חום השמש
הכותרות בתקשורת זועקות ״הצפון מתייבש״, חקלאים כורתים מטעים ונמנעים מזריעת שדות, נחלים מזרזפים והכנרת מצטמצמת. יותר ויותר מסתבר כי הצפון ה״גשום״ מתיבש והופך למדברי. האם אלו חדשות? לא ולא!
בזמן שישראל מתבססת יותר ויותר על מים מותפלים, מתבררים נתונים מדאיגים על זיהום מי תהום ב-124 אתרים שונים ברחבי הארץ. מה עושות הרשויות כדי לטפל
הטבע מזוהה כבסיס ידע לפתרונות טכנולוגיים מקיימים בתחומי הלִבָּה הסביבתית: טכנולוגיות חומר, מים ואנרגיה. ביומימטיקה, חיקוי פתרונות הטבע, היא תחום דעת בצמיחה בעולם האקדמי והתעשייתי,
התפלת מים, שהובילה למהפכה באספקת מים בישראל, כרוכה בעלות גבוהה יחסית ובנזק סביבתי. לכן חשוב לא פחות לפתח מקורות מים חלופיים – זה בדיוק מה
איך שיטה שפותחה בשנות השבעים ונגנזה בשל סיבות טכניות שונות, נשלפה מהמגירה ואחרי ארבעים שנה תוכל אולי להקל על משבר המים הנוכחי *
מי קולחים יכולים לפתור בעיות רבות בארצנו השחונה, אך גם מעמידים אתגרים בריאותיים וסביבתיים לא פשוטים
כך מזהיר הארגון למזון וחקלאות של האו"ם לקראת כנס של שרי חקלאות ממדינות המזה"ת וצפון אפריקה. ישראל לא משתתפת משום מה
